מנהל מחלקת הבג"צים: "חוק הפטור ממעצרים אינו חוק"
בדיון בבג"ץ בעתירות לפסילת החוק טענו נציגי המדינה והכנסת כי הליך החקיקה חרג מהצעת החוק המקורית ופגע בכללי הכנסת. עו"ד ענר הלמן: "חוק שקובע אפליה בדין הפלילי לא יכול לעמוד שבוע"; הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, עו"ד יצחק ברט: "המסקנה המשפטית ברורה"
מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, אמר היום (ג') בדיון בבג"ץ כי "חוק הפטור ממעצרים אינו חוק" - זאת בשל ההליך הפגום שבו הועבר. לגבי העובדה שמדובר בהוראת שעה (חוק זמני), הלמן אמר כי "חוק שקובע אפליה בדין הפלילי לא יכול לעמוד שבוע". הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, עו"ד יצחק ברט, אמר: "אין דרך להסביר איך הפגמים בהליך החקיקה עומדים בקנה אחד עם חוק יסוד הכנסת ותקנון הכנסת. המסקנה המשפטית ברורה".
הדברים נאמרו בדיון בבית המשפט העליון בארבע העתירות שהוגשו לפסילת חוק הפטור ממעצרים לתלמידי הישיבות. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, הצהיר כי "נשתדל לתת את פסק הדין במועד קרוב". הממשלה ויתרה על ייצוג בטענה שהתוצאות ידועות מראש.
נציג עמותת ישראל חופשית, עו"ד חגי קלעי, אמר: "זה חוק שאין לו אח ורע שנותן חסינות לעריקים". נציג יש עתיד, עו"ד עודד גזית, אמר: "זה חוק מבזה ומתועב שקובע דין פלילי שונה לפי ההשתייכות הפוליטית. ראש הממשלה ברח ולא הצביע ויו"ר הכנסת לא ניהל את הישיבה". נציג ישראל ביתנו, עו"ד איתן הברמן, הוסיף: "כולם ידעו שהחוק לא יעמוד במבחן בג"ץ". עורך הדין החרדי נתן רוזנבלט אמר מנגד כי "התורה אוסרת להתגייס כל זמן שגדולי ישראל אינם מתירים. אין גדול תורה אחד שמתיר".
לפני שבועיים, בשבוע האחרון לכהונתה, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות, המעניק להם חסינות מהליכים משפטיים על עריקות והשתמטות עד סוף ינואר. הקואליציה עשתה זאת למרות ההתנגדות החריפה של הרמטכ"ל, רב אלוף אבי זמיר.
יומיים לאחר חקיקת החוק הוציא שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף צו ארעי המשהה את כניסת החוק לתוקף. כיוון שמדובר בפסילת חוק, הדיון הועבר להרכב של 9 שופטים בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. הצו הוצא בתשובה לעתירות לביטול החוק של ישראל חופשית, יש עתיד, ישראל ביתנו, התנועה לאיכות השלטון ואחים לנשק.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, תמכה בקבלת העתירות וכתבה בתשובתה כי "התיקון לחוק מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני, שאינו עומד במבחני פסקת ההגבלה, ודינו בטלות". עוד טענה היועצת המשפטית כי תכליתו האמיתית של החוק אינה קידום הסדר גיוס חדש או מענה לצורכי הביטחון, אלא יצירת "מנגנון של חסינות" באמצעות הקפאת מעצרים, חקירות ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות חייבי גיוס.
בתגובה שהגישה לבג"ץ יועמ"שית הכנסת שגית אפיק, נכתב כי "בהליך החקיקה של החוק נפל פגם בשל שני רכיבים: הראשון הוא שהחוק חוקק בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת וחוק-יסוד: הכנסת, שכן תוכנו חורג מגדר הנושא של הצעת החוק המקורית, ומהווה 'נושא חדש'. השני הוא שהליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין". בייעוץ המשפטי של הכנסת הסבירו כי נסיבות אלה כוללות את מצב המלחמה וכן את "החלת דין הרציפות על הצעת החוק המקורית, וכן גם הקשיים החוקתיים המשמעותיים הקיימים בהצעת החוק".
