סיכום השנה של יצרנית החץ: רווחי שיא לתע"א, זינוק בצבר ההזמנות
המלחמה והביקוש הגובר למערכות הגנה הקפיצו את תוצאות החברה ב-2025: הרווח הנקי של התעשייה האווירית גדל ב-45% לשיא של 712 מיליון דולר; צבר ההזמנות חצה לראשונה 30 מיליארד דולר - לאחר גידול שנתי של יותר מ-5 מיליארד דולר; המכירות צמחו ב-20% ל-7.4 מיליאדר דולר, 30% מהסכום למערכת הביטחון בישראל
בעיצומה של מלחמת איראן השנייה, וכשטילי החץ 3 שהיא מייצרת מהווים נדבך מרכזי ביירוט הטילים הבליסטיים המשוגרים לעבר ישראל, התעשייה האווירית מסכמת את 2025 עם התוצאות הכספיות הטובות בתולדותיה. מכירות החברה בשנת 2025 הסתכמו ב-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של 20% ביחס לתוצאות 2024. הרווח הנקי הגיע ל-712 מיליון דולר - שיא כל הזמנים - עלייה של 45% לעומת הרווח בשנה שקדמה לה. עלייה חדה נרשמה גם בצבר ההזמנות של החברה, שגדל ביותר מ-5 מיליארד דולר לעומת סוף 2024 וחצה לראשונה את רף ה-30 מיליארד דולר.
הביצועים של התעשייה האווירית מושפעים במידה רבה מהמכירות לצה"ל ולמשרד הביטחון, שגדלו משמעותית מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת איראן השנייה לפני כ-8 חודשים. גם מכירת טילי החץ 3 לגרמניה, במסגרת שתי עסקאות ענק שנחתמו בשלוש השנים האחרונות בהיקף כולל של כמעט 7 מיליארד דולר, ניכרת בביצועי החברה. לכך מצטרפות עסקאות נשק נוספות ברחבי העולם, על רקע מגמת ההתחמשות הגלובלית שמגבירה את הביקוש לאמצעי לחימה.
כ-30% מכלל מכירות החברה אשתקד נעשו בישראל. מהדוחות עולה כי משרד הביטחון חייב לתעשייה האווירית כ-4 מיליארד שקל בגין הזמנות שטרם שולמו. בחברה אומרים כי מדובר בחובות שייפרעו עם הסדרת תקציב המדינה, בדומה למקרים קודמים.
בשונה ממלחמות וממבצעים צבאיים בעבר, מאז פרוץ המלחמה עם איראן צה"ל אינו חושף את היקפי השיגורים לעבר ישראל וגם לא את שיעורי היירוט של הטילים הבליסטיים באמצעות מערכות ההגנה האוויריות. עם זאת, בתעשייה האווירית מביעים שביעות רצון מאחוזי ההצלחה של טילי החץ 3 במערכה הנוכחית, אך מיישרים קו עם מדיניות הצבא ומסרבים לנקוב במספרים.
בשנתיים האחרונות הורחבו באופן ניכר קווי הייצור של טילי החץ בתעשייה האווירית, במטרה לעמוד בתוכניות האספקה למערך ההגנה האווירית של ישראל ושל גרמניה. עוד לפני המלחמה הנוכחית עם איראן האיצו התעשייה האווירית ומשרד הביטחון את תוכנית הפיתוח של טיל ההגנה החדש חץ 4, שאמור להוות נדבך משלים למערכת החץ 3.
בשנת 2025 עסקאות בתחום הטילים ההגנתיים וההתקפיים של התעשייה האווירית היוו 31% מתמהיל העסקאות של החברה, שהסתכם בכ-2.26 מיליארד דולר. לשם השוואה, ב-2023 עסקאות בתחום זה היוו 26% מתמהיל העסקאות של החברה וב-2024 הן היוו 28%.
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר: "היכולות המצוינות שלנו הן עדות ישירה ליכולות ההנדסיות והטכנולוגיות של התעשייה האווירית ולמסירותם של אלפי עובדי החברה, הפועלים לילות כימים גם בימים טרופים אלה. השותפות האסטרטגית העמוקה וארוכת השנים עם מערכת הביטחון וצה"ל מאפשרת לנו להמשיך ולפתח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים".
התעשייה האווירית נמצאת בבעלות ממשלתית מלאה, ובשנה האחרונה האיצה רשות החברות הממשלתיות את מהלכיה להנפקת מניות מיעוט בחברה, בניסיון לחזק את איתנותה הפיננסית. עם זאת, מאז נובמבר 2024 אין לחברה יו"ר, בעקבות מחלוקת בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לשר האחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם, המנהלים מאבק פוליטי סביב המינוי. בשל העיכוב הממושך עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, ובחודש שעבר הורה בית המשפט לשניים למסור את נימוקיהם למצב עד ה-15 במרץ.
