ועידת האנרגיה
"אם לא תהיה התעוררות, נראה בישראל מצב שבו תחנת כוח תקרוס"
ניב סבר, משנה למנכ"ל וסגן נשיא בקבוצת אדלטק, הזהיר בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט מפגיעה מתמשכת ברווחיות תחנות הכוח; נועם שוייצר, מנהל סקטור אנרגיה, תשתיות וסינדיקציה בבנק דיסקונט: "יזמים מגיעים אלינו לקבל חבילת מימון שיש בה ודאות, אך חוסר ודאות רגולטורי מאוד מקשה. אם תהיה ודאות נוכל להתאים את האופק"
"אם לא תהיה התעוררות, נראה בישראל מצב שבו תחנת כוח תקרוס" - כך אמר ניב סבר, משנה למנכ"ל וסגן נשיא בקבוצת אדלטק, בפאנל שנערך בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. בפאנל השתתפו גם עוז לוי, סמנכ"ל תחרות והולכה ברשות החשמל; ליאור פרבר, מנכ"ל שמיר אנרגיה; ונועם שוייצר, מנהל סקטור אנרגיה, תשתיות וסינדיקציה בבנק דיסקונט.
הדיון התקיים על רקע ההחלטה החריגה של רשות החשמל להורות לנגה, מנהלת מערכת החשמל, לעצור למשך 140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת. ההחלטה התקבלה לאחר שהיקף הבקשות זינק לכ-27 אלף מגה-ואט, פי שלושה מהצריכה הממוצעת במשק ויותר מכושר הייצור וההולכה המתוכנן של ישראל לעשורים הקרובים.
לוי: "האירוע הזה משמעותי מאוד, הוא מטלטל בכל העולם. אני מסכים עם דברי מנכ"ל בנק דיסקונט, שאמר שההתמודדות הזו מחייבת שינוי תפיסה, שינוי פרדיגמה שלם, וזה מה שאנחנו עושים. התפיסה הבסיסית עד כה היתה שצריכה היא זכות בסיסית שיש לספק לכל הצרכנים, שצרכן יכול להזמין איזה גודל חיבור שבא לו ובמחיר זהה לכולם ולצפות לאמינות אספקה. זה לא יתקיים יותר, כי אנחנו רוצים להכניס כמה שיותר חוות שרתים".
איך הרגולציה מתנהלת? אפשר לעבוד ככה?
סבר: "רשות החשמל עשתה את המצופה ממנה ובאחריות. זה בסדר, אבל בלימת חירום אינה תוכנית עבודה. לנו יש שלוש הנחות יסוד: ראשית, אסור לעצור את קטר הדאטה סנטרים. שנית, חייבים לשמר יתירות. אנחנו אי אנרגטי ועלינו לשמר יתירות משמעותית. ושלישית, גברת כהן צריכה ליהנות מהדאטה סנטרים".
לדבריו, נדרש שינוי במבנה השוק ובאופן שבו מתוגמלות תחנות הכוח. "יש לא מעט תחנות שעובדות 2,000 שעות בשנה, וזה מעט. יש כאן יכולת ייצור לא מנוצלת, זה הפסד. בנוסף, יש לייצר כאן שני שווקים שונים: אחד יעסוק במחיר הכי יעיל וזול לצרכן הפרטי, והשני יתמודד עם ייצור חשמל לדאטה סנטרים".
מה קרה לסופר-טנקרים? לבירוקרטיה?
פרבר: "כיזם חשוב לנו שתהיה ודאות. זה הופיע בהחלטה 2282. חילקו את המדינה גיאוגרפית והבינו איך אנחנו רוצים להתקדם, וזה איפשר לנו לראות את כללי המשחק. כשהייתי סמנכ"ל משרד ראש הממשלה הענקתי ודאות לשוק, יצרנו אינטגרציה בין שחקנים. לדעתי, עצירת חוות השרתים נכונה, כי יש לייצר ודאות, וכשאנחנו נבין את זה נחליט מה ברצוננו לעשות. יש לעשות סדר בעולם האנרגיה המתחדשת".
הרגולציה שאנחנו רואים והתמשכות התהליכים משפיעות על הרצון לממן?
שוייצר: "הפער בין האופק המימוני והאופק הרגולטורי קיים. אלה השקעות שמגיעות למיליארדי שקלים, הן צריכות להחזיר את עצמן על פני 25 שנה. מממן מוצא את עצמו מול שוק סיטונאי לא מגובש והליכי תכנון ממושכים. יזמים מגיעים אלינו לקבל חבילת מימון שיש בה ודאות, וזה קשה. בשוק הגז הטבעי, בתחנות הכוח ובשוק האגירה, חוסר ודאות רגולטורי מאוד מקשה. אם תהיה ודאות נוכל להתאים את האופק".
התנגשתם עם הרגולטור?
סבר: "אנחנו כמה שנים אחרי רכישת תחנות מחברת החשמל והדוחות הכספיים שלנו פתוחים. אנחנו יודעים על שתי תחנות שבאופן עקבי נמצאות בכיוון של כמעט הפסד. אם לא תהיה התעוררות, נראה בישראל מצב שבו תחנת כוח תקרוס. זה חוסר אחריות. אני מצפה שהיום, אחרי שכבר נעצר נושא התהליך המשלים, הגיעה העת לבחון את הדברים. אם הדוחות הכספיים מראים שלאורך זמן הרגולציה החדשה יוצרת פגיעה ברווחיות, יש לבחון מחדש את הדברים".
לוי: "משק החשמל מורכב, אבל אנשי המקצוע מבינים את שיטת החישוב של מחיר השוק. מחיר השוק החצי-שעתי לא משקף את מחיר החשמל, והשינוי מיטיב עם השחקנים. הכנסות היצרנים יותר גבוהות. בנוסף, ביצענו עדכון של המגבלות המוטלות על היצרנים בשוק האנרגיה. יש מגבלות שלא מאפשרות ליצרנים להגיש הצעות גבוהות מהעלויות. הדבר הזה ממסגר את השוק בצורה הוגנת לצרכנים ולמממנים, יש הקטנה של אי-הוודאות והשוק חוזר למסלול תחרותי. בסך הכל זו החזרה של השוק לתלם".
ליאור, ספר לנו על ההנפקה המתוכננת.
פרבר: "הנפקה אינה מטרה, היא אמצעי. אנחנו עם היד על הדופק ובודקים מתי עלינו ללכת להנפקה. איננו זקוקים לתזרים מיוחד כרגע. לפני שנה עשינו גיוס אחרון ואנחנו צומחים. יש לנו שלוש הסמכות לתחנות כוח ואנחנו בתנופה".
נועם, מה המימון שאתם מציעים?
שוייצר: "אנחנו בתחום מעל שני עשורים, וכל לקוח שמגיע אלינו מקבל פתרונות מימוניים: ייזום, הלוואות גישור לרכש ציוד, מימון לטווח בינוני שמתמודד עם חוסר הוודאות הטמון ברגולציה משתנה, וכמובן מימון לזמן ארוך, שבמסגרתו אנחנו יודעים לפרוס אשראי".
מי יממן את ההשקעות בדאטה סנטרים? זה יתגלגל למשקי הבית?
לוי: "מטרתנו היא שככל שחוות שרתים ייכנסו בהיקף ובצורה כזאת, זה לא ישורשר למשקי הבית. יש תפיסה שמקודמת בעולם של 'הבא את החשמל שלך'. כלומר, אתה רוצה להקים חוות שרתים? אתה דואג למנגנונים שבהם אתה נושא בעלויות של הצרכן שאתה רוצה להכניס לשוק. זה מורכב, אבל כתפיסת עולם אנחנו רוצים שבמידת האפשר ייכנסו כמה שיותר צרכנים גדולים כאלה".
סבר: "יש נכונות והקשבה בנושא הזה ברשות החשמל ובמשרד האוצר. אנחנו צריכים לייצר מצב שבו ההשקעות הנדרשות והפתרונות יקודמו, כך שמי שייהנה מהאירוע גם יישא בעלויות. יידרש לכך שינוי חשיבה מצד כלל השחקנים, משמע גם ספקי הגז. נדרשת תפיסה הוליסטית שבה תתאפשר התפתחות של דאטה סנטרים".
כיצד יחולץ פקק האנרגיה?
פרבר: "המדינה צריכה למפות אזורים גיאוגרפיים שיאמרו לנו איך זה עובד. אנחנו רוצים לדעת לכלכל את צעדינו במבט צופה פני עתיד".
סבר: "זה דחוף. אני מקווה שהשינוי יהיה ארוך טווח. שינוי רגולציה תמידי שמתרחש ברשות עושה לנו לא נוח. אני חושב שהדבר היחיד הוא ששינוי רגולציה לא יכול להתנתק ממה שבוצע קודם ברגולציה קודמת".
שוייצר: "אנחנו בהליך אבולוציה של שוק שעובר לתחרות. אנחנו חייבים ודאות ומינימום זעזועים".
לוי: "זה היום-יום שלנו, לספק ודאות לטווח ארוך. אבל מהצד השני, משק האנרגיה דינמי, הרגולציה היא אינטראקטיבית, ולכן לא ניתן לצפות לרגולציה שתיתן ודאות ל-25 שנה".
פרבר: "יש להכניס שחקנים נוספים. לפעמים מתקבלת החלטה במוקד מסוים, אבל משרד ממשלתי אחר אינו מעורב. זה פשוט לא מאפשר לנו לצאת לדרך".
