מהי ההשפעה של מלחמת הסחר ומכסי המגן על עולם ה-IP?
המכסים שהוטלו או מאיימים להטיל לאחרונה על ידי הממשל האמריקאי עשויים ליצור מציאות חדשה גם בעולם הקניין הרוחני. חברות נאלצות לשקול מחדש את אסטרטגיות הפטנטים ואת שרשראות האספקה שלהן, כאשר המשמעויות חורגות מעבר לעליית מחירים בלבד. המכסים מאיימים לשבש את מערכות היחסים המורכבות והרגישות בין בעלי קניין רוחני והמשתמשים בו ברחבי העולם. "אם אפל תחליט להעביר את ייצור האייפון לארה"ב, המחיר צפוי להגיע ל-3,500 דולר. הכוח אצל בעלי הפטנט, המכס נכנס לכיס של הממשלה, והצרכן הוא זה שישלם יותר" מסביר ג'ף מלניק, מנהל מחלקת אלקטרוניקה, חשמל והנדסה בקבוצת ארליך
קניין רוחני (IP) הוא כוח מניע מאחורי חדשנות ותחרותיות עסקית בעולם הגלובלי של ימינו. פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וסודות מסחריים מהווים נכס אסטרטגי עבור חברות בכל הגדלים. אולם, צעדי המכס שהונהגו בתקופת ממשל טראמפ, במיוחד אלה שהוטלו על יבוא מסין ושווקים מרכזיים אחרים, יוצרים מציאות חדשה ומורכבת בזירה.
המכסים, אשר נועדו לעודד ייצור מקומי ולאזן מחדש את מאזן הסחר, יוצרים בפועל השפעות עקיפות משמעותיות על אופן ניהול והגנת הקניין הרוחני. עבור חברות שתלויות בשרשראות אספקה גלובליות, המכסים לא רק מובילים לגידול בעלויות, אלא גם מאלצים לבחון מחדש את האסטרטגיה הכוללת שלהן בנוגע לקניין רוחני.
ההשפעות מגוונות וכוללות סיכון לעלייה בזיופים על רקע התייקרות של מוצרים, פגיעה בהסכמי רישוי חוצי גבולות שהופכים פחות כדאיים, וחוסר ודאות באכיפה כאשר שינויים תכופים במדיניות הסחר יוצרים סביבה משפטית פחות צפויה.
האפקט של פטנטים על מלחמת הסחר
"האפקט של פטנטים על מלחמת הסחר הוא גדול," אומר ג'ף מלניק מנהל מחלקת אלקטרוניקה, חשמל והנדסה בקבוצת ארליך, הקבוצה המובילה בתחום ה-IP בישראל. "למשל, אם יש לחברה ישראלית פטנט על התרופה הכי טובה לסוכרת וארצות הברית מעלה מכס על כל המוצרים מישראל - אף אחד מארה"ב לא יכול למכור את התרופה הזו, בגלל הפטנט."
בתרחיש כזה, הפטנט יוצר מונופול חוקי שעוקף למעשה את תוצאות המכסים. "כאשר אין תחליף למוצר, המכס פשוט מתגלגל לצרכן הסופי ולא משיג את מטרתו המקורית של הכוונת הייצור למדינת היעד", אומר מלניק.
בנוסף, מלניק מציין שלעתים בעל הפטנט עשוי לשקול להעביר את הייצור למדינת היעד כדי לעקוף את המכסים, אך "אם בעל הפטנט יגלה שהצרכן האמריקאי מוכן לשלם את המכס הנוסף, הוא ישמור את הסכומים האלו בכיס שלו, ולא יהיה לו טעם להשקיע בהעברת ייצור." כלומר, מי שבאמת משלם את המכס הזה הוא הצרכן האמריקאי, בעוד שהמטרה המקורית של מדיניות הסחר - לעודד ייצור מקומי - לא בהכרח מושגת.
הדרך לשימוש הדדי בפטנטים בעולם האלקטרוניקה – 'מאגר פטנטים' של מספר חברות
בתעשיית האלקטרוניקה המודרנית, המצב מורכב יותר. "במוצר אלקטרוני יש 1000 המצאות, ששייכות לכל מיני חברות," מסביר מלניק. "בדרך כלל כדי למכור מוצר, יש Patent Poolשל מספר חברות, עם כל הפטנטים בפנים, שמאפשר מכירה של מוצרים מהסוג הזה."
מאגרי פטנטים אלה והסכמי רישוי הדדיים מאפשרים לתעשייה לתפקד למרות הבעלות המבוזרת על טכנולוגיות הליבה. "יש הסכמים בין חברות על שימוש הדדי בפטנטים אחת של השניה, כדי לייצר מכשירים ולמכור אותם," מוסיף מלניק. "בדרך כלל, אם יש תביעות בתחום זה, התוצאה של תביעה שינוי בהסכם של אופן השימוש בפטנטים אחד של השני."
איך זה עובד?
"חברות בתחום מסוים רושמים בקשות לפטנט, רואים שלא יכולים לייצר כי יש פטנטים של מתחרים שלהם, אז עושים הסכם," מתאר מלניק. "אני צריך את הפטנט שלך ואתה את שלי, ועושים הסכם לא לתבוע אחד את השני."
בעוד שחלק מההסכמים פשוט מבטלים את האפשרות לתביעות הדדיות, אחרים כוללים העברות כספיות המבוססות על היקף השימוש בפטנטים של כל צד. "יש הסכמים של חברה גדולה וקטנה, אז רואים כמה פטנטים כל צד משתמש, ועושים חישוב של העברת כסף. לפעמים מייצרים גוף עצמאי חדש - הקרן למכירת טלפונים בארצות הברית," מסביר מלניק.
הנציבות האירופאית אף ניסתה להציע מסגרת חוקית להסדרת פטנטים חיוניים לסטנדרטים(SEP) , שנועדה למנוע חסימת שימוש בסטנדרטים טכנולוגיים חיוניים בשל מחלוקות על פטנטים. "הרעיון היה לחייב לתת רישיון בתנאים סבירים. שמניעת שימוש בפטנט מסוים לא תהווה מחסום ביצירת סטנדרט בתעשייה כלשהי", מציין מלניק. אף שההצעה הורדה מסדר היום לאחר התנגדות מכיוון התעשייה, היא משקפת את ההכרה הגוברת בצורך להסדיר את הממשק בין מדיניות סחר וקניין רוחני.
"הפתרון הוא אוטומציה - אבל זה לא יביא לתעסוקה"
מכסי המגן נועדו בין היתר לעודד העברת ייצור למדינה המטילה אותם, אך מלניק מזהיר שהתוצאות עלולות להיות שונות מהמצופה: "הכוונה של הממשל בארה"ב היא להכריח את העברת הייצור לארה"ב - אבל זה לא בהכרח יעשה את המוצרים לזולים יותר, בגלל עלות העובדים." מומחים מעריכים שאייפון שייוצר בארה"ב עשוי לעלות עד 3,500 דולר, עלייה משמעותית במחיר לצרכן.
מלניק מוסיף כי "במקום להשקיע בעובדים, הכיוון יהיה אוטומציה ורובוטיקה, כדי להפוך את הייצור למשתלם. אבל מהלך שכזה לא יביא לגידול בתעסוקה בהיקפים גדולים." הוא מספר על ביקור במפעל של יצרן מודמים בברטניה, שכמעט לא העסיק עובדים אלא הסתמך על רובוטים. "במפעל לא היו עובדים, הכל עבד עם רובוטים. מכשיר אחד מחליף 700 איש". כלומר, אומר מלניק, "טראמפ רוצה להביא תעסוקה לארה"ב אבל זו לא תהיה התוצאה. וספק אם המהלך בכלל יביא ייצור לארצות הברית, כי לדעתי יהיה יותר זול לשלם את המכס מאשר לבנות מפעל בארה"ב."
חברות אמריקאיות יצטרכו לפתח פטנטים משלהן
"אם חברה אמריקאית רוצה לייצור טלפונים סלולריים בארצות הברית, היא לא יכולה, כי הפטנטים הנדרשים לא נמצאים אצלה," מסביר מלניק. חברות אמריקאיות שירצו להיכנס לתחומים אלו יצטרכו להשקיע במחקר ופיתוח משל עצמן כדי ליצור פטנטים שיאפשרו להן כרטיס כניסה למאגרי הפטנטים הקיימים.
"בדרך כלל מאוד קשה לקבל כרטיס כניסה ל-Patent Pool. רוצים לצמצם ככל האפשר את כמות החברים במאגר," מוסיף מלניק. "חברות אמריקאיות יצטרכו לעשות מחקר ושיהיה להם פטנטים משלהם לתרום למאגר, בשביל הסיכוי להצטרף." לדבריו, מדובר באתגר נוסף שמכסי המגן לא בהכרח פותרים, ואף עשויים להחריף.
"הפטנטים מאפשרים לחברות לשמור על המונופול למרות ההעלאה במכס," מדגיש מלניק. "מה שיעלה את המחיר של המוצר הסופי לצרכן." בסופו של דבר, "המכס מגיע לממשלה, אבל מי שישלם את המחיר הגבוה יותר, זה הצרכן."
לסיכום, נותר לראות האם מדיניות מכסי המגן תהיה עקבית, ומה תהיה התגובות של חברות וממשלות מסביב לעולם, כדי להבין מה תהיה ההשפעה על עולמות הקניין הרוחני. אין ספק שהתנודתיות הנוכחית לא עוזרת להסיק מסקנות לטווח הרחוק.
בינתיים, התאגידים הבינלאומיים ממשיכים להתמודד עם מציאות מורכבת שדורשת חשיבה מחדש על אסטרטגיות קניין רוחני, שרשראות אספקה ומיקום ייצור. הקניין הרוחני, שנועד לעודד חדשנות, הופך לכלי אסטרטגי בזירת הסחר הגלובלי המשתנה.
