המילואימניקים לא יוכלו לבנות בקיבוץ האון, אבל רמ"י כבר דורשת תשלום
80 חיילי מילואים קנו קרקעות בהנחה לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון, אך מועצת עמק הירדן מסרבת להוציא היתרי בנייה ועתרה לבג"ץ. זה לא הפריע לרמ"י לדרוש מהזוכים מיליוני שקלים: "שמו אותנו עם הגב לקיר". רמ"י: "התנאים היו ידועים מראש"
בנובמבר 2024 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את תוצאותיהם של שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שלחוף הכנרת. אולם נראה כי הזוכים שחלמו על בית מול הנוף הפסטורלי לא יקבלו במהרה את האפשרות להתחיל לבנות.
עוד לפני פרסום תוצאות המכרז הודיעה המועצה האזורית עמק הירדן כי לא תתאפשר הוצאת היתרי בנייה במקום בשלוש השנים הקרובות. בנוסף, המועצה פנתה לבית המשפט העליון וערערה על החלטת בית המשפט המחוזי, מנובמבר 2024, שלא איפשר את ביטול מכרז רמ"י לשיווק הקרקע.
על אף העובדה שבית המשפט העליון עדיין לא קיבל החלטה ואף על פי שלא ניתן לממש כלל את הזכייה, הוציאה רמ"י דרישה לתשלום ל־80 זוכים במכרז שזכו במסלול המיועד למשרתי מילואים. מדובר בסכומים שנעים בין 1.2 ל־2.2 מיליון שקל. 91 הזוכים האחרים אמורים לקבל את דרישת התשלום בשבועות הקרובים.
ברקע הדברים עומד משבר כלכלי שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים כאשר חובותיו הצטברו לסכום של כ־60 מיליון שקל. ב־2002 קבעה הוועדה הבין־מישרדית שהוקמה לצורך הטיפול בבעיה כי יש לפעול לשינוי הסיווג של היישוב מקיבוץ ליישוב אחר, לתכנן את היישוב החדש, לקבוע הסדרים בדבר מימוש נכסי הקיבוץ והסדרת זכויות החברים. בעקרונות ההסדר נקבע כי תמורת נכסי אגודת האון – ובכלל זה תחנת דלק, כפר נופש וקרקע חקלאית – יכוסו חובות הקיבוץ, תוסדר פנסיה לחברי האגודה וישופצו דירותיהם של 60 החברים. התמורה שנקבעה למדינה היתה השבת 300 דונם של שטחי הקיבוץ, ושיווק של 300 מגרשים על ידי רמ"י "לבנייה עצמית".
מאז 2021 מנסה רמ"י לשווק את המגרשים, אך בלחץ המועצה האזורית הגמישה את תנאי המכרז כך שתמהיל הרוכשים הפוטנציאליים יהיה מגוון. הקיבוץ והמועצה האזורית דרשו לתת עדיפות לתושבי האזור, אך רמ"י התנגדה והצעות פשרה שהציע משרד הבינוי והשיכון נדחו. עוד בטרם פרסום תוצאות הזכייה בשני המכרזים, בספטמבר 2024, פרסמה רמ"י באתר שלה עדכון המיידע את המגישים כי המועצה האזורית עמק הירדן פרסמה סעיף 77-78, לצורך תכנון מחדש של התב"ע למקום, וכי בכוונתה של רמ"י להגיש ערר. כמו כן רמ"י דיווחה כי עתירתם של המועצה האזורית וקיבוץ האון נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.
בעתירה שהגישו המועצה האזורית וקיבוץ האון לבית המשפט העליון נטען כי המניע להתנגדות המועצה לשיווק הקרקע אינו נובע - בשונה ממה שטען שופט בית המשפט המחוזי בנוף הגליל - מדאגה להקצאה מיוחדת ל"בני מקום", כלומר בני המועצה האזורית עמק הירדן, אלא בגלל המחלוקת על אופן הקמת היישוב. "עיון במסמכי העתירה מעלה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי רמ"י פעלה במכרז שלא בתום לב, תוך התנערות מהתחייבויות קודמות ומתוך שיקולים שאינם ענייניים", נכתב בעתירה, שעליה חתומים עורכי הדין אבנר צור ואילן גורודיסקי ממשרד בלטר גוט אלוני ושות'.
לכלכליסט נודע כי סלע המחלוקת הוא מי יישא בהוצאות פיתוח התשתיות.
"נוצרה סיטואציה חסרת תקדים. הזוכים נאלצים לשלם אף על פי שכל המצב לגמרי מעורפל. זה מקומם", אמר לכלכליסט ג', אחד הזוכים במכרז למגרש בהאון. "עם הוצאת דרישת התשלום נפתח סטופר של 90 יום. זה שם את הרוכשים, כולם משרתי מילואים, עם הגב לקיר. המצב הזוי. עוד לא קנינו את המגרש וכבר אנחנו יודעים שיש מצב שהוא ישתנה. אנחנו צריכים לשלם לפני שפורסמה התב"ע החדשה שהמועצה מקדמת ולפני שבית המשפט העליון קיבל את החלטתו בעתירת המועצה. אין ספק שלרמ"י יש אישור משפטי לקבל את הכסף, ועדיין זה לא הוגן".
גורמים המקורבים למועצה האזורית עמק הירדן מסרו לכלכליסט כי הם מתפלאים על דרישת התשלום שרמ"י הוציאה, שכן בימים אלה מתקיים מו"מ בסיוע פרקליטות המדינה בין רמ"י לבין המועצה האזורית והנהלת קיבוץ האון בניסיון להגיע להסכמות שיאפשרו פיתוח.
מרמ"י נמסר בתגובה: "במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בנושא גובש מתווה פשרה שעבר לאישור הצדדים. מיד לאחר השלמת הליך האישור ייצא הפרויקט לדרך. תנאי המכרז הוצגו במלואם למשתתפים מראש, ובכלל זה גם המורכבויות הידועות הקשורות לתכנון ולקבלת ההיתרים. ככל שאחד הזוכים בוחר לוותר על זכייתו, המגרש יוחזר למלאי וישווק מחדש".
