קיסטון מתניעה את הנפקת אגד, שואפת לשווי 8 מיליארד שקל, הרווח ברבעון ירד ב-77%
הקרן שואפת להנפיק את חברת ההיסעים במהלך השנה הקרובה; קיסטון העלתה את יעד ההון העצמי ל-2030 מ-4 ל-6 מיליארד שקל. הרווח במחצית הראשונה ירד בחצי ל-140 מיליון שקל, דמי הניהול עלו ל-26 מיליון שקל
קרן התשתיות קיסטון מתניעה את הנפקת אגד, ובדו"חותיה הרבעוניים מתייחסת לראשונה לאפשרות של גיוס הון לחברה. "אגד בוחנת מהלכים לשינוי מבנה הקבוצה ונערכת לביצועם לצורך גיוס הון או רישום למסחר של מניותיה או תאגידים בשליטתה", נכתב בדו"חות.
קיסטון מכוונת להנפקת אגד בשנה הקרובה ושואפת לשווי של 8 מיליארד שקל - 2 מיליארד שקל מעל השווי אחרי הכסף שלפיו רכש בית ההשקעות מיטב במארס 10% ממניות החברה. קיסטון מחזיקה לאחר העסקה ב-63.3% ממניות אגד, ששוויין בספריה עומד על 2.7 מיליארד שקל.
הזרוע המרכזית השנייה של קיסטון היא בתחום האנרגיה, באמצעות קיסטון פאואר, שבה היא מחזיקה בתחנות הכוח חגית מזרח ונאות חובב וכן ב-IPM, בהספק כולל של 2,300 מגה-ואט, לצד 2,650 מגה-ואט נוספים בשלבי פיתוח. שווי ההחזקות בתחום האנרגיה בספרי קיסטון עומד על 1.382 מיליארד שקל. קיסטון פאואר רשמה ירידה חדה ברווח במחצית הראשונה של 2026 ל-43 מיליון שקל, לעומת 125 מיליון שקל במחצית המקבילה ב-2025. ברקע לירידה עומדת החלטת רשות החשמל בנוגע להגבלת התעריף המשלים, שלא השפיעה על תוצאות המחצית הראשונה של 2025.
קיסטון רשמה ירידה בהכנסות וברווחים הן ברבעון השני והן במחצית הראשונה. ההכנסות ברבעון ירדו ל-73 מיליון שקל, לעומת 203 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2025, ואילו במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות ב-140 מיליון שקל, לעומת 287 מיליון שקל במחצית המקבילה.
הירידה נבעה הן מעלייה מתונה יותר בשווי ההוגן של הנכסים ביחס לתקופה המקבילה, שבה נרשמו בין היתר הכנסות של 132 מיליון שקל מתחנת IPM, והן מירידה חדה בדיבידנדים שקיבלה קיסטון מהחברות הבנות. אלה הסתכמו ב-42 מיליון שקל במחצית הראשונה, לעומת 120 מיליון שקל במחצית המקבילה ב-2025 - ירידה של כשני שלישים.
בשורת הרווח הנקי רשמה קיסטון ירידה של 77% ברבעון השני ל-32 מיליון שקל, לעומת 142 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2025. במחצית הראשונה הסתכם הרווח הנקי ב-64 מיליון שקל, לעומת 191 מיליון שקל במחצית המקבילה - ירידה של כשני שלישים.
לעומת הירידה ברווחי קיסטון, דמי הניהול ששולמו לחברת הניהול של הקרן קפצו במחצית הראשונה מ-18 מיליון שקל ל-26 מיליון שקל. דמי הניהול של השותפים בקיסטון - גיל דויטש, רוני בירם ונבות בר - נגזרים מהיקף הנכסים.
קיסטון, שעברה למעמד של חברה, מציגה בדו"חות יעד חדש להון העצמי ב-2030: 6 מיליארד שקל, לעומת יעד קודם של 4 מיליארד שקל. הגידול המתוכנן מתבסס על הצפת ערך בנכסים קיימים, ובהם אגד, וכן על פיתוח והפעלה של נכסים נוספים, ובהם תחנת הכוח שורק והקמת תחנת כוח במתחם תחנת IPM שבה שותפה החברה. ההון העצמי של קיסטון בסוף הרבעון השני עמד על 3.1 מיליארד שקל, כך שמדובר בשאיפה להכפילו בתוך כשלוש וחצי שנים.
התשואה להון של קיסטון עמדה על 31.2% לפני מס במונחים שנתיים, לעומת 18.2% בתקופה המקבילה - עלייה של 71%. יתרות הנזילות הסתכמו ב-316 מיליון שקל והחוב הפיננסי נטו עמד על 1.237 מיליארד שקל. ההון העצמי של קיסטון עלה ב-34% ל-3.115 מיליארד שקל, בעוד החוב הפיננסי נטו ירד ב-6% ל-1.237 מיליארד שקל.
מתחילת 2026 חילקה קיסטון דיבידנדים בהיקף של 71 מיליון שקל. במקביל, היא ממתינה לאישור משרד התקשורת לעסקה הגדולה שבמסגרתה רכשה, יחד עם דלק תחנות ולאומי פרטנרס, את חברת הסלולר הוט מובייל תמורת 1.2 מיליארד שקל. קיסטון מחזיקה ב-40% מהשותפות הרוכשת. קיסטון נסחרת בשווי ak 3.75 מיליארד שקל אחרי ירידה של 19% בשלושת החודשים האחרונים ועלייה של 88% בשנה האחרונה.
