סגור
כנס אחריות סביבתית - מיכל ביטרמן
(צילום: סיני דוד)

אחריות סביבתית
מיכל ביטרמן: "38% מהמזון בעולם נזרקים לפח. זה טריליון דולר בשנה"

מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל אמרה בכנס אחריות סביבתית של כלכליסט ושופרסל: "המטרה היא שכמה שפחות מזון יגיע להטמנה. חייבים להבין שאין דבר כזה פסולת - הפסולת של מין אחד זה חומר גלם של המין האחר. צריכים לעבור להתנהגות של צריכת מזון מעגלית"

"השאלה מי מבין היושבים פה יצטרף למסע החשוב של צמב"וז (צמצום בזבוז מזון), הצלה ומניעה של השלכת המזון", כך סיכמה ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית the Natural Step ישראל את הרצאתה בכנס אחריות סביבתית של כלכליסט ושופרסל.
תחת הכותרת "השליש האבוד" – צמצום בזבוז מזון ככלי מרכזי להגברת חוסן מערכת המזון העולמית, הציגה ביטרמן נתונים לפיהם כ-38% מהמזון בעולם, במשקל של 91 מיליון טון, נזרקים לפח מדי שנה. "בעולם יותר משליש מהמזון הולך לפח, כל חברה עסקית שנמצאת פה תגיד שזה לא יעיל, העלות הכלכלית של זה היא טריליון דולר, כי שליש מהמזון הולך לאיבוד" אמרה ביטרמן. לדבריה, משאריות המזון שנותרות מצליחים כיום בעולם לעשות שימוש חוזר בפחות מאחוז, "וזה ממש מעט".
ביטרמן הציגה את האתגרים העומדים בפני העולם כדי להגיע לעצמאות וחוסן של מערכת המזון, ומקשים על הגשמת מטרה זו. "יש משברים בלתי צפויים כמו מגפה עולמית. הקורונה למשל גרמה לבעיות באספקה. לא יכולים לייצר אותה תוצרת בשל הגבלות יצור ויבוא והיו אנשים שלא יכלו להרשות לעצמם מה שהרשו לעצמם קודם והתגלגלו למעגל הרעב. יש גם משברים פוליטיים, כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה שגרמה למשבר חיטה, מאפיות למשל לא קיבלו את הכמות הדרושה לייצור, והיתה עלייה במחירי המזון בעולם בעקבות המלחמה.
"אתגר נוסף הוא שגם הצרכנים שלנו צורכים יותר - כל אחד רוצה יותר מזון וגם יש יותר אנשים בכדור הארץ וצריך לייצר יותר מזון. הצרכן גם רוצה את התוצרת המקומית, העונתית, ולא רק את הבינלאומית. הוא רוצה את הקיימות, ואת האפס פסולת ומצד שני להוזיל לעצמו את יוקר המזון והמחיה, והמגמות האלה מחלחלות גם לישראל. אתגר נוסף הוא משבר האקלים שנמצא בwמעגל מרושע' אל מול צמצום בזבוז מזון - כי מצד אחד משבר האקלים משפיע על בזבוז מזון ומצד שני בגלל בזבוז מזון אנו תורמים עוד יותר למשבר האקלים ומתדלקים אותו - זה מעגל שמתדלק את עצמו. וכבר עכשיו רואים שזה כמו ארוע מתגלגל – פגיעה ביבולים ובזמינות המזון, ויכול להיווצר מחסור".
ביטרמן העלתה את השאלה "האם אנו יכולים להתאים את עצמנו לאתגרים של השעה" וקבעה: "מדינת ישראל לא ערוכה לכך ואנו מצוים בבעיה, למרות שאנו אומות הסטארט-אפ והפוד-טק, והשאלה אם יהיו פה האומץ והמנהיגים כדי שאפשר יהיה לקפוץ בתחום בו אנו בפיגור".
לדברי ביטרמן, "יש דוגמאות בעולם איך לייצר את אותו חוסן, לאורך כל שרשרת הערך. המפתח של הגישה שלנו זה לבוא ולהתנהג כמו בטבע – כלומר להבין שאין דבר כזה פסולת. הפסולת של מין אחד זה חומר גלם של המין האחר. אם אנו נמשיך להתנהג ולצרוך מזון ליניארית אנו נמשיך לבזבז מזון. אנו צריכים לעבור להתנהגות של צריכת מזון מעגלית, עולם שלם של סייקלינג, לעבור להשתמש בשאריות מזון ולהפוך אותם למוצרים חדשים. אם לא הצלחנו – אז שזה יהיה מזון לבעלי חיים או קומפוסט. המטרה היא שכמה שפחות יגיע להטמנה".
לדברי ביטרמן, "הצרכן רוצה לראות מציאות שבה הוא יכול לחסוך ולהתייעל, ויש טכנולוגיות שמסייעות בכך. כמו מדבקות שאומרות לו מה תאריך התפוגה האמיתי או שף בוט מבינה מלאכותית שייצר לך מתכונים (שף GPT) כשאתה כותב לו איזה שאריות מזון נשארו במקרר".
ביטרמן סיפרה על מהלכים שונים שנוקטות בנושא רשתות קמעונאיות בעולם. "בשנה שעברה טסקו דיברה עם אנשים וגילתה שהלקוחות לא רוצים את השעועית חתוכה אלא שזה יבוא טרי יותר, ועשתה שינוי. במהלך הזה לבדו הם גרמו לכך ש-135 טונות של שעועית ירוקה נחסכו בשנה אחת בלבד. המוטיבציה של טסקו זה העולם המשתנה וההבנה שמערכת המזון היא אקוטית וצריכים אותה זמינה ונגישה לכולם ולכן צריך לקחת את האתגרים ולהשתנות איתם.
"דוגמא נוספת של רשת שהצליחה לצמצם בזבוז מזון היא וולמארט, במהלך שנקטה של סידור ביצים בצורה אחרת באמצעותו היא הצליחה להציל 37 מיליון ביצים בשנה. ברשת סיינסבורי עשו שינוי באריזות של הנקניקים, כאשר באמצעות טכנולוגיה שמראה מתי באמת פג התוקף הצליחו לחסוך 1.9 מיליון סלייסים של נקניק. ויש עוד דוגמאות של חברות קמעונאיות שנוקטות באסטרטגיות מעניינות בתחום. לפעילות הזו יש גם החזר השקעה ב-99% מהמקרים. על כל יורו שמושקע בזה ברשתות קמעונאיות ההחזר הוא פי 7, ובמסעדות פי 14".