דעה
שלוש תובנות על הטלטלה הצפויה כעת בשוק העבודה בישראל
בחודשים שלאחר ה-7 באוקטובר 2023, היה היקף הגיוס למילואים חסר תקדים: גויסו כ-300 אלף חיילי מילואים, אשר נקראו למספר רב של סבבים לאורך 2024 ו-2025, עד למועד השגת הסכם הפסקת האש, באוקטובר 2025.
במקביל, בשנת 2024, תיאר בנק ישראל את שוק העבודה כשוק "צפוף", עם מחסור חריף בעובדים בשל היעדרות אנשי מילואים רבים וכן מחסור בעובדים זרים. ב-2025, נתוני שוק העבודה בישראל מצביעים על מצב של שוק "הדוק" כלומר, מצב של תעסוקה מלאה. מבחינת הנתונים עולה כי אומנם באוגוסט 2025 עמד שיעור האבטלה על כ-2.9% בלבד, אך נתון זה מטעה, שכן הצבא עדיין שימש בתקופה זו כמעסיק עיקרי, שהעביר ביקושים לשוק.
בשנתיים האחרונות במהלך המלחמה, שמענו סיפורים מעוררי השראה על מילואימניקים שהקימו סטארט-אפים תוך כדי שירות המילואים, אך ראינו גם מציאות אחרת: מציאות שבה מילואימניקים נפלטו ממקומות עבודה שהתקדמו קדימה בהיעדרם, עסקים שנקלעו לקשיים ונסגרו ונשות אנשי מילואים שלא הצליחו להתפתח בקריירה שלהן בשל הצורך לנהל את הבית באופן בלעדי.
התפוקה תשתפר, "צווארי בקבוק" יפתחו
אחד הדברים המעניינים והמשמעותיים ביותר לכלכלה הישראלית כעת הוא שובם של אנשי המילואים לשוק העבודה. בסקירה החצי שנתית של בנק ישראל, במבט ראשון, נראית התחזית "ורודה" בעיקרה - לפי הערכת הבנק, צפויה עליה בהיצע שעות העבודה, שכירים המשמשים בתפקידים חיוניים בארגונים ישובו לעבודה סדירה, עסקים קטנים ובינוניים שבעליהם נשאו בחלק גדול מהנטל יוכלו להשלים פרויקטים ולהתפתח, התפוקה תשתפר ו"ייפתחו צווארי בקבוק" בענפים עתירי שירות, כגון קמעונאות, מלונאות ולוגיסטיקה וכן בענפים עתירי פרויקטים, כגון תעשייה ותשתיות, אשר חיכו לשובו של כוח האדם החסר בכיליון עיניים. מנגד, הענפים במשק התלויים בכוח אדם זר, כמו למשל בנייה וחקלאות, יישארו עם חוסרים משמעותיים וההתאוששות בהם תהיה איטית יותר.
בנוסף, לפי התחזית אנו צפויים לראות התמתנות בלחצי שכר נקודתיים, שכן כשהיצע העובדים גדל, קל יותר לאייש עבודה במשמרות, ללא צורך בתשלום עבור שעות נוספות יקרות. יחד עם זאת, בשוק תעסוקה "הדוק", שבו שיעור האבטלה הוא נמוך, לא צפוי שנראה שינוי חד במגמת השכר.
למרות התחזיות האופטימיות האלה, חשוב לשים לב ל"נורות אזהרה" הקיימות כבר כעת לגבי המצב בשוק העבודה שאחרי המלחמה:
1. ראשית, ככל הנראה יעלה הצורך לבצע התאמות תעסוקתיות, שכן לא כל העובדים ישובו בדיוק לאותו התפקיד ולאותו המעסיק. השפעות המלחמה עשויות לגרום לחלק מהעובדים החוזרים רצון לבצע שינוי קריירה, אחרים יגלו שכבר אין להם את המיומנויות הנדרשות לביצוע העבודה ויזדקקו להדרכה כדי להדביק פערים שנוצרו בתקופת היעדרותם, כגון שימוש בכלים חדשים שהוטמעו, התפתחויות טכנולוגיות ומודלי עבודה חדשים. עסקים קטנים ובינוניים יכולים אף למצוא את עצמם בנקודה חדשה לגמרי מבחינת ביקושים, היצעים ותחרות, דבר שיכול להוות אתגר לצד הזדמנות.
2. "נורת אזהרה" נוספת מתמקדת בדור הצעיר שחווה שנתיים של מלחמה ונכנס כעת לשוק העבודה. טרם ידועות השפעות המלחמה על הדרך בה דור זה "תופס" את החיים, על הפציעות הגלויות והסמויות שהוא נושא עימו, על רצונות המימוש העצמי שלו ועל הביטויים של כל אלו בשוק העבודה. לא מדובר כאן רק על הכשרה נקודתית להשלמת הידע ביחס לטכנולוגיה חדשה, או על התאמת שביל הגישה לעובד קטוע רגל, אלא על שינוי עומק משמעותי שקשה להבין עד תום כרגע מה יהיו השפעותיו על שוק העבודה. דבר אחד ברור מעל לכל ספק והוא שהמדינה והחברה יצטרכו לבצע השקעה אדירה בהתמודדות ובתמיכה בדור פצוע, שנשא בעול הביטחון ועובר כעת לשאת בעול הצמיחה והפריון של המשק הישראלי.
3. ולבסוף, נשות אנשי המילואים, שנשאו בשנתיים האחרונות בתפקיד ההורה היחיד בבית, צפויות להעלות הילוך כעת בשוק העבודה, דבר אשר יחייב ביצוע התאמות במערכת החינוך ובלוח החופשות שלה לצורכי הפרנסה של משפחות בישראל.
לסיכום: הפריון יעלה, המציאות תשתנה.
בסקירה החצי שנתית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2025, מצביע הבנק על כך שרמת התוצר עדיין נמוכה בכ־4% מהרמה התואמת את מגמת הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל. חלק ניכר מהפער מוסבר במגבלות היצע הנובעות ממחסור בעובדים - הן בשל היעדרות משרתי המילואים בזמן המלחמה והן בשל המחסור בעובדים זרים. חזרת כוח עבודה בהיקף גדול עשויה להעלות את התוצר הפוטנציאלי ולסייע בסגירת פערי התוצר. בהתאם לכך, אנו צפויים לראות מעבר מצמיחה שהייתה מוגבלת על-ידי היצע, לצמיחה מונעת-פריון, בין היתר, בזכות תרומה משמעותית של עסקים קטנים, שהיו משותקים חלקית בזמן המלחמה ויחזרו עתה לשגרה.
עם זאת, אסור לנו לעצום עין ולחשוב שחזרנו לשוק העבודה של לפני המלחמה. התהליכים שעברו על אנשי המילואים בשנתיים האחרונות הם עמוקים ומהותיים וסביר שיתנו את אותותיהם במגוון דרכים – החל מכניסה מאוחרת יותר של עובדים לשוק העבודה, "הורדת הילוך" לטובת שיפור האיזון אל מול מטרות החיים ובעוד דרכים שעדיין אין לנו יכולת לחזותן. סיוע אקטיבי בהתאמת מקומות העבודה לקשיים ולפציעות, הגלויות והסמויות והתאמת הציפיות של מקומות העבודה מהעובדים הצעירים, הנו הכרחי כדי לאפשר למשק הישראלי להמשיך ולצמוח.
שמואל בן אריה הוא דירקטור וסמנכ"ל השקעות - שוק מקומי, פיוניר ניהול הון
