הייעוץ המשפטי של ועדת התקשורת על חוק השידורים: "לא נותן מענה לסוגיות ליבה"
הייעוץ המשפטי קבע כי החוק "אינו כתוב בשפה המשפטית המקובלת" ונדרשת "עבודת ניסוח משמעותית נוספת". בין הכשלים: היעדר הנמקה לרף של 40 מיליון שקל להחלת הרגולציה, אפליה בין גופי תקשורת ישראליים לפלטפורמות כמו יוטיוב, וסמכויות מרחיקות לכת לרגולטור
הייעוץ המשפטי של ועדת התקשורת פרסם אתמול (שלישי) חוות דעת ובה שורת נקודות ביקורת על הצעת "חוק השידורים" שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי. מחוות הדעת, שנשלחה אל חברי הכנסת, עולים: אפליה בחוק המוצע לטובת פלטפורמות בינלאומיות, חשש מסמכויות מרחיקות לכת שניתנו לרגולטור החדש, והיעדר תשתית כלכלית — "פערים מהותיים וסוגיות ליבה שלא קיבלו מענה".
החוק נועד להנהיג רפורמה בשוק התקשורת ולהתייחס גם לאתרי האינטרנט, אולם לטענת המבקרים הוא פוגע בחופש התקשורת. הצעת החוק הועברה לדיון בוועדת תקשורת מיוחדת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, שסברה כי ועדת הכלכלה — המופקדת על תחומי התקשורת — היא שצריכה לדון בה. לפני מספר שבועות נטשו היועצים המשפטיים של הוועדה את אולם הדיונים באמצע ישיבה, לאחר שעמדותיהם לא זכו להתייחסות. בקואליציה לוחצים לקדם את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית לפני שהכנסת תתפזר לבחירות.
במסמך קובע הייעוץ המשפטי כי קיימים "פערים לא מבוטלים" בין ההערות והסוגיות שעלו בדיוני הוועדה לבין נוסח החוק שהגיש משרד התקשורת, וכי לחלק ניכר מהסוגיות המהותיות לא ניתנה כלל תשובה. עוד נכתב כי נוסח החוק "אינו כתוב בשפה המשפטית המקובלת", אינו משקף כראוי את התיקונים שנדרשו, וכי נחוצה "עבודת ניסוח משמעותית נוספת".
אחת הביקורות המרכזיות במסמך נוגעת להיעדר תשתית כלכלית לרפורמה. הייעוץ המשפטי ציין כי משרד התקשורת לא הציג נתונים כלכליים שמסבירים מדוע נקבע רף הכנסות של 40 מיליון שקל לצורך החלת הרגולציה, למרות שמדובר בהחלטה מהותית בעלת השלכות רחבות על כלל שוק התקשורת. "בנוסח המוצע כעת לא ניתנה התייחסות כלשהי לסוגיית גובה הרף, אף שמדובר בסוגייה עקרונית ומהותית המשליכה על החוק. מן הראוי שמשרד התקשורת ישיב להערות אלה ויסביר את עמדתו."
בנוסף, המסמך מזהיר מפני אפליה רגולטורית בין גופי תקשורת ישראליים לבין פלטפורמות בינלאומיות כמו YouTube ושחקנים זרים נוספים. לפי המסמך, כאשר שחקנים ישראליים נושאים ב"נטל רגולטורי משמעותי" בעוד שחקנים בינלאומיים אינם כפופים לאותן חובות — נוצרת אפליה בין גורמים בעלי השפעה דומה בשוק הישראלי.
הייעוץ המשפטי מתייחס גם לחשש מסמכויות מרחיקות לכת שניתנו לרגולטור החדש במסגרת החוק, ובפרט לסעיף שאפשר "החשכת מסך באופן מיידי" — סמכות שעלולה הייתה, לפי המסמך, להוביל להשלכות דרמטיות על ספקי התוכן ועל שוק התקשורת בישראל. בעקבות הביקורת, הסעיף נמחק מהנוסח שהובא לוועדה. בסיכום המסמך קובע הייעוץ המשפטי כי גם לאחר תיקוני הנוסח, עמדת משרד התקשורת "נותרת על כנה ביחס לסוגיות ליבה משמעותיות", וכי במקרים רבים לא הוסבר כלל כיצד ההצעות שהונחו בפני הוועדה נותנות מענה אמיתי לבעיות שעלו במהלך הדיונים.
