אל תספידו את ההייטק הישראלי - עדיין
בינה מלאכותית מייצרת אי ודאות בשוק העבודה, אבל אם ישראל תמנף את הרגע, נוכל לייצר אלפי משרות חדשות ולדחוף את ישראל קדימה
יוגב (שם בדוי), מילואימניק, בוגר מדעי מחשב מצטיין מדרום הארץ, סיפר לי בשבוע שעבר שהוא קרוב להתייאש, אחרי שהגיש למעלה מ־85 פעמים קורות חיים לחברות הייטק, ללא הצלחה. האם אנחנו לפני גל אבטלה גדול בהייטק? לפי דיווח בכלכליסט מהשבוע - סיכוי גבוה שכן. שירות התעסוקה מעדכן כי יש למעלה מ־16 אלף דורשי עבודה בהייטק. שיעור האקדמאים, ההנדסאים והמנהלים עלה מאוד והם כמעט 60% מכלל דורשי העבודה. היקף מהנדסי התוכנה שמחפשים עבודה גדל ב־175% בתוך שלוש שנים.
כשאבטלה פוגעת דווקא באקדמאים ואנשי הייטק, זה עלול לאותת על היחלשות הכלכלה הנשענת על ההייטק כמנוע צמיחה מרכזי, ועל פגיעה משמעותית בדור הצעיר שמשקיע בהשכלה מתוך ציפייה לתעסוקה איכותית, וזה ישפיע במיוחד על האוכלוסיה מהפריפריה שעלולה, שוב, להחשאר מאחור. איך הגענו למצב הזה?
קודם כל, לאחר תקופה ארוכה של מלחמה ואי יציבות, רבות מחברות הייטק מיתנו את ההוצאות והגידול שלהן. עם זאת, חשוב לומר: גם ובמיוחד בשנים האחרונות ההייטק הישראלי המשיך לצמוח, היו גיוסי הון משמעותיים ואקזיטי ענק חסרי תקדים. ולכן ההסבר האמיתי, והוא כמובן אינו ייחודי לישראל, הוא הבינה המלאכותית. בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, חלה פריצת דרך מהותית ביכולות הטכנולוגיות של מודלי שפה וכלי AI. הם מערערים הנחות יסוד עמוקות של התעשייה: ניתן לבנות חברות, לפתח מוצרים ולמכור אותם - עם פחות עובדים.
אבל, מוקדם מידי להספיד את ההייטק. הוא עדיין מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל וקריטי לביטחון, לצמיחה ואם נפעל נכון גם להקטנת פערים חברתיים. הוא אמנם נכנס למשבר תעסוקתי, אך מהמשבר הזה צומחות שתי הזדמנויות ענק, שאסור לנו לפספס.
1. מי שיידע בינה מלאכותית - יפרוץ קדימה.
מעולם לא היה זמן טוב להקים סטארט־אפ כמו עכשיו. אין לי ספק שאנחנו לקראת בייבי־בום של סטארט־אפים, פרץ של יצירה וחדשנות וחברות שיצאו מישראל. החברות שקמות בימים אלה צומחות מהר יותר ומשתמשות בסט אחר של טכנולוגיות וכלים. הן אולי יצטרכו פחות עובדים, אבל עדיין הן יידרשו עובדים מיומנים בכלי בינה מלאכותית. ההייטק צמא לטאלנט שמביא ניסיון מעשי, תיק עבודות אמיתי ותשוקה ל־AI. מיומנויות אלה נדרשות יותר מתמיד - ואם מוסדות ההשכלה בישראל, בשיתוף פעולה עם תעשיית ההייטק, יעניקו אותם לדור הצעיר - הוא ימצא את עצמו במהירות בחוד החזית של מהפכת הבינה המלאכותית בהייטק.
עלינו לשים דגש מיוחד לאוכלוסיות מהפריפריה, בדגש על הנגב והגליל ולמילואימניקים. מצד אחד, אם לא נשקיע בהם, הפער בינם לבין בוגרי 8200 מהמרכז יילך ויגדל. ומצד שני - אם הם ילמדו במהירות את הכלים הכי מתקדמים - יהיה להם יתרון תחרותי של ממש על פני השאר. זו הזדמנות אמיתית לצמצום פערים.
2. מדינה שתשכיל להטמיע בינה מלאכותית במגזרים לא טכנולוגיים - תייצר אלפי משרות חדשות.
דמיינו שאנחנו יכולים להכניס במהירות טכנולוגיות לכל ארגון שהוא לא ממגזר ההייטק - לשירות הציבורי, לרשויות המקומיות, למפעלים או לעסקים קטנים. כלי ה־AI מאפשרים לנו לפתח במהירות וביעילות חסרת תקדים מוצרים וטכנולוגיות לכלל המגזרים שמחוץ להייטק. זה יאפשר להפוך את השירות הציבורי בישראל ואת המגזר העסקי והתעשייתי למובילים בעולם בדיגיטציה.
בינה מלאכותית תאפשר להקפיץ בסדרי גודל את השירות לתושב, את ניהול הכספים של העירייה, את השיווק של העסק בעוטף עזה, או את מערכות ניהול החוזים של המפעל בצפון - כל זה במהירות יחסית, ביעילות ובעלות מינימלית. זה יחזק את הפריפריה, את השירותים שניתנים לאזרחי המדינה ואת הפריון. מי שישלוט בכלים האלה יוכל לעבוד בעבודה איכותית מאוד. זה יאפשר להעסיק אלפי עובדים חדשים, שיעבדו במימוש הכלים בשטח. זו מהפכה שתייצר הזדמנויות גדולות לתעסוקה, לפרנסה וליצירה.
ישראל חייבת להוביל את העולם - לא רק בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, אלא גם באימוץ שלהן במגזרים לא טכנולוגיים. אם נבין את גודל השעה, נוכל להוביל מהפכה אמיתית, ניו דיל של בינה מלאכותית, שתשנה את עתיד ישראל. זה תלוי רק בנו.
עידן טנדלר הוא יזם הייטק ויזם חברתי סדרתי. הוא שותף בקרן ההון סיכון Vine Ventures, ויו״ר ומיסד "אנו באנו", ארגון־על לעשייה חברתית של ההייטק בישראל.
