הבינה המלאכותית עולה לשדה הקרב – ה-Physical AI משדרגת גם את יכולות הלחימה
המלחמה הנוכחית עם איראן, והאיום הגובר במזרח התיכון כולו, ממחישים עד כמה קריטית העליונות הטכנולוגית של ישראל – לא רק בתחומי הסייבר או המודיעין, אלא גם בפעולה פיזית בשטח. כאן נכנסת לתמונה אחת המהפכות הבולטות של השנים הקרובות: Physical AI – בינה מלאכותית שפועלת בעולם האמיתי, מחוץ למסכים.
לטכנולוגיה כזו יש פוטנציאל משמעותי לשדרג את שדה הקרב. מערכות מבוססות AI שמאתרות מטרות, מפעילות רחפנים וכלים אחרים בדיוק מירבי, מקבלות החלטות בזמן אמת ופועלות בתנאי שטח קיצוניים כבר אינן בדיון תיאורטי בלבד. רחפנים לניטור והשמדה, רובוטים לפינוי מוקשים ומערכות הגנה עם ראייה ממוחשבת וניתוח סיגנלים - כולם נמצאים בשימוש או בפיתוח מואץ, וישנו את שדה הקרב בזמן אמת.
יכולות כאלה לא רק מקנות לישראל יתרון אסטרטגי מבצעי, הן גם פותחות דלת למינוף ההישגים הביטחוניים לצמיחה טכנולוגית ותעשייתית רחבה. בעוד שתעשיות אזרחיות כמו לוגיסטיקה, ייצור ורפואה מובילות את פיתוחי התחום, דווקא הצרכים הביטחוניים דוחפים את הגבולות הטכנולוגיים קדימה. הקשר בין ביטחון לחדשנות מתחזק, והופך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה הבינלאומית.
במקביל, התפתחויות אלה יוצרות משוב חיובי: כאשר טכנולוגיות ביטחוניות הופכות למסחריות, כמו שקרה בעבר עם GPS או מערכות אלקטרואופטיות, הן מחלחלות לשוק האזרחי ומניעות חדשנות חוצת תחומים. Physical AI עשויה להוביל מהלך דומה בשנים הקרובות. כבר כיום ניכרת זליגה של פתרונות מהצבא לתעשייה האזרחית, והגבול שבין התחומים הולך ומטשטש.
אם עד כה התרגלנו לבינה מלאכותית שפועלת מאחורי מסכים, דוגמת צ׳אטבוטים, המלצות תוכן או אוטומציות באקסל, הגל הבא כבר פועל במציאות הפיזית שלנו. Physical AI היא מערכת שמפעילה ישות מוחשית כמו רכב, רחפן או רובוט תעשייתי, תוך שימוש בחיישנים כגון מצלמות, מיקרופונים ומכ"מים. היא אוספת נתונים מהסביבה, מעבדת אותם בזמן אמת ופועלת בהתאם. ממכונות שמחלקות משלוחים, דרך רובוטים בחדרי ניתוח ועד כטב"מים שמבצעים משימות באופן עצמאי – הבינה המלאכותית כבר לא רק חושבת, היא גם פועלת.
על פי חברת המחקר Precedence Research, שוק ה-Physical AI צפוי להגיע ל-34 מיליארד דולר עד סוף 2025 ולזנק ל-210 מיליארד דולר עד 2034. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ציין לאחרונה כי התחום הזה צפוי לחולל מהפכה בתעשיות כמו ייצור ולוגיסטיקה, בהיקפים של עשרות טריליוני דולרים. מדובר בשינוי עמוק, שבו מערכות חכמות מחליפות תהליכים ידניים או מערכות רובוטיות עם תכנון קבוע ולא רק מייעלות אותם, אלא מגדירות אותם מחדש.
מה שהביא אותנו לשלב הזה הוא שילוב בין קפיצה במודלי ה-AI וביכולת לשילוב אלגוריתמים במודלים חדשים לבין התקדמות משמעותית בחומרה: סנסורים, מצלמות ורכיבי מחשוב שהפכו מדויקים, קומפקטיים וזולים בהרבה. השילוב הזה מאפשר הטמעה של Physical AI גם בתחומים מסורתיים, שבעבר נרתעו מהסתמכות על טכנולוגיה חכמה.
אז מה הרוטב הסודי של יזמי ה-Physical AI? בשתי מילים - שכבת הדאטה. בעולמות של טקסט, תמונות וקוד - הדאטה שופע, מתויג, קיים מראש. אבל בעולמות פיזיים? אין "stackoverflow למכונות כרסום", אין טקסטים מסודרים שמתארים חיכוך, חום, סטייה או שחיקה, אין ויקיפדיה למערכות נגד-רחפנים ואין datasets פתוחים שמלמדים רובוט איך לתפעל כלי עבודה אמיתי בתנאי שטח משתנים. כל מערכת שמשלבת בינה מלאכותית צריכה לבנות לעצמה שכבת ידע כמעט מאפס - מקריאות חיישן, מקבצים הנדסיים, מטעויות אנוש, והלמידה עצמה יותר איטית, רועשת, הקשרית. לשם כך, נדרשת הבנה וידע לא רק מה נכון, אלא למה זה נכון במכונה הזו, בתנאים האלה, עם החומר הספציפי הזה. דווקא בגלל המורכבות הזאת, ישנה כאן הזדמנות נדירה לבנות טכנולוגיה מבודלת באמת.
במערכות מסוג זה כמעט בלתי אפשרי לחקות יתרון תחרותי. הן מבוססות על דאטה ארגוני סגור, תצורת מכונה ייחודית, ומומחיות מצטברת שהוטמעה לאורך זמן במערכת עצמה. כשזה מצליח, ההשפעה הישירה ברורה: שיפור ביעילות התעשייתית, קיצור זמני הייצור, העלאת איכות המוצר ולעיתים אף יתרון גלובלי שמשפיע על כל שרשרת הערך הכלכלית. בישראל כבר פועלות מספר חברות שמובילות את התחום וישנן כמה בפיתוח. ASCOS מפתחת יישומים תעשייתיים חכמים, Sidis Labs עוסקת בטכנולוגיות רפואיות מבוססות AI, ו-LimitlessCNC מביאה את ה-AI לעולם העיבוד השבבי.
הקו המחבר בין המערכות בשדה הקרב ובין פס הייצור במפעל ברור: שתיהן זקוקות לבינה מלאכותית שלא רק יודעת לחשוב, אלא גם יודעת לפעול. זה העתיד של AI וזה העתיד של ישראל, אם נבחר להשקיע בו עכשיו.
ליאור הנדלסמן הוא שותף בקרן ההון סיכון Grove Ventures, המנהלת מעל חצי מיליארד דולר, מתמקדת בהשקעות בשלבים מוקדמים בתחומי AI, Deep tech, Health-Tech, Enterprise SaaS.
