היועמ"שית לבג"ץ: חוק הפטור ממעצרים למשתמטים אינו חוקתי ויש לבטלו
גלי בהרב־מיארה טוענת כי החוק, שהקפיא את מעצרם של אברכים חייבי גיוס עד סוף נובמבר ועשוי לחול בפועל עד תחילת 2027 בשל תקופת הבחירות, נועד להעניק פטור דה־פקטו מאכיפה. לדבריה, הוא פוגע באופן אנוש בשוויון, יוצר אכיפה בררנית ומתעלם מצורכי צה"ל ומהמחסור בכוח אדם
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, קוראת לבג"ץ לבטל את החוק להקפאת מעצרם של אברכים עריקים, וטוענת כי הוא אינו עומד במבחנים החוקתיים. בתשובתה לעתירות נגד החוק היא מבקשת להפוך את צו הביניים שהקפיא את כניסתו לתוקף של החוק לצו מוחלט שיורה על ביטולו.
החוק, שאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית לפני התפזרותה, מקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות חייבי גיוס עד 30 בנובמבר. אולם מאחר שישראל נמצאת בתקופת בחירות, תוקפו צפוי להתארך אוטומטית עד לאחר כינון הממשלה הבאה, ככל הנראה בתחילת 2027.
בתשובתה לבג"ץ כותבת בהרב־מיארה כי "התיקון לחוק מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני, שאינו עומד במבחני פסקת ההגבלה, ודינו בטלות". לדבריה, יש להפוך את הצו על תנאי שניתן לצו מוחלט ולהורות על ביטול החוק.
עוד טוענת היועצת המשפטית כי תכליתו האמיתית של החוק אינה קידום הסדר גיוס חדש או מענה לצורכי הביטחון, אלא יצירת "מנגנון של חסינות" באמצעות הקפאת מעצרים, חקירות ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות חייבי גיוס. לדבריה, המשמעות היא הענקת פטור דה־פקטו מחובת הגיוס דווקא בתקופה שבה העומס על חיילי הסדיר והמילואים כבד במיוחד.בהרב־מיארה מוסיפה כי תיקון 28 לחוק שירות ביטחון פוגע פגיעה אנושה בזכות החוקתית לשוויון בשני מישורים נפרדים, שכל אחד מהם מצדיק לבדו את ביטולו.
לדבריה, הפגיעה הראשונה היא בשוויון בנטל השירות. החוק, לטענתה, מטיל נטל כבד אף יותר על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים, דווקא בתקופה שבה צורכי כוח האדם של צה"ל גדלו משמעותית. היא מזכירה כי הצורך המבצעי בגיוס חיילים נוספים עמד גם בבסיס ההחלטה להאריך את שירות החובה מ־30 ל־32 חודשים.
הפגיעה השנייה, לטענתה, היא יצירת אכיפה פלילית בררנית ומפלה, הסותרת את עקרון השוויון בפני החוק. לדבריה, החוק נחקק תוך התעלמות מעמדת גורמי הביטחון ובראשם הרמטכ"ל, שהזהירו כי הקפאת האכיפה תעודד השתמטות, תפגע במאמצי גיוס חרדים ותעמוד בניגוד מובהק לצרכיו המבצעיים של צה"ל.
