ועידת האנרגיה
מנכ"ל דיסקונט: "משק האנרגיה של ישראל נמצא בנקודה קריטית"
אבי לוי אמר בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט כי העלייה בביקוש לחשמל, התפתחות הדאטה סנטרים והבינה המלאכותית והעיכובים בפיתוח הרשת עלולים להפוך לבעיה מערכתית. לדבריו, ישראל צריכה לקדם ביזור, אגירה, ניהול ביקושים ושיתופי פעולה אזוריים: "אם לא נפתור את משוואת האנרגיה, נגביל את הצמיחה"
"משק האנרגיה של ישראל נמצא בנקודה קריטית", כך אמר הבוקר אבי לוי , מנכ"ל קבוצת דיסקונט בפתיחת כנס האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. "משק האנרגיה בישראל נמצא בתקופה של שינוי מואץ, ההשקעות גדלות, הטכנולוגיות מתפתחות תמהיל הייצור משתנה ובעיקר - הביקוש לחשמל גדל ומשנה את פניו".
הבוקר דווח על עסקה משמעותית נוספת שביצעה החטיבה העסקית של הבנק, בהובלת הילה ערן-זיק ונועם שוויצר, למימון צבר פרויקטי אנרגיה מתחדשת ברחבי הארץ עם חברת פאוורג'ן של קרן ג'נריישן. והעסקה הזו מצטרפת להסכמי מימון משמעותיים נוספים שנחתמו רק השנה".
לוי הדגיש שלא מדובר במשבר מיידי אלא במצב שבו עיכובים בתכנון, ברישוי, בפיתוח הרשת ובהשקעות יכולים להפוך מהר מאוד לבעיה מערכתית. "במדינה צפופה, קטנה, ומאוימת ביטחונית, בעיה מערכתית בתחום האנרגיה לא נשארת בתחום האנרגיה - היא משפיעה על המשק כולו ועל החוסן הלאומי.
"החדשות הטובות הן שאנחנו לא מתחילים מאפס. לישראל יש נכסי בסיס משמעותיים: גז טבעי, יכולות טכנולוגיות, שחקנים עסקיים חזקים ויכולת מוכחת לחדש. אבל המודל הקיים לא מתקדם מספיק מהר, לא מספיק גמיש ולא מספיק מתואם. אם נמשיך לעבוד באותן שיטות, נקבל יותר פרויקטים שממתינים לחיבור, יותר צווארי בקבוק, ויותר פער בין היעדים שאנחנו קובעים לבין מה שמוקם בפועל".
לוי דיבר על שלושה אתגרים מרכזיים: הראשון הוא הקצב - הביקוש לחשמל עולה, אבל חשוב יותר, אופי הביקוש משתנה. זה כבר לא רק עוד מזגנים בקיץ. אלה דאטה סנטרים, בינה מלאכותית, תחבורה חשמלית, ותעשייה חכמה, שדורשים הרבה יותר חשמל ובאמינות גבוהה יותר. אם משק החשמל לא יעמוד בקצב, לא רק שנפספס יעדים סביבתיים, אנחנו נפסיד פעילות כלכלית אמיתית, שתבחר להתפתח במקום שבו החשמל זמין יותר.
האתגר השני הוא הרשת - אפשר להקים עוד מתקני ייצור, אבל אם אי אפשר לחבר אותם ולהעביר את החשמל לאזורי ביקוש, לאזן אותו ולאגור אותו, לא פתרנו את הבעיה. במילים פשוטות: האתגר שלנו אינו רק לייצר יותר חשמל, אלא להביא את החשמל הנכון למקום הנכון, בזמן הנכון.
האתגר השלישי הוא רגולציה וביצוע - בישראל יודעים לנסח אסטרטגיות. האתגר הוא בלהפוך אותן לקילומטרים של רשת, למתקני אגירה, להיתרים, לחיבורים ולפרויקטים עובדים.
לכן השאלה האמיתית היא כבר לא רק "מה היעד?", אלא "איך בונים מנגנון שמוציא אותו לפועל?".
במבט קדימה אמר לוי "אנחנו צריכים להפסיק לחשוב על אנרגיה רק כתשתית, ולהתחיל לחשוב עליה גם כעל יתרון תחרותי. מדינה שיש לה חשמל זמין, אמין, יציב ובמחיר תחרותי נמצאת בעמדה טובה יותר להתחרות על השקעות ופעילות כלכלית.
הפתרונות המוכרים ברורים: סולארי, אגירה, שדרוג הרשת, גז טבעי והתייעלות אנרגטית. אבל כדי שהם יתממשו בקצב הנדרש חייבים לקצר תהליכים, לייצר ודאות תכנונית ורגולטורית ולאפשר למערכת הפיננסית לתכנן ולממן פרויקטים מהר יותר. פרויקט אנרגיה צריך להיות פרויקט שניתן לתכנן, להעריך, לתמחר, לממן ולבצע".
לוי הציע שלושה כיוונים שלדעתו צריך לקדם בעוצמה רבה:
"הראשון הוא ביזור משק האנרגיה. להפוך יותר מהשטח הבנוי בישראל לנכס אנרגטי: גגות, חניונים, אזורי תעשייה, מרכזים לוגיסטיים ומבני ציבור, ולייצר יותר חשמל במקום שבו הוא נצרך. המהלך הזה יפחית עומסים על הרשת, יצמצם את הצורך בתשתיות הולכה חדשות, יחסוך בעלויות ויגדיל את החוסן והיעילות של משק החשמל.
השני הוא יצירת משק חשמל גמיש יותר, שבמרכזו אגירה וניהול ביקושים. אגירה מאפשרת איזון בין זמן הייצור לזמן הצריכה ותמריצים כלכליים יאפשרו לתעשייה, למסחר ולעסקים להזיז צריכה משעות השיא לשעות שבהן החשמל זמין יותר.
כדי שזה יקרה בהיקפים משמעותיים, לגמישות צריך להיות ערך כלכלי ברור. מי שאוגר חשמל, מפחית עומס או מעביר צריכה לשעה אחרת צריך להיות מתוגמל על התרומה שלו למערכת.
השלישי הוא לחשוב אזורית, תוך שמירה על עצמאות וביטחון אנרגטי. ישראל לא צריכה לראות את עצמה רק כ"אי אנרגטי". חיבורים אזוריים, שיתופי פעולה ורכישות הדדיות, יכולים להגדיל את הגמישות, היתירות והאמינות של המערכת.
אנרגיה היא לא רק כלכלה וטכנולוגיה, היא גם גיאופוליטיקה.
לסיום אמר "אם ישראל לא תפתור בשנים הקרובות את משוואת האנרגיה שלה - יצור, רשת, ביזור, אגירה, רישוי ותמריצים - היא תגביל את עצמה דווקא בתחומים שבהם היא רוצה לצמוח הכי מהר.
לממשלה יש תפקיד מרכזי ביצירת התנאים, לסקטור העיסקי יש את היכולת ליזום ולבצע ולמערכת הפיננסית יש את היכולת להעמיד את ההון שיאפשר לפרויקטים האלה לקרות. היכולת, ההון והטכנולוגיה - קיימים ועכשיו האתגר הוא לחבר ביניהם, להסיר את החסמים, ולבצע".
