יועמ"ש האוצר יסיים היום תפקידו – ללא מחליף קבוע; הוגשו עתירות לבג"ץ להארכת כהונתו
אסי מסינג צפוי לסיים תפקידו כיועמ"ש האוצר מבלי שמונה לו מחליף קבוע – בניגוד להחלטת הממשלה. שתי עתירות הוגשו לבג"ץ בדרישה להאריך את כהונתו, מחשש לפגיעה בעצמאות הייעוץ המשפטי במשרד. בינתיים, באוצר נמשך העיכוב במינוי מחליף קבוע – אף שהמכרז נסגר בתחילת מרץ
שני ארגוני חברה אזרחית פנו לבג"ץ בבקשה שיוציא צו ביניים המאריך את כהונת אסי מסינג כיועץ המשפטי של משרד האוצר. מסינג אמור לסיים את תפקידו היום (ה-20 באפריל 2025), אך החלטת הממשלה המקורית כללה מעין התחייבות כי עד לפרישתו ימונה יועמ"ש חדש למשרד האוצר, אלא שכפי שפורסם ב'כלכליסט' הנהלת משרד האוצר פעלה שוב ושוב לדחיית מועד המינוי של יועמ"ש חדש למשרד. במהלך היום (א') צפויה השופטת רות רונן להחליט האם להוציא צו ביניים שמאריך את כהונת מסינג עד למינוי יועמ"ש חדש.
בקשת הארגונים – התנועה לאיכות השלטון, והאקדמיה למען ישראל דמוקרטית – הוגשה אמש במוצאי חג הפסח. ההגשה המאוחרת היא תוצאה של העובדה שהמדינה הגישה את תשובתה ל'עתירת היועמ"שים' רק ביום שישי בצהריים. בבקשתם מתמקדים הארגונים בהארכת כהונתו של מסינג. הארגונים מנסים להדגים בכמה דרכים, כי ההתעקשות על כך שמסינג יסיים את תפקידו היום, ללא שמונה מחליף קבוע "עשויה לגרום לפגיעה אנושה בעצמאותו של היועץ המשפטי למשרד האוצר וליכולתו למלא את תפקידו כשומר סף, וייגרם נזק חמור, ממשי, ובלתי הפיך, לשלטון החוק באחד ממשרדי הממשלה המרכזיים והרגישים ביותר".
הארגונים סבורים כי קיימות מספר אינדיקציות כי "משמעות ההחלטה (בוודאי במקרה של מסינג, ש"ט) היא הדחה פסולה של שומר סף". אינדקציה אחת היא העובדה כי הנציבות הסכימה בקלות יחסית להאריך את כהונת היועמשי"ת במשרד הרווחה לסוף יוני, והשנייה היא עצם העובדה שמסינג שובץ עם קבוצת היועמ"שים שמסיימים תפקיד באפריל ולא ביוני, למרות שלפי נתוני מערכת המרכב"ה היה אמור לסיים תפקידו ביוני.
ההתרחשות התמוהה ביותר היא התמהמהות המשרד עם מינוי יועץ משפטי חדש. לפי תגובת המדינה ניגשו 14 מועמדים למכרז למשרת היועץ המשפטי, מהם 8 עברו גם מבחני מיון במכון קינן-הר שפי, המכרז נסגר ב-2 במרץ. המועד שנקבע לוועדת בוחנים היה ב-31 במרץ, כלומר הכל היה מסודר בכדי שייכנס יועץ משפטי קבוע ב-1 באפריל, שייחפף על ידי מסינג עד ל-20 באפריל. אך אז 'בשל אילוץ של הרגע הרגע האחרון, בגלל שלא הושלמו הליכי האבחון של מכון המיון קינן-שפי, נדחתה ועדת הבוחנים ל-9 באפריל'.
לקראת ה-9 באפריל, מנכ"ל האוצר החדש, אילן רום, ביקש לדחות בפרק זמן קצר את מועד כינוס ועדת הבוחנים, לדברי המדינה אמר כי "הוא מבקש להיות בתפקידו פרק זמן מסוים, בן כחודש לפחות, שבו יוכל להכיר את צרכי המשרד ולו היכרות ראשונית, לפני שיוכל לשבת כחבר בוועדת בוחנים", המדינה טענה כי "לאור בקשתו של המנכ"ל" לא היה מנוס מדחייה נוספת ל-27 באפריל, אשר ביום זה ייבחר יועץ משפטי לאוצר. אלא שבתוך תגובת המדינה מתגלה כי האוצר מעוניין להמשיך ולדחות את הוועדה: המדינה כותבת בפירוש כי "נציבות שירות המדינה מסרה שהיתה פניה נוספת לדחיית מועד ועדת הבוחנים, אבל למרות זאת סוכם כי הועדה תתקיים ב-27 לחודש".
רצף הדחיות הללו מעלה תהייה האם באמת שר האוצר סמוטריץ' והמנכ"ל רום מנסים למלא את החלטת הממשלה כי "יש להימנע ככל הניתן מאיוש זמני של משרות יועצים משפטיים"? או שמא הם מעוניינים במינוי זמני שיחליש את היועמ"ש, והם מעוניינים שהיועמ"ש החדש ייכנס ללא תקופת חפיפה על ידי אסי מסינג.
בתגובת המדינה גם נחשף כי מסינג כתב מכתב לנציבות שירות המדינה בסוף מרץ, ובו ביקש כי הנציבות "תשקול מחדש את מועד סיום כהונתי", זאת מכיוון שעדיין לא הוכרז יועץ משפטי חדש. מסינג כותב: "לטעמי, יש הכרח לאייש את משרד היועץ המשפטי למשרד האוצר באופן רציף ועל ידי אדם המתאים לכך, הדבר חיוני ביותר לתפקודו התקין והמלא של משרד מטה מרכזי,, ומוסיף כי גם לתהליך החפיפה יש בעיניו חשיבות שכן "כניסה בעתיד לתפקיד של יועץ משפטי שייבחר בהליך מכרזי ללא הסדר חפיפה סדור ומלא, תפגע ברציפות התפקודית וביכולת של היועמ"ש שייבחר למלא את התפקיד".
