מהפכת ה-AI כבר כאן - והפעם היא לא מחכה לאף אחד
בכל מהפכה טכנולוגית יש רגע שבו נדמה ששום דבר לא קורה, עד שברגע אחד הכול משתנה. כמו גרעין תירס ששוכב דומם בתוך המיקרוגל: במשך דקות מתחמם ולא קורה דבר, ואז כשהטמפרטורה מגיעה בדיוק ל-180 מעלות, הוא מתפוצץ. ככה מתרחשות מהפכות, הן לא קורות ברגע, הן מתבשלות זמן רב לפני שאנו מזהים אותן. ככה בדיוק נראה העשור האחרון בעולם הבינה המלאכותית. שנים של מחקר שפעלו מתחת לרדאר, כמעט בלי שנבחין; ואז בתוך חודשים ספורים, אנו חווים מהפכה של ממש.
חשוב להבין שהמהפכה הזו לא התחילה ב-ChatGPT. היא מתחילה עוד ב-1950, כשאלן טיורינג שאל לראשונה האם מכונות יכולות לחשוב. עשרות שנים עברו מאז - תקופה שאפשר לקרוא לה “Early AI”, שבה נעשתה עבודה תיאורטית עצומה אך בלי תוצרים משמעותיים.
בתחילת שנות ה-2000 הופיעה תקופת ה-“Modern AI”: רובוטיקה, רכב אוטונומי, עיבוד תמונה. זה היה מרשים, אך עדיין מרוחק מהחיים שלנו. ואז הגיעה 2023 - השנה שבה שני תחומים התחברו לראשונה: עוצמת החישוב של ה-GPU והיכולת הלשונית של מודלים גדולים, ה-LLM. ברגע שהמכונה יכלה להבין אותנו, לדבר איתנו, לענות לנו, ולייצר תוכן, הכרנו במהפכה אמיתית.
מנקודה זו, ה-AI כבר איננו עוד תחום אלא תשתית. טכנולוגיה קטליטית שמשפיעה על כל תחום: רפואה, תעשייה, חינוך, סייבר, תעופה, שיווק, ניהול ידע. וזה לא רק בגלל החוכמה - אלא בגלל העוצמה. חוק מור, שאמר במשך עשרות שנים שהביצועים מכפילים את עצמם כל שנתיים, כבר לא רלוונטי. היום אנחנו רואים זינוק בכוח המחשוב של פי ארבע בשנה, ובקצב הזה תוך עשור אנחנו מדברים על עלייה של פי מיליון. קשה להכיל את המספר הזה, אבל הוא מסביר למה קצב ההתפתחות כל כך חד ומהיר.
בתוך כל ההתלהבות הזו צריך לעצור לרגע ולבחון גם את הצד הפחות נוצץ. כמעט כל ארגון בעולם מדבר היום על AI, אך רק מיעוט קטן מצליח להטמיע אותו באמת. סקרים עדכניים מראים ש-95% מהחברות מנסות ליישם AI, אבל רק 12% מצליחות לייצר תהליך שעובד ומחזיר ערך. וזה לא בגלל שהטכנולוגיה לא מוכנה, אלא בגלל שהארגון לא מוכן. פחד משינוי, חוסר במדדי KPI, פרויקטים שאפתניים מדי, וחיכוך טבעי בין העובדים לבין שילוב מכונה שנכנסת לעבודה. AI לא עובד “על הדרך”. הוא דורש הנהגה אמיצה, הגדרה מדויקת של מטרות, פרויקטים קטנים, זמני תגובה קצרים, ובעיקר: מחויבות.
הדבר המורכב ביותר, אך גם החשוב ביותר, הוא השפעת ה-AI על שוק העבודה. בניגוד למהפכה התעשייתית, שפגעה בעבודות פיזיות, מהפכת ה-AI תפגע דווקא בצווארון הלבן. תפקידים אינטלקטואליים, מהנדסים, אנליסטים, עורכי דין, אנשי Back Office, יעמדו בחזית השינוי. חלק מהתפקידים ייעלמו, חלק ישתנו, וחלק ירוויחו יותר משאי פעם. זה לא איום, זו תזוזה טבעית. מי שילמד לעבוד לצד AI יהיה בעל ערך גבוה יותר.
ישראל, עם תעשיית הייטק שהיא עמוד השדרה של הכלכלה, אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. זה הזמן של הארגונים לבחור: לאמץ את השינוי או לפחד ממנו. כדי להצליח, צריך להתחיל מלמעלה, ההנהלה חייבת להוביל, לא רק לאשר. צריך לבחור פרויקט אחד, מדיד, עם KPIs ברורים, לוודא שהעובדים שותפים, להטמיע את המערכת בתהליך עבודה אמיתי, ולא לתת לה לעבוד “בצד” הארגון. מודל שלא לומד, לא משתפר. ואם לא מכניסים אותו לשגרת העבודה הקבועה, הוא יישאר דמו ולא יתפתח.
המהפכה הזו לא שואלת אם העבודה הקבועה מוכנה. היא כבר כאן, והיא משנה את המציאות במהירות שלא הכרנו. הבחירה עכשיו היא בין להיגרר אחרי הטכנולוגיה לבין להוביל אותה. מי שיפעל היום, ייצור יתרון תחרותי עצום לשנים קדימה. מי שיחכה, ימצא את עצמו מול שוק עבודה החדש שהוא כבר שונה. זו לא רק מהפכה טכנולוגית. זו מהפכה אנושית. היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית ממהפכת הדיגיטל ומציבה אתגרים רבים לפתחנו. היא מחייבת אותנו להתחיל לפעול ולאמץ אותה בכל ארגון.
אלון בן צור הוא יו״ר איגוד ההייטק הישראלי ומנכ״ל בינת תקשורת מחשבים
