ניתוח
דו"ח התעסוקה חושף: זינוק בשיעור האקדמאים והמנהלים שמחפשים עבודה
בתוך ארבע שנים עלה שיעור דורשי העבודה מקרב האקדמאים והמנהלים מ־33% מהמובטלים ל־47%; בין הסיבות: גידול באבטלה בהייטק ועלייה בשיעור האקדמאים; המצב של העובדים החלשים השתפר, בין השאר בשל המגבלות על עובדים מהשטחים
מגמה חזקה מאוד של היחלשות החזקים והתחזקות החלשים נרשמה בארבע השנים האחרונות בהרכב דורשי העבודה במשק הישראלי. שיעור דורשי העבודה החזקים (מנהלים ואקדמאים) עלה מ־32.8% מכלל דורשי העבודה במשק ברבעון הראשון של 2022 ל־46.9% בינואר 2026, כלומר משליש לקרוב לחצי. מתוך זה, שיעור דורשי העבודה האקדמאים רשם עלייה דרמטית מ־16.7% ל־26.1%. שיעור דורשי העבודה המנהלים עלה מ־16.1% ברבעון הראשון של 2022 ל־20.8% בינואר 2026.
כך עולה מדו"ח דופק שוק העבודה של שירות התעסוקה לחודש ינואר המתפרסם היום. גם בשיעור דורשי העבודה של קבוצה חזקה יחסית נוספת - הנדסאים וטכנאים - נרשמה עלייה מ־8.9% ברבעון הראשון של 2022 ל־10.1% בינואר השנה. יחד עם ההנדסאים, חלקם של העובדים החזקים בין דורשי העבודה מגיע ל־57%. המגמה הזאת בולטת דווקא לאור החזרה לשגרה במספר הכללי של דורשי העבודה. במהלך ינואר ירד מספר דורשי העבודה בכ־2.3% (ירידה של כ־3.7 אלף) ועמד בסך הכל על 158.1 אלף (או 159.6 אלף בחישוב מנוכה השפעות עונתיות). היקף דורשי העבודה שנרשם בינואר דומה להיקפים שנרשמו בחודש ינואר בשנים קודמות, עם שני יוצאים מהכלל: שנת הקורונה וראשית המלחמה.
מגמת היחלשות החזקים היא מגמה עקבית מאז סיום משבר הקורונה והיא עומדת בניגוד מוחלט למה שקרה במהלך המשבר. הסגרים בקורונה היטיבו עם העובדים החזקים שיכלו להמשיך לעבוד מרחוק, בעוד העובדים החלשים הוצאו בהמוניהם לחל"ת. בשיא הסגר הראשון ב־2020 הגיע מספר המובטלים ל־1.2 מיליון.
חוסר הוודאות של חדירת ה־AI
המגמה של היחלשות החזקים בארבע השנים האחרונות באה לידי ביטוי בעוד שורה של מדדים. שיעור היהודים שאינם חרדים, שהם המגזר החזק בשוק העבודה, בין דורשי העבודה, עמד בינואר 2023 על 60.9% ומאז הוא מטפס ל־63.7% בינואר 2024, 63.9% בינואר 2025 ו־65.9% בינואר השנה. מנגד, שיעור הערבים, שהם קבוצה חלשה יותר, עמד על 32% בינואר 2023, 29.7% בינואר 2024, 29.1% בינואר 2025 ו־26.9% החודש. נראה שהדבר מעיד על ביקוש גבוה לעובדים במקצועות הצווארון הכחול שהאוכלוסייה הערבית מתאפיינת בהם.
שתי התפתחויות פועלות לטובת עובדים חלשים: לבינה המלאכותית יש פחות השפעה על עבודות בשכר נמוך. וגם: בשל המלחמה יש מחסור בעובדים בשכר נמוך, בשל המגבלות על עובדים מהשטחים
עוד מדד בדו"ח הוא האשכול החברתי־כלכלי של היישובים שמהם מגיעים דורשי העבודה. בחודשים האחרונים ישנה יציבות בהתפלגות דורשי העבודה בין אשכולות היישובים, כאשר היישובים מהאשכולות הגבוהים (10-8) מהווים כ־21% (בינואר 20.8%) מדורשי העבודה; אשכולות הביניים (7-4) מהווים כ־43% (החודש 43.5%); והאשכולות הנמוכים (3-1) מהווים כ־35.7% (כמו החודש). אולם השוואה לתקופות המקבילות בשנים האחרונות מלמדת אף היא בבירור על מגמת היחלשות החזקים.
כך עלה בעקביות שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הגבוהים מ־16.1% בינואר 2023, ל־18.4% בינואר 2024, 19.3% ב־2025 ובינואר השנה, כאמור, ל־20.8%. מנגד, נרשמה ירידה עקבית בשיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (3-1). בינואר 2023 עמד שיעורם על 41.4%, ב־2024 על 37.7%, ב־2025 על 37.3% ובינואר השנה על 35.7%.
אחת הסיבות למגמה הזו היא כמובן העלייה המשמעותית במספר דורשי העבודה מענף ההייטק. מדו"ח מיוחד של שירות התעסוקה שפורסם החודש עלה שמספר דורשי העבודה מענף ההייטק עלה ב־175% מ־7.2 אלף בדצמבר 2022 ל־19.8 אלף ביוני 2025, אם כי מאז נרשמה ירידה מסוימת ל־16.3 אלף. השיפור הזה לא חל על מפתחי התוכנה. מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה היה בדצמבר גבוה ב־175% מאשר בדצמבר 2022.
את התנודות במספר דורשי העבודה מההייטק מסבירים בשירות התעסוקה בעיקר בשינויים בגודל הענף בשנים האחרונות. תחום ההייטק הלך והתרחב בעשור הקודם ובתחילת העשור הנוכחי והגיע ב־2023 ל־441 אלף עובדים. אולם במהלך 2024, יש להניח שבצל המלחמה, ירד מספרם ל־424 אלף ועלה ב־2025 ל־435 אלף, כאשר לא ברור מה המגמה לעתיד.
המשמעות היא שהיקף שוק העבודה הכללי של ההייטק משפיע על היקף דורשי העבודה מתחום זה פעמיים: פעם אחת כשמספר עובדי ההייטק גדל וממילא מספר דורשי העבודה שמגיעים ממנו גדל באופן יחסי; פעם שנייה כשלאחר קליטת העובדים הגדולה ב־2023 נפלטו עובדים רבים. גורם נוסף הקשור לעולם ההייטק: חוסר הוודאות שיוצרת חדירת הבינה המלאכותית, במיוחד בתחום של מפתחי תוכנה, גורם להימנעות מקליטת עובדים חדשים.
צעיר מקבל דמי אבטלה רק לתקופה קצרה
שוק העבודה בישראל במהלך השנה החולפת הוא שוק הדוק עם אבטלה נמוכה מאוד, שבו היחס בין מספר המשרות לדורשי העבודה נע בסביבות ה־1, כלומר כמשרה פנויה לכל דורש עבודה. בינואר עמד היחס על כ־0.92, קרי כ־9 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה. אבל אף על פי שנרשמה לאחרונה עלייה במספר המשרות הפנויות הכללי בהייטק, הרי שמספר המשרות הפנויות למפתחי תוכנה בדצמבר עמד על 7,200 בלבד והוא נמוך ב־29% מ־10,100 בדצמבר 2022.
סביר להניח שלגידול במספר דורשי העבודה מההייטק יש קשר ישיר גם לגידול במספר דורשי העבודה בין תושבי היישובים מהאשכולות הגבוהים. בסופו של דבר, כמו שאפשר ללמוד מהמחסור החמור באנשי חינוך בגוש דן, יותר ויותר קשה למי שאינו מרוויח משכורת הייטק או דומה לה לגור ביישובי האשכולות הגבוהים.
היבט בעייתי של תופעת היחלשות החזקים הוא שביטוח האבטלה הנוהג בישראל אינו מבטח באמת את שכרם של עובדים חזקים. גובה דמי האבטלה אינו יכול לעלות על השכר הממוצע במשק
סיבה נוספת לכך שחלקם של עובדים אקדמאים בין דורשי העבודה עלה דרמטית היא כנראה עלייה מתמדת בשיעור האקדמאים באוכלוסייה הבוגרת וממילא גם בשיעורם בשוק העבודה ובין דורשי העבודה. במקביל, משבר הקורונה אילץ את שוק העבודה לאמץ במהירות טכנולוגיות מחשוב ואילץ עובדים רבים לרכוש את מיומנויות השימוש בהן. ייתכן שזה פגע ביתרון היחסי של אקדמאים. היבט בעייתי של תופעת היחלשות החזקים הזאת הוא שביטוח האבטלה המאוד לא מספק הנוהג בישראל אינו מבטח באמת את שכרם של עובדים חזקים. גובה דמי האבטלה אינו יכול לעלות על השכר הממוצע במשק. בנוסף, דורשי עבודה צעירים מקבלים דמי אבטלה רק לתקופות קצרות של עד ארבעה חודשים. עם זאת, ייתכן שדמי האבטלה הקמצניים בישראל, שנשחקו עוד יותר בשנים האחרונות, השפיעו גם על הפחתת שיעור דורשי העבודה מהשכבות החלשות, כיוון שקשה להתקיים מהם בכבוד.
שתי התפתחויות במשק עובדות לכאורה לטובת עובדים חלשים. היבט אחד הוא שלבינה המלאכותית יש הרבה פחות השפעה על עבודות בשכר נמוך. ההיבט השני הוא שבשל המלחמה יש במשק מחסור גדול בעובדים בשכר נמוך, זאת בשל המגבלות על כניסת עובדים מהשטחים, הקשיים בהבאת עובדים זרים ושירות המילואים רחב ההיקף.
2 צפייה בגלריה
מנכ"לית שירות התעסוקה עינבל משש. הסגרים בקורונה היטיבו עם העובדים החזקים וכעת המגמה מתהפכת
(צילום: באדיבות משרד התקשורת)
אבטלה גבוהה בקריית גת ואום אל־פחם
מדו"ח שירות התעסוקה עולה גם שבחודשיים האחרונים נרשמה ירידה של כ־1% בממוצע במספר דורשי העבודה ב־28 מתוך 46 משלחי יד. הירידות הבולטות היו במשלחי יד מענפי הרפואה. נרשמה ירידה של 9.9% במספר דורשות העבודה שהן אחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות ושל 6.3% בקרב הרופאים דורשי העבודה. כן חלה ירידה של 7% במספר דורשי העבודה שהם מנכ"לים ומנהלים בכירים ושל 9% בקרב עובדי ספורט וכושר. מנגד, נרשמו עליות במספר דורשי העבודה ב־17 משלחי יד. העלייה הבולטת ביותר, של 11.2%, נרשמה בקרב פקידים כלליים.
קריית גת (4.6% אבטלה בינואר) ועפולה (4.3%) הפכו בחודשים האחרונים לערים היהודיות עם שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר. קריית גת ממוקמת רביעית בשיעור האבטלה בין הערים שבהן מעל 40 אלף תושבים ועפולה חמישית. את הטבלה מוליכות, כרגיל בשנים האחרונות, אום אל־פחם במשולש (5.7% דורשי עבודה) ורהט בנגב (5.5%). במקום השלישי העיר המעורבת הראשונה בדירוג - עכו עם 4.6% דורשי עבודה. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו, כרגיל, בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון, אם כי כאמור היתרון הזה הולך ונשחק. בהשוואה לחודש שקדם, נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה במרבית הערים בישראל, אשר עמדה בממוצע על כ־2.5%.
