למרות התנגדות הרמטכ"ל - הכנסת אישרה את חוק הפטור ממעצרים לתלמידי הישיבות
הצעת החוק מעניקה לתלמידי הישיבות חסינות ממעצר ליותר מחצי שנה ועד סוף ינואר. הרמטכ"ל כתב אתמול לנתניהו שההצעה פוגעת באמון החיילים. יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון קבעה שהיא אינה עומדת במבחנים חוקתיים. ההכרעה עוברת לבג"ץ
למרות התנגדות הרמטכ"ל - מליאת הכנסת אישרה היום (ג') בקריאה שנייה ושלישית את חוק הפטור ממעצרים לתלמידי הישיבות ברוב של 58 תומכים נגד 54 מתנגדים. המליאה עשתה זאת למרות ההתנגדות החריפה של הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, וחוות הדעת המשפטיות החריפות של יועמ"שית הכנסת שגית אפיק ויועמ"שית ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור, שכמעט מבטיחות את פסילת החוק בבג"ץ והמשך המעצרים.
מבוכה גדולה יצרה לחברי הכנסת החרדים הוראת היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק שעליהם לעשות גילוי נאות לגבי קרובי משפחה משתמטים שיושפעו מהחוק. חברי הסיעות החרדיות התחמקו מגילוי נאות אישי ובחרו במכתבים קבוצתיים שכמובן הצהירו שהם גאים בעריקים. "אנו מודיעים כי מתוך עשרות אלפי לומדי התורה גם לנו בסיעתא דשמיא יש ילדים ונכדים מעל גיל 18 המשמשים כשבט לוי ואנו גאים בהם, אשר יתכן שלהוראות החוק הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם". בכך התחמקו מלחשוף כמה נכדים שמשתמטים יש לכל ח"כ.
כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס למליאה הוא התקבל בצעקות "בושה" של האופוזיציה וכשיצא בצעקות "לך". כשהתברר שלא הגיע להצבעה פרצה האופוזיציה בקריאות "איפה ביבי"? חברי הכנסת יולי אדלשטיין, דן אילוז, שרן השכל ומשה סלומון מהקואליציה הצביעו נגד. השר אופיר סופר ויו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר מהציונות הדתית נעדרו מההצבעה. כך גם השרה גילה גמליאל וחברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן ומשה פסל מהליכוד - אך לא ברור מה הסיבה.
הצעת חוק הפטור ממעצרים משתמשת בפלטפורמה של חוק ההשתמטות שנדון בוועדה 86 ישיבות אבל מציעה חוק אחר לגמרי. על פי הצעת החוק, תלמידי הישיבות יקבלו פטור ממעצרים למשך שישה חודשים וחצי (עד סוף ינואר). החוק מגיע בחבילה יחד עם חוק יסוד: לימוד התורה, שאושר אתמול במליאה (שני). ביחד הם חלק מהדיל של תמיכת הקואליציה בחוקי השתמטות תמורת תמיכת המפלגות החרדיות בחוקי הפיכה משטרית, כמו חוק פיצול היועמ"שית.
בצעד חריג ביותר שלח אתמול (שני) הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, שבו הביע התנגדות חריפה להעברת חוק הפטור ממעצרים לתלמידי הישיבות. זמיר כתב שההצעה "מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי ותפגע באמון החיילים והמילואימניקים. לא ייתכן שהמערכת הצבאית תהיה חתומה על מתן פטורים המוניים".
יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון, מירי פרנקל שור, קבעה בחוות דעת חריפה ביותר שהפיצה לקראת הדיון היום שהצעת חוק הפטור ממעצרים היא "הצעת פטור מובהק לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת מקיום הוראותיו של חוק שירות ביטחון. ללא הסדרים נלווים שנועדו להבטיח גיוס לצה"ל או לעודד אותו. היא מעניקה פטור מגזרי ונותנת מטרייה ולגיטימציה לאכיפה סלקטיבית ומגזרית ולפגיעה בשלטון החוק". לכן, כתבה פרנקל שור, "היא מייצרת הסדר שאינו עומד במבחנים החוקתיים, אינו מתיישב עם עקרון השוויון בפני החוק, ועולה כדי אפליה פסולה. אין מקום לקבע בחקיקה הסדר כזה". יועמ"שית הכנסת שגית אפיק קבעה ש"כאשר המליאה מאשרת בקריאה ראשונה חקיקה ואז היא משתנה מהותית בהכנה לקריאה שנייה ושלישית - זה הליך לא תקין".
העתירות לבג"ץ: "הפליה בין דם לדם"
העתירות לבג"ץ כמובן לא איחרו להגיע. מפלגות יש עתיד וישראל ביתנו עתרו בנפרד לבג"ץ נגד החוק. ישראל ביתנו דרשה לבטל את החוק ולהוציא צו ביניים שיעצור באופן מיידי את יישומו. ביש עתיד טענו כי "זו תפארתן של הכנסת והממשלה, לאחר ארבע שנות כהונה, שלוש שנים לאחר אירועי השביעי באוקטובר - העמקת ההפליה בין דם לדם, דין שונה לחייב גיוס חילוני, מסורתי, דתי; ודין אחר לחייב הגיוס בן הציבור החרדי". בעתירת ישראל ביתנו נטען כי מדובר בחוק חסר תקדים, שאינו עוסק רק בדחיית שירות או בהסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, אלא מעניק בפועל חסינות פלילית למשתמטים משירות צבאי.
עוד נטען כי החוק פוגע באופן קשה בעיקרון השוויון, בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט, דווקא בתקופה שבה מאות אלפי משרתי החובה והמילואים נושאים בנטל ביטחוני חסר תקדים. במסגרת העתירה מבקשים בישראל ביתנו מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטלו הוראות החוק, וכן צו ביניים שימנע את המשך יישומו עד להכרעה בעתירה, כדי למנוע פגיעה נוספת בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק.
גם התנועה לאיכות השלטון הגישה עתרה היום לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות, ולהקפיא את יישומו לאלתר עד להכרעה בעתירה. זו העתירה השנייה שמגישה התנועה השבוע, לאחר העתירה נגד חוק יסוד: לימוד תורה, בטענה שמדובר בשני חלקים של מהלך אחד שנועד לאפשר פטור מגיוס. העתירה טוענת כי "מדובר בהסדר חסר תקדים המעניקה הגנה בחוק למי שמפר את חוק שירות ביטחון, ויוצרת שני סוגי עריקים - עריק חרדי שמקבל הגנה בחוק, ועריק חילוני שממשיך להיעצר. הפליה בין דם לדם, שחור על גבי לבן".
העתירה נשענת גם על האזהרות החריגות של הייעוץ המשפטי של הכנסת עצמו, "שקבע כי החוק שינה את פניו והפך למיני חוק גיוס המעניק חסינות מראש למשתמטים ומקנה לגיטימציה למיועדים לשירות שלא לציית לחוק. החוק אינו כולל יעדי גיוס, אינו כולל סנקציות ואינו כולל שום מנגנון לצמצום אי-השוויון, אלא רק הטבות והגנות למי שאינו מתייצב".
תנועת ישראל חופשית הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק החסינות ממעצר לתלמידי הישיבות. בעתירה נטען בין היתר כי "נפלו פגמים חמורים בהליך החקיקה". לפי "ישראל חופשית", יו"ר ועדת החוץ והביטחון עשה שימוש לרעה בכוחו ורוקן מתוכן הצעת חוק ממשלתית קיימת והחליף אותה בהסדר חדש ושונה לחלוטין, ובכך עקף את שלבי החקיקה המרכזיים - הקריאה הטרומית והקריאה הראשונה. ישראל חופשית טוענת גם כי "התיקון פוגע פגיעה אנושה בעקרון השוויון בנטל, בשוויון בפני החוק ובשלטון החוק". עוד היא מדגישה "כי בזמן שמערך המילואים נמצא תחת עומס כבד והצבא זקוק לכוח אדם, התיקון מעניק לתלמידי הישיבות פטור מאכיפה".
