הנתיב של ישראל להצלחה ב-AI: להתמקד בוורטיקלים שבהם יש לנו יתרון יחסי
ממשלות ברחבי העולם הבינו כבר לפני 5-10 שנים שהכלכלה העולמית צפויה להיוולד מחדש ככלכלת AI ועוצמתה הכלכלית והתחרותית של כל מדינה תהיה תלויה ביכולת לגבש תוכנית AI לאומית בהשקעה של מאות מיליארדי דולרים. המגזר העסקי לא המתין לממשלות והסתער על היעד במימון פרטי, אך לכל ברור, שגיבוש ויישום אסטרטגיית AI לאומית הם קריטיים כדי לרתום את המדינה כולה להצלחה בתחום זה, לתאם בין כל המגזרים ולנצח על המאמץ.
הבוננזה הכלכלית ברורה: על פי IDC, בינה מלאכותית תוסיף 19.9 טריליון דולר לתמ"ג העולמי. בשנת 2025 יסתכמו ההשקעות של קרנות הון סיכון בסטארט-אפים מבוססי AI בכ-200 מיליארד דולר, המהווים 53% מכלל ההשקעות שלהן. כמו כן, ההשקעה של ארגונים בעולם בפיתוח תשתיות AI הולכת וגוברת עם צמיחה של 63% בתחום משנה לשנה.
ישראל נמצאת בצומת קריטי בכל הנוגע לבינה מלאכותית, ועליה למקד את מאמציה בבניית תשתיות לאומיות ארוכות טווח שיאפשרו פיתוח, פריסה והטמעה רחבה של טכנולוגיות AI בכל תחומי המשק. מדובר במהלך מערכתי שחייב לשלב תשתיות פיזיות, משאבים אנושיים, מסגרות מחקר וחדשנות רגולטורית.
ברמה התשתיתית, נדרש להקים חוות שרתים לאומיות מתקדמות עם יכולות עיבוד נתונים עצומות, תוך מתן תמריצים והוזלות משמעותיות באנרגיה המסופקת להן - בדומה למדיניות שמיושמת כיום באיחוד האירופי ובמדינות מובילות באסיה, כגון דרום קוריאה, סין, סינגפור והודו. מרכזי נתונים אלה צריכים להוות תשתית פתוחה לתעשייה, לאקדמיה ולמוסדות ציבוריים, כדי לאפשר קפיצה טכנולוגית רחבה ולא רק יוזמות נקודתיות.
ישראל לעולם לא תוכל להתחרות בתקציבי העתק שממשלות משקיעות בתשתיות AI ובתוכניות לאומיות בתחום זה כמו ממשלת ארה"ב שהקצתה כ-300 מיליארד דולר בשנת 2024, ממשלת סין שהקצתה 120 מיליארד דולר וסעודיה שהקצתה 100 מיליארד דולר. לשם השוואה, ועדת נגל המליצה להקים חוות AI עם כמות של 60,000 מעבדי אנבידיה בעוד שבארה״ב קיימת תוכנית להקים חוות שרתים של מיליוני מעבדים, בסין יש תוכנית לכ-600,000 מעבדים ובסעודיה תוכנית לסדר גודל של 200,000 מעבדים. על הממשלה לעודד חברות בינלאומיות כמו CoreWeave, Crusoe ו-Together.ai, העוסקות בהקמת חוות AI מהגדולות בעולם, להיכנס לפעילות רחבת היקף בישראל ולהגדיל את תשתית ה-AI הישראלית. כמו כן, על הממשלה לתת הטבות והקלות בתחומי האנרגיה, הרגולציה והמיסוי.
מכיוון שלישראל אין את המשאבים להיות מעצמת תשתיות AI, עלינו לפתח אסטרטגיה חכמה שתתמקד בפיתוח ורטיקלים מבוססי AI שבהם יש לנו יתרון יחסי. כך לדוגמא, תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה להוביל את השוק העולמי הודות לאימוץ מהיר וחכם של טכנולוגיות AI בפתרונות שהקדימו את המתחרים. Vast Data היא חלוצה בוורטיקל חדש של ניהול דאטה לאפליקציות AI והכוונה של גוגל ואנבידיה להשקיע בה לפי שווי של 30 מיליארד דולר מעידה על הפוטנציאל הכלכלי הגדול של התחום. כמו כן, בעיר חיפה מתפתח בישראל ורטיקל נוסף המכונה "כלכלה כחולה" מבוססת AI, תחום שהיקפו השנתי העולמי נאמד ב-2.5 טריליון דולר. פעילות זו, שמגובה על ידי מכוני מחקר ימיים בחיפה, הולידה כבר למעלה מ-30 חברות סטארט-אפ שפיתחו טכנולוגיות לשימוש ב-AI לניהול תנועת אוניות ונמלים, צמצום צריכת דלק, פתרונות חקלאות ימית, לצד ייצור, אגירה וניהול של אנרגיה מתחדשת מהים וקירור מרכזי נתונים ועוד. מתחום זה עשויה לצמוח ה-Wiz הבאה שתפתור בעיות קריטיות של הכלכלה הימית.
כדי שהפוטנציאל הישראלי יתממש, יש להגדיל באופן דרמטי את מספר המהנדסים בתחומי החשמל, האלקטרוניקה, המחשוב והמדעים המדויקים. יש להשיק תוכניות הכשרה חדשות בבתי הספר, במכללות ובאוניברסיטאות, לצד שדרוג מערך ההשכלה המקצועית כך שתתאים לעולם שבו AI משולב כמעט בכל תחום.
בתחום המחקר, ישראל צריכה להקים מכוני מחקר ייעודיים לבינה מלאכותית, שימשכו חזרה מדענים ישראלים מובילים השוהים בחו"ל ויקדמו שיתופי פעולה בינלאומיים עם מרכזי מצוינות עולמיים. יש להרחיב את מענקי המחקר בתחומי הליבה של AI, החל מלמידת מכונה ובינה גנרטיבית, דרך שבבים ייעודיים ואלגוריתמים לחיסכון אנרגטי, ועד אתיקה, פרטיות וביטחון סייבר.
התמונה ברורה: אם ישראל תשקיע עכשיו בתשתיות ותבחר אסטרטגיה של יתרון יחסי, היא יכולה להוביל.
זהו רגע הכרעה. מדינת ישראל כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת לעשות את הבלתי אפשרי: מהקמת תעשיית הסייבר ועד חדשנות רפואית וביטחונית ברמה עולמית. עכשיו מגיע המבחן הבא. מי שרוצה להמשיך להיות סטארט-אפ ניישן, חייב להבין: העשור הבא ייקבע לפי היכולת שלנו לרתום בינה מלאכותית בקנה מידה לאומי.
ליאור חנוכה הוא מנכ"ל HiCenter Ventures, מרכז ליזמות טכנולוגית והשקעות בחיפה
