משרד הביטחון דורש עוד כסף, האוצר בולם ומבוגר אחראי - אין
מאז שנדחתה דרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב בדצמבר האחרון, מלחמת ההתשה מול האוצר לא נפסקה והבקשה לאותם 30 מיליארד שקל ממשיכה לחזור לשולחן שוב ושוב. בינתיים הגירעון מאיים לטפס וראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון עדיין מסרבים להכריע בוויכוח, שכבר הפך לקרב על עתידה של כלכלת המדינה
בדצמבר 2025, סיכמו משרדי האוצר והביטחון על תקציב ביטחון של 112 מיליארד שקל לשנת 2026. הסיכום הגיע אחרי שבמשרד הביטחון דרשו 144 מיליארד שקל, ובמשרד האוצר חשבו ש־90 מיליארד שקל יספיקו. אחרי הסיכום על 112 מיליארד שקל, בוצע קיצוץ רוחבי שהפחית את תקציב משרד הביטחון ל־111 מיליארד שקל, ואחר כך ראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף 4 מיליארד שקל לפרויקטים ביטחוניים כמו מאבק באיום הרחפנים. כך הגענו ל־115 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ערב מלחמת "שאגת הארי".
משמעות ההכרעה הזו היא כי משרד הביטחון יצטרך להסתדר עם כ־30 מיליארד שקל פחות ממה שהוא דרש, אלא שההתנהלות מאז ועד היום מלמדת כי במשרד הביטחון התקשו להשלים עם רוע הגזירה, וניצלו כל הזדמנות לחזור ולדרוש את 30 מיליארד השקל הללו.
כך, עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי" בשלהי פברואר השנה, היה צורך לעדכן את התקציב שהוגש לכנסת אך עדיין לא אושר בה, וכך התווספו לתקציב הביטחון עוד 28 מיליארד שקל והגענו לכ־143 מיליארד שקל. כדי למנוע פתיחת תקציב נוספת במהלך השנה, משרד האוצר הקצה עוד 7 מיליארד שקל לביטחון כרזרבה. יתרה מזו, בצעד שנועד לשדר אמינות פיסקאלית, במשרד האוצר חישבו את תקרת הגירעון מתוך הנחה שכספי הרזרבה הזו ימומשו במהלך השנה. זה לקח חיובי שלמדו במשרד האוצר אחרי שבשנים הקודמות הם חישבו תקרת גירעון ללא רזרבה, למרות שלכולם היה ברור שהרזרבה תמומש.
משרד הביטחון לא מוותר על תוספת תקציב
בעוד מבחינת משרד האוצר הדיון על "שאגת הארי" היה אמור להיות רק על העלויות התוספתיות של המלחמה, הרי שבמשרד הביטחון ניצלו את ההזדמנות וחזרו שוב לבקש את 30 מיליארד השקל שהם לא קיבלו בדצמבר 2025 - הם דרשו 177 מיליארד שקל. במשרד הביטחון גם רומזים כל הזמן כי ההחלטה לסגור את התקציב על 111 מיליארד שקל לא היתה על דעת הדרגים המקצועיים, והיא התקבלה מעל לראשם.
מאז, משרד הביטחון מנצל כל דרך בכדי לתבוע שוב את 30 מיליארד השקל. כך לדוגמה, במשרד הביטחון כעת הגדילו את הדרישות לשנת 2026 ל־184 מיליארד שקל. כלומר, 40 מיליארד שקל מעל התקציב הנוכחי. אם הסכום יינתן למשרד הביטחון במלואו, זה יביא אותנו לגירעון של 7% - הגבוה יותר משנות המלחמה העצימה (2025-2024).
במשרד הביטחון מסבירים כי 7 מיליארד שקל נוספים מעל ה־143 מיליארד שקל שכתובים כעת בחוק התקציב נועדו בכדי לשלם על עלויות השיקום וההנצחה שהתייקרו. ההסבר ל־19 מיליארד שקל נוספים הוא החריגה הגדולה בימי המילואים מההנחה בבסיס התקציב: כיום יש כ־100 אלף חיילים מילואים לעומת הנחה של 40 אלף. 15 מיליארד שקל נוספים נועדו לפי המשרד בשביל להחזיק את הגזרה הלבנונית עד לסוף השנה. מאידך, גם במשרד הביטחון יודו - בסך הכל אנחנו מבקשים כאן תוספת של כ־7 מיליארד שקל מתוך 177 מיליארד שקל שרצינו בתחילת המלחמה נגד איראן, וגם זה בגלל לבנון.
אפשר להניח שלקורא הממוצע יהיה קשה לעקוב אחרי החשבון של משרד הביטחון. מבחינת משרד האוצר מדובר בטקטיקה מכוונת, שם סיפרו לנו ש"למשרד הביטחון יש חוב ישן של 30 מיליארד שקל, לא ברור למה, והם מנסים כל פעם להפיל את זה. במשרד הביטחון חושבים שאזרחי ישראל הם כספומט, לדעתנו אפשר לשחרר עשרות אלפי חיילי מילואים".
לשם הדוגמה, באוצר טוענים כי הטענה לגבי 7 מיליארד שקל לשיקום היא מקוממת: "חלק מהתקציב המקורי של 2026 כלל גם את כספי השיקום". במקרה הזה, בשונה מרוב הוויכוחים על תקציב הביטחון, אפשר להסתכל בחוברת התקציב של משרד הבטחון לקראת 2026 ולראות שאכן ניתנו כ־11 מיליארד שקל לתקציב השיקום ל־2026. זאת לעומת כ־6 מיליארד שקל ב־2022 ערב המלחמה.
האם משרד האוצר יידרש לנהל את הביטחון?
במשרד הביטחון מגיבים לטענות על בזבוז חיילי מילואים במעין אדישות. הם מסבירים כי הבעיות מוכרות ומטפלים בהן, אך מדגישים כי ויכוח על עשרות מיליארדים לא יוכרע דרך אנקדוטות על בזבוז ימי מילואים. שם טוענים כי "משרד האוצר חזקים בתקשורת, במציאות הם לא מסוגלים לשבת בדיון ולהגיד לנו על מה לוותר". מנגד, במשרד האוצר אומרים כבר מספר שבועות באופנים שונים כי ייתכן והם יצטרכו לנהל את משרד הביטחון, ולרדת לרזולוציות שהם היו מעדיפים שלא לרדת אליהן. "אנחנו לא יכולים לפרט אבל היו לנו הצעות קונקרטיות לחיסכון", כך לטענת האוצר. מנגד, במשרד הביטחון תוהים האם מישהו באמת רוצה שמשרד האוצר ינהל את הביטחון כפי שהוא מנהל את המשרדים האחרים.
את השאלה הרטורית של משרד הביטחון ניתן להשאיר באוויר ואין צורך לענות עליה באופן ישיר, אבל אין ספק שמשרד הביטחון לא משדר באופן משכנע שהוא מבין שהמשאבים שלו מוגבלים. מאידך, משרד הביטחון טוען כל העת שיש לגלגל את האחריות אל הדרגים המדיניים שכן מבחינתו "אין דרך לבצע את המשימות הנוכחיות בתקציב הנוכחי". כאמור, במשרד האוצר חושבים שמדובר בזריקות אחריות, כי אין שום מגבלת תקציב על הפעילויות המבצעיות והשיפוי על זירות הלחימה הוא מלא. לאמיתו של דבר זה לא באמת משנה, ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' צריכים להיכנס לעובי הקורה, לעשות סדר ולהעביר מסרים ברורים לגבי תקציב הביטחון.
אמש התקיימה פגישה בין הצדדים על תקציב הביטחון בנוכחות ראש הממשלה. מבחינת משרד האוצר הפגישה היתה צריכה להתמקד בתקציב הביטחון לעשור הקרוב. באוצר מוטרדים מאוד מהגדלת תקציב הביטחון לעשור הקרוב ב־350 מיליארד השקל שראש הממשלה מתכנן, ורוצים שתוספת זו תחושב על בסיס תקציב ביטחון נמוך. במשרד הביטחון רוצים שהתוספת תחושב על בסיס תקציב ביטחון גבוה יותר. לדברי האוצר הדיון היה על עתידה של כלכלת ישראל: כמה כסף יישאר להוצאות אזרחיות אחרי הוצאות הריבית והביטחון. מבחינת משרד הביטחון הדיון התמקד בתקציב 2026 ורק אחרי שהם יכבשו את גבעת ה־30 מיליארד שקל שעליהם לא הסכימו לוותר, ישובו לדיון על תוכנית 350 מיליארד השקל. בסוף הפגישה הוחלט שלא להחליט.
