הממונה על התחרות: "השר ברקת קרא לי לבוא למשרדו, לבד, בלי טלפון, וביקש ממני להתפטר"
בעתירה שהוגשה לבג"ץ על הליך לבחינת הדחתה של מיכל כהן, נחשפה מערכת היחסים העכורה שלה עם שר הכלכלה ניר ברקת. כהן תיארה איך ברקת גילה בוקר אחד ולא התנגד להסרת חוק המונופולים מסדר היום. כעת בג"ץ אישר את בדיקת תפקודה
"נדרשתי להגיע ללשכת ברקת לבד, ללא עוזרים או יועצים. בכניסה ללשכה התבקשתי להשאיר הטלפון בחוץ. באותה פגישה הודיע לי ברקת כי הוא מבקש שאסיים את תפקידי שכן 'הוא מרגיש שזה לא זורם’". כך תיארה מיכל כהן, הממונה על התחרות, את שאירע במאי 2023, כששר הכלכלה ניר ברקת ניסה לפטר אותה. הדברים הובאו במכתב ששלחה כהן לפרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה, במענה לטענות על תפקודה, שהעלה בפניו ברקת. התיאור הוגש במסגרת מענה של הנציב לעתירה לבג"ץ של עמותת לביא, בדרישה לחייב את הנציב לכנס את ועדת המינויים, שתדון בבקשת ברקת.
בפסק הדין בעתירה לבג"ץ של ארגון לביא שניתן אתמול נקבע ברוב של שני שופטים - יוסף אלרון ואלכס שטיין - מול השופט ח’אלד כבוב שהיה בדעת מיעוט, כי על נציב שירות המדינה לכנס את ועדת המינויים לדון בטענות ברקת ביחס לתפקוד הממונה. זאת לאחר שהנציב סירב באוגוסט 2024 לבקשתו של ברקת לכנס את הוועדה, על מנת שתחווה דעתה, בטרם יגיש ברקת בקשה לממשלה לפטרה.
"החלטת הנציב חרגה מגדרי שיקול הדעת הניהולי המצומצם שניתן לו לצורך החלטה על כינוס הוועדה" , כתב השופט אלרון. "ההליך כסדרו מחייב את כינוס הוועדה, קיום דיון בין חברי הוועדה, ניסוח החלטה ומסירת החלטת הוועדה לשר מבקש המינוי — ובמקרה דנן השר המבקש את הפסקת הכהונה. כך נדרש היה לנהוג גם בענייננו וכך על הנציב לנהוג".
בדיון שנערך בעתירה, בחודש מאי השנה, הוסיפה כהן ותיארה בפני השופטים את ההתרחשות החריגה בלשכת ברקת כאשר זומנה אליו ואמרה: "השר קרא לי לבוא למשרדו, הודיע לי לבוא בלי טלפונים וזה דבר חריג. בדקו המזכירות שאין לי פלאפון וביקש ממני להתפטר". השופט כבוב מתח ביקורת על התנהלות זו של ברקת וכתב: "כאשר השר מזמין אליו לשיחה את אותו רגולטור, דורש ממנו לבוא לבדו וללא טלפון נייד, כביכול מפאת החשש כי דבריו יתועדו, ומוודא שבקשה זו נשמרת באמצעות המזכירות שלו — מדובר במצב לא תקין; וכאשר באותה פגישה דורש השר את התפטרותו של הרגולטור, ומשסורב השר מעלה הלה טענות שבחלקן הגדול אינן קשורות לרגולטור על מנת להביא לפיטוריו — מדובר במצב לא תקין בעליל".
דרישה לאיים על חברות
ברקת מותח ביקורת נחרצת על כהן. בין נימוקיו להדחתה: "במקום לגלות מקצועיות, יוזמה, חריצות ועמידה איתנה במאבק על הגברת התחרות, נוקטת הממונה בקו פסיבי, פשרני, בלתי מקצועי, מנותק מהמציאות, באופן שהרשות שעליה היא אמונה הלכה והידרדרה והפכה לגוף מנומנם, חסר יוזמה וחסר מוטיבציה לפעולה, שאינו מצליח לממש את מטרותיו".
אף שכהן אינה חפה מביקורת, יצוין כי במהלך כהונתה היא הובילה את חקירת תיאום המחירים בשוק המזון, אסרה על מספר מיזוגים ובהם מיזוג משק ויילר עם שטראוס, שאף הוביל לקנס חסר תקדים של 111 מיליון שקל על שטראוס, על מיזוג בפועל בטרם קבלת אישור. עוד קידמה כהן בדיקה רוחבית של יישום חוק המזון, שהובילה לזיהוי כשלים מינהליים שגררו קנסות בסכום כולל של למעלה מ־100 מיליון שקל, וגם את חקירת תיאום המחירים שכבר הניבה כתבי אישום.
בכלכליסט נחשף בזמן אמת כי מנכ"ל משרדו של ברקת באותם ימים, אמנון מרחב, דרש מכהן לפנות לחברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), בדרישת נתונים. כהן השיבה כי אין עילה לדרישה, ומרחב ביקש שתעשה זאת, רק כאיום על החברה.
במכתבה לנציב, שוטחת כהן את השתלשלות הארועים החריגה. "החל מחודש מרץ 2023 פעלו השר ומנכ"ל משרדו על מנת שאפתח בהליכי אכיפה כנגד החברה המרכזית למשקאות קלים, יצרנית קוקה קולה, בטענות שונות. נטען לפני שהחברה מונעת יבוא מקביל. בנוסף, נדרשתי לפתוח בבדיקה של החברה המרכזית בשל מחיר מופרז באמצעות שימוש בסמכויות האכיפה הנתונות לי בחוק, ובפרט לדרוש מהחברה המרכזית את נתוני הרווחיות שלה. הדרישות חזרו והועלו במספר שיחות וישיבות".
הרקע לדרישה של ברקת היה העלאת המחירים עליה הכריזה החברה המרכזית במרץ 2023 ושעמדה להכנס לתוקף בסמוך לפגישה עם כהן. "בשיחותי עם השר ומנכ"ל משרדו הבהרתי שהעלאת המחירים אינה מעלה חשד להפרה של החוק, אף לא הפרה של האיסור החריג על גביית מחיר מופרז. כמו כן, סירבתי להפעיל את סמכותי לדרוש נתונים מבלי שיש בידי בסיס לסבור שהם נדרשים לצורך ביצוע חוק התחרות". כתבה כהן והוסיפה: "בכל הנוגע לטענות בדבר מניעת יבוא מקביל הבהרתי שככל שישנה ולו ראשית ראיה לכך, אקדיש את מירב המשאבים לחקירת הסוגיה. אולם, לא הובאו בפניי ראיות".
הרצון של ברקת ומרחב לשווק מראית עין של טיפול ביוקר המחיה, בא לידי ביטוי בארוע נוסף בו לדברי כהן, פתחה באותם ימים בבדיקה ביחס לטענות נוספות שהעלה בפניה מרחב ביחס לחברה אחרת, ואשר כללו על פני הדברים אינדיקציות להפרת החוק. אלא שבמקרה זה, הביע מרחב את אי שביעת רצונו מכך שסירבה לפרסם בתקשורת את עצם פתיחת אותה בדיקה.
להכריז על רמ"י מונופול
למרות שרק לאחר שמונה לתפקיד שר הכלכלה, החלו חברות המזון ברצף העלאות מחירים חריג, ממנו נמנעו במהלך העשור הקודם, ברקת לא רק שלא טיפל בכשל בתחום אחריותו, אלא נשא עיניים לתחומים נוספים: "אציין כי במקביל דרשו השר ומנכ"ל משרדו שאכריז על רשות מקרקעי ישראל כבעלת מונופולין, נוכח רצונו של השר להעביר חלק מסמכויותיה של רמ"י לגורמים אחרים". גם במקרה זה סירבה כהן לדרישה והבהירה לשר כי רמ"י היא יחידה ממשלתית שעובדיה הם עובדי מדינה, והיא מבצעת את תפקידה השלטוני בניהול מקרקעי המדינה, כך שיש קושי משפטי ממשי לנקוט כנגדה בהליך אכיפה ולהכריז עליה כמונופול.
לאורך השנתיים האחרונות, חזר והציג ברקת את רצונו בפירוק המונופולים, שנבלם על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מדובר ברפורמה מבנית שהוצגה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2024-2023, ונועדה להגביל את הסדרי ההפצה בענף המזון, כך שספקי מזון גדולים לא יוכלו להפיץ את המוצרים של ספקים אחרים. לאחר שימוע ציבורי בו העלו ספקים קטנים חשש משמעותי שלא יהיה מי שיפיץ את מוצריהם ביעילות, ובעקבות זאת יידחקו מהשוק, החליט סמוטריץ', בהמלצת הדרג המקצועי באוצר להסיר את החוק מחוק ההסדרים, על מנת לבצע עבודת מטה מעמיקה יותר במסגרת ועדה סלבין.
אלא שכהן מתארת כי בבוקרו של היום שבו נדון תקציב המדינה בממשלה, שוחחה עם ברקת ומרחב על הסרת הנושא מחוק ההסדרים ו"תגובת ברקת היתה שדיבר גם עם קהלת ומבין שהתועלת לא מובטחת". רק לאחר מספר ימים החליט השר כי הוא מעוניין להחזיר את ההצעה לחוק ההסדרים, ומשזה לא התאפשר, החליט לקדמו באמצעות חקיקה עצמאית.
בתגובה נמסר ממשרד הכלכלה כי "בכניסה ללשכת השר ברקת קיימת כוורת ייעודית להפקדת טלפונים ניידים ומי שנכנס לפגישה מפקיד את מכשירו כמקובל בלשכות הממשלה. מיכל כהן רשאית להעלות את כל טענותיה בפני ועדת המינויים שתתכנס בקרוב לבחינת הדחתה. ממכתב הבקשה להדחתה עולה תמונה ברורה של משבר אמון חמור ומתמשך, ולא “חוסר זרימה” כפי שכהן מנסה לטעון. לאורך כהונתה כממונה על התחרות, כשלה כהן בטיפול במשימת העל של תפקידה, קידום התחרות ופירוק המונופולים".
