עוד משרה של שומר סף מתפנה: מנכ"לית ועדת הבחירות צפויה לפרוש
עו"ד אורלי עדס בוחנת פרישה מיידית מהתפקיד, מה שיאלץ את ועדת הבחירות לאתר מנכ"ל חדש רגע לפני בחירות אוקטובר 2026, שאולי יוקדמו. הסיבה: יישום מהיר של המלצות מבקר המדינה לקצוב את כהונתה ולקצץ בסמכויותיה בוועדה
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית עו"ד אורלי עדס מנהלת לאחרונה מגעים לקראת פרישה מוקדמת ממשרתה מחשש לפגיעה בסמכויותיה, למרות שתכננה להמשיך בתפקיד, זאת בעקבות החלטה מתסמנת של יו"ר הוועדה, המשנה לנשיא העליון השופט נעם סולברג, שנשלחה למבקר המדינה ולפיה הוא מעוניין לקדם את קציבת כהונתה של עדס ולסיימה כשנה לאחר מערכת הבחירות הקרובה, כמו גם למנות משנה שיקבל חלק מתפקידיה. סולברג טרם קיבל את ההחלטה סופית.
במאי האחרון המליץ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לקצוב את כהונתה של עדס ולחזק את המטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית. בשונה מנושאי תפקידים בכירים בשירות הציבורי כמו היועצת המשפטית לממשלה, נציב שירות המדינה ומנהלי אגפים באוצר שכהונתם קצובה ל־5–6 שנים, כהונתה של מנכ"לית ועדת הבחירות אינה קצובה. סולברג צפוי לפיכך להביא ליישום מהיר במיוחד של ההמלצות.
עדס (58) החלה את דרכה בוועדה ב־1988 כעובדת זמנית, התקדמה בתפקידים ומכהנת כיו"ר הוועדה כבר 15 שנה. ללא קציבת כהונתה, נותרו לה עוד תשע שנים עד לגיל הפרישה בשירות הציבורי. עדס היא מינוי מקצועי, שאירגנה חמש מערכות בחירות כלליות לכנסת בתוך שלוש וחצי שנים.
מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית אחראי על ארגון ותפעול התהליך, שכולל את הקמתן של אלפי קלפיות ברחבי הארץ, גיוס וניהול של עובדים זמניים ביום הבחירות ואחראי גם על הלוגיסטיקה שמאחורי ההצבעה, מהדפסת הפתקים ועד לאיסוף הקלפיות ובירור התוצאות.
בדו"ח במאי האחרון אנגלמן קבע כי "יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יפעל לקביעת כללים בעניין סדרי מינויה ועבודתה של ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית ברוח נוהל עבודת הוועדה לאיתור מועמדים של נציבות שירות המדינה. יו"ר הוועדה יבחן כללים בעניין מאפייניו הייחודיים של תפקיד מנכ"ל הוועדה ובמרכזם חשיבות הניסיון המצטבר להצלחת 'מבצע הבחירות' ומשך הזמן שבין מערכת הבחירות, זאת למשל באמצעות חיזוק המטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית, באופן שיבטיח רציפות ויציבות בעבודת הוועדה, גם בעת כניסתו לתפקיד של מנכ"ל חדש, וכן קביעת תקופת חפיפה שתסייע למחליף".
1 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג. מעוניין לקדם קציבת כהונה למנכ"ל ועדת הבחירות
(צילומים: רפי קוץ)
יו"ר הוועדה סולברג הוא שאמור למנות ועדת איתור לבחירת המנכ"ל, שבראשה שופט בדימוס (ששימש בעבר כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית) ושני נציגי ציבור. סולברג יבחר את המנכ"ל הבא מתוך הרשימה שיקבל מוועדת האיתור. חברי הוועדה מנועים מזיקה פוליטית מפלגתית ל־7 שנים לפני המינוי.
החלטתו של יו"ר הוועדה סולברג לבחון את ישום המלצות המבקר בעניין קציבת הכהונה עוררו דאגה וביקורת במערכת הפוליטית מפגיעה לא רק בעדס עצמה, אלא גם בתפקיד עצמו, במיוחד כשהבחירות בפתח ועתידות להתקיים ככל הנראה ביוני 2026.
החששות גברו לאחר שבשנים האחרונות הגישו בקואליציה שורה של הצעות חוק לפגיעה במעמדה של ועדת הבחירות המרכזית. כך למשל ח"כ אליהו רביבו (ליכוד) הגיש הצעת חוק שלפיה יו"ר הכנסת הוא שימנה את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית במקום נשיא בית המשפט העליון, אך הוא נאלץ להקפיא אותה בינואר 2023 בעקבות הוראה מראש הממשלה נתניהו.
ב־2020 הגישה שורת ח"כים, בראשות השר שלמה קרעי, הצעת חוק להנהגת שינויים בפעילותה והרכבה של ועדת הבחירות ובהם מינוי ועדת משנה מטעם הכנסת שתפקח עליה וגם תקבע את תקציבה והמבנה המינהלי.
בנוסף, בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית טענו בליכוד שהבחירות הקרובות צריכות להתקיים ב־2027 ולא באוקטובר 2026 כפי שמתוכנן. כל ההמהלכים הללו לא קודמו אבל אין כל ביטחון שהם לא יצוצו מחדש.
שומרי הסף על הכוונת
פרישתה הצפויה של עדס מגיעה לאחר שורת הדחות ופרישות של שומרי סף מרכזיים מאז הקמתה של ממשלת נתניהו הנוכחית: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שפיטוריה מעוכבים בידי בג"ץ. ראש השב"כ רונן בר, שהדחתו עוכבה ע"י בג"ץ ולבסוף בר בעצמו הודיע על סיום כהונתו בטרם נתן בג"ץ פסק דין בעניין.
באפריל האחרון נאלצו לפרוש שמונה יועצים משפטיים של משרדי הממשלה, לאחר שהממשלה החליטה לקצוב להם את כהונתם. בראש הפורשים היה היועץ המשפטי הוותיק של משרד האוצר, אסי מסינג, שסירב להתכופף בפני שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והמפלגות החרדיות שדרשו להעביר עוד ועוד כספים קואליציוניים.
בתוך כך, משרת נציב שירות המדינה - הפקיד הבכיר בשירות ציבורי – אינה מאוישת כבר 9.5 חודשים לאחר שנתניהו סירב להאריך את כהונתו של הנציב האחרון פרופ' דניאל הרשקוביץ. חצי שנה לאחר מכן מונה הרשקוביץ כממלא מקום וזאת בעקבות חילוקי דעות בין נתניהו לבג"ץ והיועמ"שית בעניין שיטת הבחירה של הנציב הבא.
בנוסף, שר הכלכלה ניר ברקת דורש לפטר את הממונה על התחרות מיכל כהן. כמו כן, נזכיר את סאגת מינוי המועמד של סמוטריץ' מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, לממונה על התקציבים באוצר שוועדת המינויים בשירות המדינה פסלה באחרונה את מינויו בשל ביקורתה על אי מינוי נשים לתפקידים בכירים.
מטעמו של השופט סולברג נמסר כי "הסוגיה של קציבת כהונתה של המנכל"ית וחיזוק המטה המקצועי של הוועדה, מונחת לפני היושב ראש, נוכח המלצת מבקר המדינה. יושב הראש יכריע בנושא, לאחר בחינתו ושמיעת הגורמים הרלבנטיים, הכול תוך שמירה על מקצועיותה של הוועדה ועל טוהר הבחירות".
