סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מוסף שבועי 28.10.21 שלטי חוצות של דרושים חברת פלייטיקה
שלטי דרושים של פלייטיקה. 180 עובדים יפוטרו בישראל (צילום: NUR)

סבב פיטורים נרחב בהייטק: "לשרוד עד שהכסף נגמר זו לא הדרך הנכונה"

מתחילת החודש פוטרו כ־400 עובדים בתעשיית ההייטק, ובשבוע הקרוב תודיע ענקית הגיימינג פלייטיקה על פיטורי 180 עובדים נוספים בישראל; אלה מתווספים לשלוש חברות שהודיעו על סגירתן וסיימו העסקתם של עשרות עובדים; עד סוף השנה, מעריכים בענף, צפויים להתגבר גל הפיטורים, צמצום פעילויות וסגירת חברות; יזמי הייטק מודים: "קל להתבלבל בין הכסף בבנק לבין הצלחה עסקית. יש שינוי באופן שבו חברות נמדדות"

בפחות מעשרה ימים בחודש דצמבר פוטרו בתעשיית ההייטק בישראל לפחות כ־600 עובדים. במהלך השבוע הקרוב צפויה ענקית הגיימינג פלייטיקה להודיע על פיטורי 180 עובדים בארץ וכ־500 בעולם. בנוסף, שלוש חברות הייטק הודיעו על סגירת שעריהן תוך פיטורים של עשרות עובדים נוספים.
חודש דצמבר היה ידוע בשנים עברו כחודש של פריחה בתעשיית ההייטק והפיננסים. שוק ההון נהנה בשנים האחרונות מראלי של עליות ובשוק הפרטי חברות רבות דיווחו על רכישות וגיוסי הון משמעותיים, ואילו בסיום שנת 2022 יש מרוץ מסוג חדש: חברות מנסות להספיק לפטר עובדים עוד בטרם תסתיים השנה.
2022 בשביל חברות רבות היתה שנת מעבר ושנה של בלבול. שנת 2021 היתה השנה הטובה ביותר לתעשיית ההייטק והמיתון שהפציע ב־2022 עם עליית שערי הריבית תפסה את תעשיית ההייטק לא מוכנה ובפאניקה משמעותית. חברות רבות הגיבו במהירות ופיטרו עובדים וחלקן אף נאלצו לעשות סבב נוסף דוגמת חברת ביזאבו. אחרות חיכו ככל שיכלו אבל הבינו שאם לא יפטרו עד סוף 2022, הרי שעלויות הפיטורים ייפלו על תקציבי השנה הבאה.
חברות רבות חיכו עם חרב הפיטורים עד חודש דצמבר כאשר הסיבה העיקרית, לטענת מייסדי החברות, היא רצונם לעשות תהליך מסודר של פיטורים או להימנע ממספר גלי פיטורים. "לקחנו את התהליך מאוד ברצינות ועבדנו עליו חודשים. ראינו חברות שעשו כבר כמה סבבי פיטורים ואת זה רצינו למנוע ולכן חיכינו עד עכשיו עם הסבב", אומר דימה פוטחין, אחד ממייסדי חברת הסייבר הישראלית סייקוגניטו (CyCognito) שפיטרה כ־30 עובדים. אותה חברה, רק בדצמבר האחרון ב־2021, דיווחה על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של כ־800 מיליון דולר. כבר אז מנהלי החברה הבינו שעשו בחוכמה כאשר לא גייסו לפי שווי של יוניקורן.
מנהלים אחרים נאלצו לצאת בסבב שני של פיטורים וכזו היתה חברת הכנסים הווירטואליים ביזאבו שבחודש יולי האחרון פיטרה 120 עובדים ורגע לפני סיום השנה פיטרה 100 נוספים. לדברי החברה, מטרת הפיטורים הנוספים היתה "החלטה לערוך שינוי ארגוני אסטרטגי במטרה להביא את ביזאבו לרווחיות".
בכירים בתעשייה אומרים ל"כלכליסט" שסבבי הפיטורים יימשכו אל תוך החודש וחברות רבות ימשיכו לנסות להגיע לצמצום מצבת כוח האדם שלהן עד תחילת 2023. הפיטורים אף הגיעו ליוניקורן הסייבר ארמיס שביום חמישי נאלץ לפטר 25 עובדים. ״יום לא פשוט עבורנו״, אומרים ל"כלכליסט" מייסדי החברה. ״כשיש אנומליה כה חזקה בשוק ושינוי באופן שבו חברות נמדדות - גם חברה חזקה כמו ארמיס מושפעת ממנה. מה שקורה בשוק הוא סממן של מיתון, ולכן אף על פי שאנחנו צומחים בצורה מטורפת, אנו חייבים להיות הרבה יותר אחראים. אנחנו עדיין בוחנים רכישות ומה שאנחנו עושים כעת הוא תיקון קטן שמטרתו לכוון להנפקה. אנחנו מסתכלים על 2023 בצורה הכי שמרנית עבורנו למרות הביקוש החזק״.
אבל לא רק פיטורים היו בעשרת הימים הראשונים של חודש דצמבר אלא גם שורה של יזמים בולטים הודיעה ברשתות השונות על צמצום משמעותי של פעילות החברה או על סגירתה. רועי אדלר, מייסד חברת סנטה ובעברו בכיר ב־WeWork, הודיע על צמצום הפעילות של החברה שאותה הקים עם שי וינינגר, מייסד למונייד. עידו וולף, שעמד בראש חברת קריפטו, הודיע ברשתות על סגירת החברה. גם עדי פנחס, עם שלושת מייסדי חברת Brodmann17, הודיע על סגירת החברה.
בפוסט שפרסם רועי אדלר ברשתות הוא כתב: "חברים יקרים, יש בפי חדשות קשות שאני רוצה לחלוק. קל להתבלבל בין הכסף בבנק לבין הצלחה עסקית, אך זו האחריות שלנו לבחון סוגיות מבניות ולפעול במהירות ובהחלטיות, במקום לזרוק את הכסף בניסיון לפתור את מה שלא ניתן לפתרון. על כן בלב כבד החלטנו שניקח כמה צעדים לאחור, נפחית את קצב שריפת המזומנים לכמעט אפס וננצל את החודשים הקרובים לחשיבה מחודשת על הכיוון שלנו. לצערנו, זה מגיע עם מחיר כבד של הפחתה דרמטית בצוות העובדים".
עידו וולף, היזם של חברת קרמובלה פיננס, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "אני סוגר את הסטארט־אפ השלישי שלי. התוצאה הסופית מבאסת. לפטר עובדים זה קשה, להסביר למשפחה ולחברים זה קשה, לכבות את האור במשרד בפעם האחרונה זה קשה".
מייסד חברת Brodmann17 עדי פנחס הודיע אף הוא בפוסט בלינקדאין על סגירת החברה לאחר כשש שנות פעילות וגיוס של כ־30 מיליון דולר משורה של קרנות מובילות. בפוסט שפרסם כתב פנחס ש"נאלצנו לסגור את Brodmann17 היום, לא נוכל להביא את המוצרים שפיתחנו לשוק. הצוות כאן ממשיך הלאה ואני מאחל להם מזל טוב והצלחה. ואם מה שפיתחנו כאן יפרה את התעשייה בעולם, אז אין לנו חרטות על שום דבר".
לדברי ניקול פריאל, שותפה בקרן ההון סיכון אייבקס, בשנה הקרובה אנחנו נראה עוד פיטורים ולו בגלל שחברות פשוט ייסגרו. "לשרוד עד שנגמר הכסף זה לא בהכרח הדרך הנכונה. אם חברה מבינה שהמוצר שהיא מפתחת או השירות שהיא מספקת לא תואמים את דרישות השוק כרגע, וכשברקע מצב השווקים סופג ירידות ומשפיע על היכולת לגייס כסף, לפעמים ההחלטה הנכונה היא לסגור את החברה ולחכות לטיימינג הנכון כדי לחזור לפעילות. הרעיון יכול להיות טוב אבל מתאים רק בתקופה אחרת".
לדברי פריאל, "יזמים צריכים להבין שזו לא בושה לסגור חברה בתנאים מסוימים, אפילו אם לחברה עדיין יש כסף. לא צריך לשרוף הכל בשביל לשרוד עד שמתים. ישנם מקרים שבהם המשקיעים יעריכו את זה שמייסדים מבינים שהמצב מחייב את הסגירה של החברה שלהם בזמן מסוים וחזרה של המייסדים לשוק עם רעיון חדש או בתקופה שבה התנאים הבשילו לרעיון המקורי".