הוועידה הכלכלית
מיכל הרצוג: "אין כלכלה בלי חברה – אלה אינם תחומים נפרדים"
רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג אמרה בוועידה הכלכלית הלאומית כי הצלחה עסקית נבחנת גם ביכולת להפוך אותה לאחריות חברתית. לדבריה, ישראל ניצבת במבחן של הקצאת משאבים לשיקום יישובי הגבול, לבריאות הנפש ולחיזוק החברה
"בשנת 1987 כתב הפילוסוף עמנואל לוינס מסה נפלאה, הנושאת את השם "חברתיות וכסף", ואף שעברו כמעט ארבעים שנה מאז שנכתבה, הוא היטיב לנסח בה עקרון מהותי שכוחו וצדקתו רלוונטיים מאד גם היום. יש משהו כמעט מפתיע בעצם החיבור בין שתי המילים האלה, "חברתיות" ו"כסף"", כך אמרה מיכל הרצוג רעיית נשיא המדינה בנאומה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל.
"הרי בדרך כלל אנחנו נוטים לחשוב על כסף במונחים של מספרים, שווקים, תשואות, מאזנים. על חברתיות אנחנו חושבים במונחים של אחריות, של קהילה, של ערבות הדדית. אבל לוינס מציע לראות את הדברים אחרת. אני חוטאת לִיפִי כתיבתו בתמצות הדברים שלו אבל בקצרה, הוא מבקש לנסח אתיקה ומבט ערכי עמוק על סדרי העולם. הוא מזכיר לכולנו שכסף לעולם אינו מטרה בפני עצמה - הוא כלי. הוא אחד האמצעים שדרכם חברה מממשת את האחריות שלה כלפי האדם האחר. אני חושבת שיש בהנחת היסוד הזו מפתח חשוב גם לוועידה החשובה שאנחנו עומדות ועומדים בפתחה היום.
"אני מבקשת לברך את מערכת כלכליסט, את העורך אריאל שמידברג בהצלחה ואת כל הצוות הנהדר על הבחירה להקדיש השנה מקום גם למושב החברתי. זו בחירה נכונה, מפני שהיא מזכירה לנו את האמת היסודית הזו שהשאלות הכלכליות אינן מתקיימות בחלל ריק", אמרה הרצוג.
"אבל אולי במובן עמוק יותר, אולי בעולם מתוקן יותר, היה גם ברור לכולנו שאי אפשר באמת לפצל בין שני המושבים. מפני שאין כלכלה בלי חברה. אלה אינם שני תחומים נפרדים. הם אורגניזם אחד, בעל שתי עיניים. עין אחת מתבוננת בנתונים. היא בוחנת מגמות, מחשבת סיכונים, מודדת צמיחה, מזהה הזדמנויות. בלעדיה לא תיתכן כלכלה חזקה. אבל העין השנייה מוכרחה להביט כל העת באנשים שמאחורי הנתונים. במשפחה שמבקשת יציבות. בצעירה שמנסה להתקבל לעבודה רצינית ראשונה. בעצמאית שמנסה לקיים עסק. במילואימניק שחוזר הביתה ומבקש להתחיל מחדש. בהורה שחרד למציאות הכלכלית בה יגדל את ילדיו. ורק, אך ורק כששתי העיניים פקוחות לרווחה אפשר לראות באמת את מצבה של החברה, של המדינה. אנחנו חיים בתקופה שמזכירה לנו את זה בלי הרף, יום אחרי יום".
הרצוג המשיכה: "מאז שבעה באוקטובר אנחנו פוגשים אנשים רבים שבחרו לשנות את מסלול חייהם. יש שעזבו קריירה כדי להקדיש את עצמם לעשייה חברתית. יש שפתחו מיזמים חדשים מתוך צורך שנולד במלחמה. יש שנאלצו לגלות ממקור פרנסתם, ונאבקים, מתוך כורח, להמציא את עצמם מחדש ולשרוד, אחרים בחרו לחזור לשירות ציבורי, לחינוך, לשיקום קהילות או לליווי משפחות. גילינו מחדש שהמשק אינו אוסף של חברות, של עובדות ועובדים, ושל דוחות כספיים. הוא רשת של בני אדם הנושאים ונושאות אלה את אלה. ראינו יחידים וחברות שהתגייסו מיד לאחר שבעה באוקטובר. ראינו אותם תופסים את מקומן של הרשויות לפני שאלו החלו לפעול".
"לנגד עיניי עומדות למשל שתי דוגמאות. שני סיפורים מני רבים. סיפורה של משפחת יעבץ - גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט הוא איש חזון, שבנה חברה פורצת דרך בתחום האנרגיה המתחדשת. אבל משפחת יעבץ הצטרפה בעל כורחה גם למשפחת השכול, לאחר נפילת בנם, יפתח בשבעה באוקטובר לאחר שנפל בקרב גבורה בהגנה על תושבי העוטף. ומאז, לצד המשך ההובלה העסקית, בכוחות בלתי מצויים, ובהתעקשות מרגשת לדבוק ולהאמין בטוב הם בחרו להפנות את כוחם לעשייה ולתיקון, בבניית עתיד למקום האהוב הזה, לבית של כולנו".
"דוגמה נוספת היא מיזם - Next October שיזמו יזהר והילה היקרים, הוריו של ירון שי ז"ל שנפל בהגנה בשביעי באוקטובר על הקיבוץ כרם שלום. מיזם זה מחבר בין סטארט-אפים וזכרם של נופלים – חיילים ואזרחים וכך הוא מחבר בין העשייה החברתית והעסקית. המיזם הזה כבר מקיף מאות חיבורים שכאלה".
"בעיניי, אין דוגמאות יפה מאלה לכך שכלכלה וחברה כרוכות זו בזו. בלי הפרד. כי מנהיגות כלכלית לא מסתיימת במאזן הרבעוני. היא נבחנת גם ביכולת להפוך הצלחה לאחריות, ועשייה להשפעה", אמרה הרצוג.
"אחריי יעלו כאן היום מנהלים ומובילי שיח בתחומים רבים. שחלקם עברו שינוי גדול בשנים הללו. אני מקווה כל-כך שהדיונים כאן יהיו פוריים ואני מקווה עוד יותר, שכולם גם יסתכלו על המציאות באותן שתי עיניים, של מספרים, אבל גם של אנשים. הימים הללו הם ימי מבחן. מבחן לחברה הישראלית כולה. מבחן של סובלנות והקשבה האחד לשני לא רק דריסת האחד את השני. אך זהו גם מבחן בדמות הקצאת משאבים – האם גופים גדולים שמופיעים כאן בוועידה, רואים את ההשקעה הנדרשת בדרום ובצפון? האם נדע כחברה להעניק את המשאבים הנדרשים כדי לשקם את ישובי הגבול שמשוועים לכוחות חדשים? יהיה כאן בהמשך היום ראש עיריית קריית שמונה – אביחי שטרן. לאביחי ולתושבי קריית שמונה מגיעות תשובות. האם נדע לדאוג לתקציבים הנדרשים בתחום בריאות הנפש – לטיפוח יוזמות, הכשרת מטפלים ופיתוח תוכניות לטיפול בנושא שילווה אותנו בוודאי בשנים הקרובות? האם נדע להקצות את המשאבים הנדרשים ליישום דו"ח מור-יוסף לטיפול ושיקום נכי צה"ל? "
"בצד האתגרים והמבחנים, למרבה השמחה ישראל היא מדינה תאוות חיים", הוסיפה. "והתשוקה הזאת לחיים היא שמובילה אותנו לפרוץ דרך במדע, ביזמות, בביטחון, בתרבות ובכלכלה. אבל היא גם מחייבת אותנו לשאול שוב ושוב: לשם מה? לשם מה אנחנו צומחים. לשם מה אנחנו מפתחים. לשם מה אנחנו מתייעלים. התשובה, כך נדמה לי, די פשוטה. כדי לבנות כאן חברה חזקה יותר. חברה שיודעת לחבק את מי שנשאו בנטל, לפתוח הזדמנויות לדור הצעיר, לאפשר לכל אדם לחיות בכבוד, ולהעניק אופק של תקווה גם בתקופות של טלטלה. אם נדע לעשות זאת, לא נצטרך לבחור בין כלכלה לבין חברה. נגלה, כפי שרמז לוינס שכלכלה במיטבה לא משרתת את הכסף. היא משרתת את האדם".
"אז תודה לכם, על הכינוס החשוב הזה", סיימה הרצוג את דבריה. "כינוס שמרכז את המוחות ואת הכוחות החיוביים המניעים את המשק הישראלי קדימה, ומבקש לסמן יעד וכיוון לצעוד לקראתם בשנים הקרובות. שנים שבתקווה יהיו שנות תיקון, ריפוי ואיחוי. שנים של הושטת יד לזולת לצד צמיחה וצעידה קדימה. שנים בהן לב הכלכלה ישוב להיות האנושי המגולם במספרים, החיים מאחורי האחוזים והמדדים. תודה לכולכם".
