ההייטק הישראלי: נורות אזהרה בקוקפיט
הדו"ח של רשות החדשנות מציין את בריחת המוחות כאתגר מרכזי המאיים על יציבות ההייטק הישראלי. ברקע לכך, תהליכים גלובליים משפיעים על הכלכלה המקומית. כל אלה דורשים פעולה מיידית לשמירה על התעשייה הקריטית
אני צופה מושבע של הסדרה תעופה בחקירה, המנתחת את אסונות התעופה ומביאה עימן את המשפט המפתח: "אסון לא קורה בגלל סיבה אחת, הוא תוצאה של אוסף נסיבות שהצטברו". המשפט הזה מתאים בדיוק למצב של ההייטק הישראלי כיום, בתעשייה שמוצאת את עצמה מול אתגרים פנימיים וגלובליים שמשפיעים על יציבותה הכלכלית. הדוח החדש של רשות החדשנות מציב נורות אזהרה חמורות שמסמנות את הצורך המיידי לנקוט בצעדים דרסטיים לפני שההייטק ייכנס לתקופה קשה.
ההייטק הישראלי, שמזה שנים רבות משמש כקטר הכלכלה הישראלית, מצוי בבעיה גדולה. על פי דוח התעסוקה של רשות החדשנות, כ-8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל מאז תחילת מלחמת אוקראינה ועד יולי 2024. מדובר במוחות מבריקים שמובילים את תעשיית הסטארט-אפ הישראלית, ומיומנויותיהם במו"פ, ביכולת EXECUTION ובפיתוח טכנולוגיות חדשניות היוו את הבסיס לצמיחה האדירה של הענף בשנים האחרונות. לא כל אחד ניתן להחליף, וכפי שמציין דוח רשות החדשנות – יש אלפי אנשים שאין להם תחליף במערכת.
כמו כן, הגורמים שיכולים לגרום לאסון כלכלי בתעשיית ההייטק הם לא רק פנימיים. ברמה הגלובלית, אנחנו עדים למלחמת מכסים בין ארצות הברית לסין, שמובילה לתנודות בבורסות ולשינויים בהשפעה על הסחר הבינלאומי. מלחמת השבבים, לצד שליטה על תחום הבינה המלאכותית, מסמנת את הקרב הכלכלי הבא, בו יחליטו מי יהיו המובילים של הכלכלה העולמית. כל אלה יוצרים סביבה כלכלית לא יציבה, שמסכנת את ההייטק הישראלי במובנים רבים.
מעבר לכך, יש את הקשיים הפנימיים של המדינה: ירידה בדירוג האשראי, אי יציבות במערכות המשפט והכלכלה, ובעיקר חוסר ביטחון בקרב המשקיעים. תופעה מדאיגה נראית גם בשוק המקומי, כאשר יותר ויותר חברות ישראליות פונות לרשום את עצמן בדהלהוור ולא בתל אביב, מתוך תחושת חוסר יציבות ושקיפות. כל זה משפיע על מצב רוחם של אנשי ההייטק, ויותר ויותר מהם שוקלים רילוקיישן לחו"ל.
הבעיה המרכזית שעליה מצביעה רשות החדשנות היא בריחת המוחות, שהיא תהליך שמתחיל במגמות חברתיות ופסיכולוגיות שמובילות את אנשי הייטק להעדיף קריירה בחו"ל. תופעה זו לא ניתנת לשיפור באמצעים כלכליים פשוטים כמו העלאת הריבית או קניית מט"ח – מדובר בשינוי תרבותי וכלכלי עמוק, שמצריך התערבות ישירה של המדינה. כבר כיום, מדברים על אלפי אנשים שמחזיקים בידע שיכול להניע את הכלכלה המקומית לא רק בסקטור הטכנולוגי, אלא גם בתחומים נוספים שקשורים לפיתוחים מדעיים ואקדמיים.
הנתונים המטרידים שמציגה רשות החדשנות מבהירים את המצב – בריחת המוחות לא נראית כבעיה חולפת. אם המדינה לא תפעל במהרה ותנקוט בצעדים משמעותיים, חברות טכנולוגיה ישראליות שיתחילו את צעדיהם כאן, יפנו בהמשך לפיתוחים בחו"ל, שם ימצאו את הפירות האמיתיים של העבודה.
פתרונות לפתרון הבעיה קיימים, אך הם דורשים פעולה ברמת המדינה. בראש ובראשונה, המדינה צריכה להקים ועדת היגוי שתבחן את כל ההשפעות על המגזר הכי יצרני שלה – ההייטק. הוועדה צריכה להיות מורכבת מאנשי הייטק שמבינים את המהירות בה התעשייה פועלת ואת הצורך להגיב בזמן. הצעדים צריכים לכלול תמריצים למשקיעים זרים, הקלות במיסוי וביורוקרטיה, והשקעה ביצירת סביבה יציבה ומעוררת אמון לאנשי הייטק.
ההייטק הישראלי עומד בפני משבר, אך עדיין יש סיכוי לשנות את הכיוון. עם החלטות נכונות בזמן, נוכל להחזיר את הספינה למסלול ולמנוע התרסקות כלכלית.
הראל רם הוא מנכ"ל חברת Synergy7
