המלחמה לא מסתיימת, והגדלת תקציב הביטחון כבר לא תספיק
על פי תחשיבי מערכת הביטחון, יחסרו לפחות עוד 33 מיליארד שקל עד סוף השנה, לא כולל עלויות של תמרון בלבנון. משהב"ט חייב לאלביט ותע"א כ־8 מיליארד שקל
בעוד המלחמה באיראן מתארכת וזירתה המשנית עם חיזבאללה בלבנון מתלקחת, במערכת הביטחון יש תמימות דעים על כך שזאת לא תהיה המלחמה האחרונה ושגם הגדלתו של תקציב הביטחון ב־32 מיליארד שקל, רק לפני כשבועיים, לא תהיה ההגדלה התקציבית האחרונה. היקף תקציב הביטחון ל־2026 עומד כעת על כ־144 מיליארד שקל, ובמערכת הביטחון מעריכים כי לא יהיה מנוס מתוספת משמעותית שתממן את משימותיו הרבות של צה"ל בכלל הגזרות, אלה שבוערות ומסלימות כבר כעת ואלה שרוחשות מתחת לפני השטח.
תחשיבים שנעשו באגף התקציבים והכספים של צה"ל ומשרד הביטחון אל מול הצרכים המבצעיים וצורכי הרכש וההצטיידות המתוכננים העלו כי יחסרו לפחות עוד 33 מיליארד שקל עד סוף השנה, וסכום זה אינו כולל תמרון קרקעי בלבנון. עלותו הכספית של מהלך כזה תיגזר מהיקף כמות הכוחות ומשכו.
מאז תחילת הלחימה הנוכחית עם חיזבאללה צה"ל מפעיל בדרום לבנון ארבע אוגדות, זאת לאחר שמפקדיו הצהירו לאחר המלחמה הקודמת בצפון, רק לפני כשנה וחצי, כי שורר בו המצב הביטחוני הטוב ביותר מתחילת שנות ה־80 של המאה הקודמת. דברי הרהב והערכות היתר של צה"ל על הישגיו בלחימה הקודמת בלבנון התבררו כמוקדמים מדי במיוחד ברקע יכולות השיקום של חיזבאללה שהיו מהירות מקצב הפגיעות בו.
עוד לפני שצה"ל יצא למלחמה הנוכחית באיראן מערכת הביטחון העריכה את עלויותיה של לחימה מולה במשך חודש בכ־40 מיליארד שקל, פי שניים מהעלות הצבאית של מלחמת איראן הראשונה מיוני 2025. סכום זה כולל את המשך המימון של הפעלה מוגברת של כוחות צבא גם במחצית מהשטח בעזה ותפיסת כתר החרמון, שעליו צה"ל השתלט עם נפילת משטר אסד בסוריה.
המלחמה באיראן יכולה להימשך עוד שבועות, תוך שיגור של כוחות קרקעיים אמריקאיים אליה במאמץ להקל על מעבר חופשי של מכליות נפט במצר הורמוז. כל יום לחימה עולה לצה"ל בין 1.5 ל־1.7 מיליארד שקל. אם התוספת לתקציב הביטחון מלפני כשבועיים לוותה בסיכומים על קיצוץ רוחבי של 3.5% במשרדי הממשלה, ניתן להעריך שבהתאם לקצב האינטנסיבי של הטיסות וצריכת החימושים המשמשים את חיל האוויר במערכה הנוכחית הציבור הישראלי ייאלץ לוותר על עוד שירותים ציבוריים נחוצים.
קשיי נזילות במשרד הביטחון
בעוד מערכת הביטחון עדיין פועלת על בסיס תקציב המשכי שאושר בממשלה באפריל 2024 והיקפו כ־85 מיליארד שקל, בינתיים היא מגלגלת ודוחה תשלומים ובאופן שמורגש היטב בתעשיות הביטחוניות הגדולות שהן ספקיותיה המרכזיות. לא מכבר התעשייה האווירית ואלביט מערכות פרסמו את דו"חותיהן ל־2025 שבדומה לשנים קודמות הסתיימה במכירות והכנסות חסרות תקדים, בעקבות הביקוש העצום לנשק מצד ישראל ומדינות רבות בעולם.
בינתיים, משרד הביטחון חייב לתע"א כ־4 מיליארד שקל ולאלביט סכום שמתקרב לסכום זה. רפאל תפרסם את תוצאותיה הכספיות רק בסוף החודש אך ניתן להעריך כי גם לה משרד הביטחון מפגר בתשלומים ברקע קשיי נזילות.
התעשיות הביטחוניות הגדולות מתייחסות אל הכסף כאל חובות מובטחים שישולמו להן ומאידך מקבלות מאגף התקציבים מסרים שעם אישור תקציב המדינה בסוף החודש, יחול שיפור ביכולותיו להזרים אליהן תשלומים בקצב גבוה יותר. הזמנות רכש רבות טרם יצאו בהיעדר תקציב מדינה מאושר, ובכלל זה חימושים מכל הסוגים, גם טילי יירוט ובהם חץ 3 וקלע דוד הנצרכים בקצב גבוה במלחמה עם איראן.
מבחינת מערכת הביטחון היקף המיליארדים הדרושים לה עד סוף השנה לא אמור להפתיע את משרדי האוצר וראש הממשלה. בדצמבר האחרון תקציב הביטחון ל־2026 נקבע "רק" על 112 מיליארד שקל בעוד שדרשה מלכתחילה 144 מיליארד שקל. את הסכום המקורי שדרשה היא קיבלה רק כשיפוי על הוצאות המלחמה באיראן, מה שמוסיף ומותיר את הפער שבין התקציב המצוי לתקציב הרצוי למילוי משימותיה ב־33 מיליארד שקל, כך שלמעשה היא דורשת לשנה זו 177 מיליארד שקל.
"קצב השינויים האופרטיביים גובר על יכולות התכנון של תקציב סדור ויהיה לנו קשה בלי עוד תוספות", אמר גורם ביטחוני המעורה במספרים ובתרחישי הייחוס שאליהם נערך צה"ל בכל גזרות הלחימה. "גם אחרי המלחמה הנוכחית נצטרך לחזור אל שולחנות הדיונים ולבקש עוד כסף כדי לעמוד בדירקטיבות של הדרג המדיני ונצטרך לגבש מנגנוני התאמה לתקציב בהמשך השנה".
דחייה של עימות עתידי
בינתיים, צה"ל מנסה למקסם את תועלותיו מהמעורבות האמריקאית הישירה במלחמה באיראן ובאופן שמגדיל לאין שיעור את יכולותיו לתקוף בה. "זה עשרות מטוסי קרב ישראליים שממריאים עם בטן חימושים מלאה, תוקפים מטרה או שתיים באיראן, חוברים למתדלקים של חיל האוויר האמריקאי ומיד לאחר מכן מקבלים מטרות חדשות לתקיפה", סיפר לכלכליסט בכיר במערכת הביטחון. "היתירות הזאת מאפשרת לנו לקיים כאן מכונת מלחמה על סטרואידים".
ברקע עומדים ספקות על היתכנות השגת התכלית המקורית של המלחמה האמריקאית־ישראלית באיראן, הפלת משטר האייתוללות. וכשיעדי המלחמה הרצויים אינם מושגים ומעל אופן התפתחותה סימני שאלה רבים, ניכר שישראל שואפת לפגוע עד כמה שניתן בתשתיות הצבאיות החיוניות של איראן, באופן שיאפשר דחייה מרבית של עימות עתידי איתה. בשבוע האחרון חלק ניכר מהתקיפות של ישראל כוון אל תעשיותיה הביטחוניות, בניסיון להרוס את שרשרות ייצור הטילים הבליסטיים שלה.
תקיפות אלה נעשות במקביל למאמצי חיל האוויר לרסן גם את שיגורי הטילים ממנה לעבר ישראל, תוך ציד שיטתי של משגרים ומוקדי אחסון של תחמושת בניסיון להקטין את יכולות הירי. אלא שחרף המסרים של צה"ל על פגיעות נרחבות בכל אלה וההתפארות בהישגיו וביכולותיו לתאם מהלכים מורכבים עם צבא ארה"ב, ירי הטילים מאיראן נמשך כל העת באופן שפוגע קשות במשק ומקבע בו שגרת חירום מתמשכת. זאת, בעוד צה"ל מספר לציבור הישראלי שבשונה מהמלחמה מלפני פחות משנה איראן משגרת לעברו הרבה פחות טילים.
