כנס השקעות
"שיא הגיוסים באג"ח עד כה השנה היה בזמן המלחמה מול איראן"
רונית הראל בן זאב מנכ"לית S&P מעלות השתתפה בפאנל בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל: "התעשייה הפיננסית מאוד חזקה, גם הביטחונית"; ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי במגדל: "דברים גדולים שאיימו על השוק הרבה מאוד זמן, פחתו, והורידו את פרמיית הסיכון. בספטמבר כנראה כבר יורידו ריבית"
"הטריגר בעיני השוק, שגרם לעליות, היה 'כלי של הכרעה' שפגש מחירים נמוכים". כך אמר ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי במגדל, במסגרת פאנל בהנחיית אלמוג עזר, בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל.
"המלחמה דישדשה המון זמן ואז היה מבצע הביפרים, ואחר כך הסדרה בלבנון, ואחרי זה איראן. דברים גדולים שאיימו על השוק הרבה מאוד זמן, פחתו, והורידו את פרמיית הסיכון, ופגשו מחירים נמוכים. אבל היום אנחנו כבר עם מחירים לא זולים, לכן אני מניח שהשוק לא יכול להתמיד באותו קצב".
לדבריו, השוק אינו מנותק מהמציאות. "נכנסנו לאירוע המטלטל והטראגי של ה-7.10, אחרי מה שעברנו ב-2023 עם מחירים מאוד זולים בנכסים הישראלים. זול זה לא מספיק, והייתה שאלה איך הכלכלה תחזיק. לא ידענו כמה זמן זה ייקח, אבל בסופו של דבר הכלכלה והחברה הישראלית החזיקה מעמד, וזה פגש מחירים מאוד נמוכים", אמר.
רון סנטור שותף-מנהל, ספרה. אתה מנהל קרן גידור, האם המשקיעים בתל אביב התרגלו לתנודתיות?
"ספצפית לגבי איראן, השוק הסתכל על זה דרך פרמיית סיכון. יכולת לראות את זה דרך ה-CDS וגם דרך המטבע, ודרך אינדיקטורים שסביבת הסיכון הטרמינלי של מדינת ישראל יורדת משמעותית. הסיכון האיראני היה הסיכון הגדול של היציבות הכלכלית ושל החיים בישראל. כשהאלמנט הזה ירד משמעותית, זה נתן את האור הירוק גם לשוק להתאים את עצמו".
בתקופה כזו יש ביקוש גובר או עולה לקרנות גידור?
"יש ביקוש עולה לנכסי סיכון, ודווקא השוק פה די מהר איבחן שאנחנו נמצאים בסביבה שהסיכון העתידי הולך לרדת, וזה מתבטא בשוק האקוויטי. איך זה מתפלג, זה עניין של טעמים, אבל בסך הכל אלה חדשות טובות. אם אנחנו משווים את ישראל ביחס לעולם, הייתה סגירת פערים משמעותית ואנחנו בסביבה הרבה יותר מאוזנת".
רונית הראל בן זאב מנכ"לית S&P מעלות. כשהשוק נמצא בשיא, איפה פוטנציאל הסיכונים הבא?
"בהמשך לשוק האקוויטי, המכפילים בשוק האמריקאי מאוד גבוהים, והוא תמיד היה שוק מרכזי ומן הסתם יש לזה גם השפעה. אני מתרכזת בשוק האג"ח. ב-2024-25 היו לו ביצועים מדהימים. שנת 2024 הייתה שנת שיא מבחינת הגיוס.
"הסיכון כפי שנתפס על ידי משיקיעים בשוק האג"ח היה מאוד נמוך. ב-2025 היה שיא של גיוסים בזמן המלחמה עם איראן. כל הנפקה מסתכמת בחיתום יתר. חברות מגייסות יותר ממה שקיוו למרות שהריבית טרם ירדה. התעשייה הפיננסית מאוד חזקה - חברות ביטוח, בנקים. והתעשייה הביטחונית הישראלית פורחת, ומן הסתם תמשיך בכיוון הזה.
"בצד של הסיכונים עדיין אני חושבת שסקטור הבנקאי מאוד מוטה נדל"ן, וריבית גבוהה עושה טוב לסקטור הפיננסי, ופחות לחברות הנדלן. לכן, המשקל המאוד גבוה במסגרת האשראי הבנקאי היא איזשהו גורם סיכון, כל עוד הריבית גבוהה".
רננה אשכנזי שותפה כללית, Grove Ventures. הבורסה שוברת שיאים, ואת נפגשת עם חברות טק. זה משפיע על התמחור שלהם?
"אנחנו עוד על הגל של ריבית ואינפלציה. בשנים האחרונות כשאנחנו מדברים על משברים אנחנו מדברים מתוך מצב שהוא כבר הרבה יותר משברי. היתרון שלי, בניגוד לחבריי לפאנל, זה שבהשקעות הון סיכון אנחנו חיים באיזושהי בועה כי מתמחרים חברות על בסיס חלום, על בסיס ראייה עתידית. המחירים משקפים תיאורטית את מה שאנחנו מצפים שהחברות האלה ישיגו, אבל יש להם עוד זמן להגיע להערכת השווי הזו. ראינו את הפער בין התמחורים ב-2022 וזה הפתיע. לא היה מה שציפינו.
"יש לזה יתרונות וחסרונות כי התמחור שלי יכול להיות יחסית גבוה, כי אני מאמינה שהחברה, ביום שהיא תגיע לפגוש את השוק, תדע לעמוד בשווי הזה. כשהשוק הציבורי יורד - המחירים בשוק הפרטי ראוי שיירדו בהתאם. זה קורה בסקטורים מסויימים".
ארז, האם אנחנו בדרך להורדת ריבית?
"כן, כנראה כבר בספטמבר. השאלה מתי יתחילו היא משנית כבר. אני חושב שבנק ישראל יהיה מאוד זהיר בטח, אם המלחמה לא מסתיימת. הריבית כן תוכל לרדת בשנה הקרובה, השוק כבר די מתמחר את זה. בכלל אנחנו בהסתכלות קצת יותר ארוכה, אלא אם יקרה משהו חריג. בכל מקרה לא נחזור לרמת הריבית של העשור האחרון. נחזור לריבית של 3% בערך".
רננה, מצבנו לא מי יודע מה. לא במזה"ת ולא בכלל. איך זה משפיע על חברות הטכנולוגיה כשהן רוצות להגדיל פעילות?
"נקודת הייחוס היום היא משבר, ובכל משבר אנחנו נכנסים ללחץ על איך זה ישפיע, גם ברמה העקרונית וגם ברמת היומיום. בשנים האחרונות היה פה מצור אווירי. מה עושה אדם שצריך לעלות על מטוס ואי אפשר. כל פעם כשקרה משהו נערכנו, וצריך להגיד שאם יש משהו מאוד נקודתי, כל החברות פיתחו תוכניות של המשכיות עסקית, ולמעשה זה שם אותנו במקום בטוח יותר, כי יש לנו את התוכניות האלה. לא בטוחה שלחברה בלטביה יש תוכניות כל כך מגובשות של מה עושים במצב X, ולחברות הישראליות יש כבר תשובה ערוכה מראש".
