כנס הצמיחה
"ה-AI לא מחליף אנשים, הוא לא מנצח את היכולת האנושית"
דרור ליטבק, מנכ"ל ManpowerGroup ישראל, אמר בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות כי אף שבהייטק יש פיטורים, "חברות רבות בישראל ממשיכות לגייס". דור גביזון, Head of Wolt Benefits: "סיבוס זה העולם הישן. אנחנו רואים גל הצטרפות משמעותי לוולט Benefits"
"ה-AI לא מחליף אנשים, הוא לא מנצח את היכולת האנושית" - כך אמר דרור ליטבק, מנכ"ל ManpowerGroup ישראל, בפאנל שנערך בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות. בפאנל השתתפו גם נירית כהן, מומחית וחוקרת של עולם העבודה העתידי; דור גביזון, Head of Wolt Benefits; סיון בראון, דירקטורית משאבי אנוש באקמאי ישראל; ונירית פלד מינץ, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית ב-HiBoB. את הפאנל הנחה אלמוג עזר מכלכליסט.
ענף ההייטק סובל מהתחזקות השקל וגם מה-AI. מה מחפשים עובדים חדשים?
בראון: "במשאבי אנוש אנחנו יודעים שאנשים נמצאים באי-ודאות, ולכן הם מחפשים יציבות. אני רואה עובדים שרוצים לקבל כלים טכנולוגיים, שהארגון ייתן להם כלים כדי שיהיו רלוונטיים. הם צריכים כלים שאנחנו מסוגלים לתת. זה שינוי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים".
יש חברות שמקבלות פניות רבות?
בראון: "במצב הנוכחי יש יותר פניות. אני יכולה לומר שאצלנו יש הרבה עובדים חדשים, ואנחנו שמחים על הגעת עובדים צעירים שרוצים להתנסות ולקבל כלים".
יש משהו לעשות כדי להקטין אי-ודאות?
פלד מינץ: "אני מדברת כנציגה של HR טק, ואני חושבת שיש הרבה מאוד שונות בין ארגונים. אנחנו ארגון שלוקח את העובדים יד ביד. גייסנו 1,400 עובדים לפני הבינה המלאכותית, והרבה מהם רוצים כלים חדשים. אנחנו משתדלים לאפשר כלים, הדרכות, ולחשוב כיצד העבודה תיראה אחרי ה-AI. בכוח אדם יש הרבה דיונים על היכן האחריות - בארגון או בעובד. יש ארגונים שחושבים שהעובד צריך ללמוד לבד".
כשהעובדים נכנסים למהלך של לימוד AI, זה משאיר אותם באותו מקום?
פלד מינץ: "עובדים נשארים ברובם בתפקידים שלהם. בחמש השנים האחרונות היו שינויים רבים - מלחמות, קורונה, אין מנוחה. אז אנשים עוברים בכל מקרה בין מחלקות".
כיצד AI ישפיע על עולם העבודה? את טוענת שזה לא חשוב.
כהן: "הקורונה הזכירה לנו שהחיים קצרים, ואנחנו רואים שינוי עמוק בעבודה. הטכנולוגיה החלה לייצר אפשרויות, ואנחנו רואים ירידה במשרות שכיר ועלייה בהוצאות על שירותים. כלומר, אנשים עושים עוד משהו. מחצית משוק העבודה בארה"ב מבוססת למשל על עבודה נוספת. העובד החדש יכול לבחור, הוא לא חייב להגדיר את עצמו. הכלים מאפשרים לחברה להיות חברה של מיליארד דולר בלי עובדים - וגם לעובד להיות עובד של מיליארד דולר בלי חברה".
אתה טוען ש-AI הוא עניין של ענף אחד. מדוע?
ליטבק: "הסקר האחרון שלנו קבע שצפי התעסוקה של ישראל מאוד חזק, עם 26% גידול. העיניים שלנו נוטות לכיוון ההייטק והפיטורים, אבל בצד השני יש חברות רבות בישראל שממשיכות לגייס. בישראל יש מחסור חמור בטאלנט: 86% מהמעסיקים טוענים שיש מחסור בטאלנט, למשל בעובדי ייצור. אחרי הכול, מדינת ישראל מכניסה עובדים זרים בבנייה ובתעשייה, וזה נובע ממחסור בידיים עובדות".
לדבריו, המחסור מורגש גם בתחומים טכנולוגיים מסוימים. "יש מחסור בעובדי חומרה, באנשים שיושבים ועושים תוכנה משובצת מחשב. זה קיים במיוחד במגזר הביטחוני. אנחנו רואים כמעט כל יום חוזים חדשים של אלביט ותעשייה אווירית, כי אירופה מתחמשת".
מה חסר? ידיים עובדות?
ליטבק: "מיומנות. זה נובע מההתקדמות הטכנולוגית. 68% מהמעסיקים מחפשים אנשים שיש להם מיומנות וכלים, את היכולת לייצר ולעבוד עם תוכנות ומערכות AI. ה-AI לא מחליף אנשים, הוא לא מנצח את היכולת האנושית".
מה עובדים מחפשים היום? רוצים שיהיה טעים?
גביזון: "גמישות, חופש לבחור וביטחון שידאגו להם, שהכול מטופל. בחברות יש פרסונות שונות עם צרכים שונים. הראשונה היא מי שלוקחים תקציב וקונים בסופר - הם הבשלנים. הסוג השני הוא המזמינים. ויש גם את הנאמנים, שמזמינים מאותם בתי עסק. זה נתון מפתיע, וזה בריא לבתי העסק. הם רוצים פשוט לקבל פחות החלטות ביום".
לדבריו, "בוולט בחרנו ליצור אפקט של ביטחון ושל ודאות, והקמנו שירות לקוחות ייעודי ללקוח העסקי. כך זה נותן לעובדים זמן לעבוד, וגם ליהנות, לנוח ולהתחבר".
היכן התגברתם על אתגר באמצעות AI?
פלד מינץ: "יש לנו כלי של ארכיטקטורת משרות, ולכן החלטנו לבנות סוכן AI שימפה את התפקידים בארגון. זה היה מדהים, וזה צמצם 50 שעות עבודה. יש לנו עשר מחלקות, וזה מצוין. בתחום העסקי אנחנו מסתכלים על איך אנחנו עובדים עם הלקוחות שלנו. לכל מנהל תיקי לקוחות יש סוכן AI שאומר לו מה קורה עם הלקוח. זה מייצר הרבה יותר אינטראקציה עם הלקוחות".
חדוה בר אמרה ש-30% מעובדי ההייטק ילכו הביתה. זה נכון?
בראון: "אינני נביאה, אבל אני חושבת שכמו בקורונה, יש חוסר ודאות. חברות עצרו גיוסים, חברות פיטרו. אני חושבת שאנחנו נמצאים באירוע דומה: יש כרגע חוסר ודאות, יש חברות שמגייסות, מפטרות ועוצרות גיוסים. יש הססנות בכמה לגייס".
לדבריה, בטווח הארוך התמונה שונה. "ישראל היא מעצמה טכנולוגית, ואני מצפה שזה יתיישר. אנחנו נשוב לעולם אחר - עולם תעסוקה שונה. התחזיות האפוקליפטיות הן משהו שאיני מתחברת אליו. לאנשים עם ראש יש מקום בעולם".
מה מניע את העובדים? לא בהכרח בהייטק.
ליטבק: "מחפשים מקום עם ערכים. נאמר רבות על דור ה-Z. ערכי הדור הזה מבוססים על תרומה, משמעות, נתינה והשפעה על הקהילה. רואים את זה עם צעירים שמסיימים כיתה י"ב והולכים לשנת שירות ולמכינות של תרומה לקהילה. זה תהליך מאוד משמעותי, וזה מורגש אחרי 7 באוקטובר".
לדבריו, "בישראל אנחנו חווים סערה מושלמת: מיתון בארה"ב ובאירופה, קורונה, יחס דולר-שקל. אנחנו חיים בסוג של סערה מורכבת, ויחד עם זאת רמת האבטלה בישראל נמוכה. הדרישה לעובדים גדלה".
האם יש שינוי בסדרי העדיפויות של צעירים?
כהן: "החוזה שיש למבוגרים עם עולם העבודה והחוזה שיש לדור ה-Z שונים. הם שואלים שאלות על כל תפקיד, הם לוקחים אחריות בהבנת הגדרת הזהות המקצועית שלהם. הם מבינים שהם צריכים לעבוד אחרת".
לדבריה, "צורות ההעסקה אחרות. כשלאדם יש יותר אפשרויות, הוא תלוי פחות בשומרי סף. הם לא שייכים לדור שבגיל 40 ממשיך לעבוד באותה עבודה כי אי אפשר לשנות".
מה השתנה בוולט?
גביזון: "יש מוכנות לבחון פתרונות חדשים. היו דברים רבים שעברנו כציבור בשנים האחרונות: הקורונה, הסבבים. תחום ההסעדה נותר מאחור עם הקראה בקופה, או מעבר בין ממשקים כדי להזמין מנת עוף. זה מה שהוביל אותנו בוולט Benefits. זה מכניס דם חדש ומייצר תחרות".
לדבריו, "אני מניח שידוע ששיתוף הפעולה של וולט וסיבוס יסתיים השנה. יש קולות בשוק שמבטיחים עסקים כרגיל. אני אבהיר שאחרי 31 בדצמבר הדברים לא יהיו כפי שהיו. סיבוס זה העולם הישן. אנחנו רואים גל הצטרפות משמעותי לוולט Benefits".
