ניתוח
בג"ץ חוק הפטור ממעצרים: המלכודת הפוליטית של נתניהו
הרכב מורחב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, ידון מחר בחמש עתירות לביטול החוק לביטול מעצר משתמטים חרדים. נתניהו תלוי בתמיכת החרדים לשימור הקואליציה, אך נדרש גם להיענות ללחץ הציבורי לשוויון בנטל - וכעת גם החרדים וגם המשרתים כבר לא מאמינים לו
החוק לביטול מעצר משתמטים חרדים הוא אבן ריחיים רעיונית, חברתית, משפטית ופוליטית. הוא בלתי מתקבל על הדעת מסיבות שתיכף נדון בהן, והוא גם מלכודת פוליטית לבנימין נתניהו. ראש הממשלה נופל כאן בין החרדים לבין המשרתים. בין הצורך לקשור אליו את החרדים, שחיוניים לאבטחת המשך שלטונו, לבין ההיענות לסנטימנט (ולרוב) הציבורי שתומך בצרכי הצבא ובשוויון בנטל. הפעם, אפילו קוסם כמו נתניהו מצליח לצאת רע בשני הצדדים. גם החרדים וגם המשרתים לא מאמינים לו. ועכשיו נותר בג"ץ שיכול להוציא לו את הערמונים, לא את כולם, מהאש. גם לבטל את הפטור השערורייתי וגם להציל חלקית את תדמיתו בעיני החרדים – הנה עשיתי עבורכם את המקסימום, זה הרשעים מהעליון שמתנכלים לכם.
הרכב מורחב של תשעת שופטים ידון מחר בחמש עתירות לביטול החוק. בראש ההרכב, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג שמוביל – גם כשופט, וגם כאיש הציונות הדתית - את גישת העליון נגד השתמטות החרדים. כתגובה, הוא אפילו זכה לביקור בית אלים מצדם. סולברג חתום על פסק הדין שפרט את הסנקציות הכלכליות-אזרחיות שיש להשית על המשתמטים. ועכשיו, מגיע לפתחו החוק שכינויו הרשמי הוא תיקון 28 לחוק שירות ביטחון. כמעט כרגיל, נפרדות כאן דרכי המדינה והממשלה. המדינה באמצעות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת לחוק ואילו הממשלה תומכת בו. אבל, הפעם היא מסרבת להצטייד כהרגלה בעו"ד פרטי. עדיף מבחינתה לדחוף לשופטים עמדה בכתב, מאשר עורך דין שיצולם ויתועד כשהוא מגן בשמה על השתמטות בלתי מוסרית ובלתי חוקתית כאחד. עורך דין כזה יהיה חומר בעירה מעולה לקמפיינים לקראת הבחירות ומוטב לנתניהו להימנע מכך.
נדמה שקל להעריך הפעם – החוק הזה דינו פסילה וביטול. הוא סובל מפגמים בתהליך החקיקה, ובעיקר הוא מסריח במהות ובתוכן המקולקלים. איך אמר המשנה ליועצת גיל לימון: "אנחנו לא מכירים מצב שבו החוק נותן חסינות מאכיפה פלילית לאנשים בגלל פעילות אזרחית שלהם". איך אמרה עו"ד מירי פרנקל שור יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון: "הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מן החובה לעמוד בהוראות החוק, ללא מנגנונים משלימים, מפר את האיזון הנדרש ומייצר הסדר שאינו עומד במבחנים החוקתיים".
תכלית החוק אינה ראויה. הוא מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והוא מנוגד פעמיים: ראשית, הוא גורם ישיר להכבדת הנטל על המשרתים; שנית, הוא מייצר נורמת אכיפה פלילית בררנית ומפלה המנוגדת לעקרון השוויון בפני החוק. מיד לאחר חקיקת הפטור ממעצרים האריכה הכנסת בחוק את השירות הצבאי על מתגייסי יוני 2029 מ-30 ל-32 חודשים. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הארכת השירות הסדיר במסגרת הוראת השעה נדרשת באופן מיידי, לצורך עמידה ביעדי צה"ל ולצורך מתן מענה לצורכי הביטחון הקיימים".
החוק החדש מנסה לטמון מלכודת לרמטכ"ל אייל זמיר ולגרור אותו בעל כורחו לאירוע. זאת, באמצעות הקמת ועדה צבאית לבחינת תנאי הפטור ושאלת מיהו "בן ישיבה". זמיר מתנגד בתוקף למשימה זו. בגלל שלא ייתכן שהצבא יהיה חתום בעת הזו על פטורים המוניים, ובגלל שאין לו את הכלים המקצועיים להחליט מיהו "בן ישיבה". מי זכאי לפטור ומי לא.
בדיונים האלה – בכנסת, בתקשורת, בבג"ץ – עולה תמיד השאלה האם המעצרים הם אפקטיביים. ובכן, השילוב שלהם עם הסנקציות הכלכליות מלמד על הרתעה מסוימת ומספרי גיוס שעולים בקרב החרדים. מצד שני, למעצרים יש כוח מלכד בהבערת ההתנגדות החרדית - בהפגנות ובהחמרת הרטוריקה של הרבנים. מצד שלישי, וגם זה חשוב, יש חוק שמחייב גיוס ויש פגיעה אנושה בשוויון כאשר קבוצה שמבודלת לפי לימוד תורה גם אינה מתגייסת וגם פטורה מאכיפה פלילית בשל כך. אגב הנתונים מראים שהחרדים הם לא הסובלים היחידים משוט האכיפה. מראשית 2026 ועד יוני הוגשו 294 כתבי אישום נגד חייבי גיוס שהוכרזו משתמטים, מתוכם כ-32 חרדים. החל מינואר 25 ועד מאי 26 הוכרזו 529 מלש"בים כחייבי גיוס משתמטים ו-333 נעצרו במעברי הגבול. מתוכם 105 חרדים.
החוק הזה נולד כהסדר ביניים לאחר כישלון השלמת חוק גיוס/השתמטות מלא. עבור יעד זה פיטר נתניהו גם את שר הביטחון גלנט וגם את יו"ר ועדת חוץ וביטחון אדלשטיין. אלא שהמחליפים כץ וביסמוט לא סיפקו את הסחורה ועכשיו צריך לפצות את החרדים בדמות יצירת "מנגנון חסינות קבוצתי", גורף ומפלה, כלפי משתמטים ועריקים, אך ורק בשל השתייכותם לקבוצת "תלמידי ישיבות". אינני רואה שום דרך שבג"ץ נותן ידו לביזוי כזה של ערכים שהם גם דמוקרטיים וגם יהודיים.
