כנס כלכליסט
חדוה בר מזהירה: "בתוך כשנה נראה גל פיטורים של 25%-30% מעובדי ההייטק"
המשנה למנכ"ל איטורו דיברה בוועידת העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל. לדבריה, "תחת שער החליפין הנוכחי, קטר ההייטק עוזב את המשק הישראלי". היא הוסיפה כי "אנשים שיישבו בבית יקימו חברות חדשות וקטנות יותר. ה-AI יאפשר להגיע למודלים של 'יוניקורן של איש אחד'"
"אני מאוד מודאגת. השורה התחתונה היא שתחת שער החליפין הנוכחי, קטר ההייטק עוזב את המשק הישראלי. אם לא יהיה שינוי משמעותי במדיניות ובשער החליפין, אנחנו נראה בזמן הקרוב גל פיטורים וקיצוץ של כ-25%-30% מעובדי הענף בחצי שנה עד השנה הקרובה. לראשונה, השכר של עובד פיתוח בישראל יקר יותר מעובד פיתוח בארה"ב – זה מראה את גודל הסכנה", כך אמרה המשנה למנכ"ל איטורו (eToro), ד"ר חדוה בר, בוועידת "העתיד הפיננסי" של כלכליסט ומגדל. בר שוחחה עם כתבת כלכליסט, סופי שולמן.
איטורו עמוק בתוך מהפכת ה-AI. איך זה משנה את האופן שבו אתם עובדים?
"הגדרנו מדיניות של 'AI First'. אצלנו זו דרישה, זו לא אופציה. בעולם הפיתוח וכתיבת הקוד, 90% מהקוד באיטורו נכתב היום בידי AI, לעומת 50% בלבד לפני חצי שנה. זה שינוי מדהים שמשנה לחלוטין את עולם המתכנתים וה-QA. בעולם שירות הלקוחות, 70% מפניות הלקוחות שלנו נענות כיום בידי Gen AI.
"הכנסנו את ה-AI גם ללקוחות. יש לנו עוזרת דיגיטלית שקוראים לה 'טורי' ואתה יכול לשאול אותה כל שאלה. לקראת המפגש שלנו שאלתי אותה מראש האם כדאי להשקיע בהנפקות הצפויות של אנתרופיק ו-OpenAI. היא אמרה לי: 'שימי לב שיש לך כבר חשיפה גדולה לטכנולוגיה, אז תשקלי את הנושא. מהניסיון ההיסטורי, ביום הראשון יש זינוק מהיר במחיר, אבל אחר כך יש ביצועי חסר ותנודתיות גבוהה'. היא מציגה את הסיכונים בצורה אינטליגנטית שכל לקוח יכול להשתמש בה".
לצד היתרונות, אנחנו רואים חברות שנפרדות מעובדים. נמשיך לראות פיטורי AI בתעשייה, או שזה רק תירוץ של חברות שהשמינו בתקופה הטובה?
"ה-AI ישנה דרמטית את שוק העבודה ובשלב הראשון נראה פחות צורך בעובדים, פשוט כי כל עובד הופך להרבה יותר פרודוקטיבי. בהייטק ההטמעה מהירה יותר ולכן רואים את זה מיד, ואני חוששת שנראה הרבה מאוד פיטורים בזמן הקרוב. יש חברות שהטכנולוגיה ממש משנה להן את המודל העסקי, אבל גם בחברות עם הכנסות גבוהות ורווחיות – עובדים רבים יתייתרו. זה השלב הראשון והקשה.
"בשלב השני ייווצר שיווי משקל חדש. אנחנו נראה עובדים שעוברים לתעשיות חדישות שבהן יש צורך – בישראל למשל נושא הדיפנס-טק צומח דרמטית, ואולי אנשים יעשו הסבה מקצועית. בנוסף, אנשים טכנולוגיים שיישבו בבית יקימו חברות חדשות וקטנות יותר. ה-AI יאפשר להגיע למודלים של 'יוניקורן של איש אחד' – כיום כבר לא צריך חברות ענק כדי להצליח"
בישראל הבעיה מסובכת אף יותר בגלל המצב הביטחוני והשקל החזק. מה את רואה בשטח?
"חברות הייטק הקפיאו את הגיוסים בארץ. חלקן כבר מפטרות ואחרות יעשו הטמעה משמעותית של עובדים בחו"ל. זו בעיה קשה למשק הישראלי כולו – עובדי ההייטק אחראים ליותר מ-30% מההכנסות ממסים בישראל, וזה הקטר שמושך את כל שאר הקרונות.
"סקר שערך פורום חברות הצמיחה מראה שעובד פיתוח בישראל עולה כיום בערך פי 2.5 מעובד במדינות כמו אוקראינה, קפריסין או גאורגיה. פי 2.5! עליית השכר שנוצרה פה דה-פקטו דרך התחזקות השקל העלתה את עלות העובדים ב-20%, בלי שהעובדים עצמם קיבלו שקל אחד נוסף לכיס. לראשונה, שכר עובד פיתוח בישראל הפך ליקר יותר מאשר בארה"ב. במקביל, ה-AI מצמצם את היתרון היחסי של העובדים בישראל ומיישר קו – עובד בקפריסין או באוקראינה הופך היום להרבה יותר טוב באופן יחסי לעבר".
כמפקחת על הבנקים לשעבר, מה הפתרונות? באוצר יגידו 'אז שההייטקיסטים יורידו את השכר'.
"אני חושבת שהשכר בהייטק אכן יירד בסופו של דבר, אבל זה יקרה רק אחרי שיפטרו עובדים ויפחיתו משרות בארץ. ברגע שחברה מעבירה פעילות ומעסיקה עובדים זולים יותר בחו"ל, לא יהיה אפשר לחזור אחורה, ולכן ירידת השכר לא תהיה הפתרון לטווח הקצר. התחזקות השקל מגיעה מסיבות שוק חזקות, אך הורדת ריבית תצמצם את פער הריביות הריאליות מול העולם".
צריך להוריד את הריבית בחצי אחוז?
"לדעתי כן. האם הנגיד צריך להוריד אותה בבת אחת או לפרוס את זה על פני פעמיים-שלוש? זו כבר שאלה טקטית. אבל אם רוצים לייצר שינוי מהותי ומהיר, לסמן לשוק שאנחנו ערים לעניין ולספק עזרה בטווח הקצר – זה הצעד הנדרש, ויש לו השפעה על המשק הישראלי כולו".
