הכישרונות בישראל הם הבסיס לתוכניות הענק של אנבידיה
עם יותר מ־5,000 עובדים במרכזים בארץ, ארבע רכישות מקומיות ותוכניות להקמת קמפוס חדש בצפון, ענקית השבבים מהמרת על ישראל כמרכז פיתוח קריטי למהפכת הבינה המלאכותית. בניגוד לאינטל, אותה היא עשויה לעקוף בתור המעסיקה הגדולה בישראל, אנבידיה עושה הכל באופן פרטי ללא מענקים והטבות מס
כאשר נחתמה עסקת המכירה של מלאנוקס לאנבידיה ב־2019, הסכום אמנם זכה לכותרות כי לא כל יום מבשילות במפעל האקזיטים הישראלי עסקאות של 7 מיליארד דולר, אך תחום העיסוק "המשעמם" והכבד יחסית של שתי החברות הוריד את הנושא מסדר היום הציבורי די מהר. כאשר העסקה הושלמה בסוף אפריל 2020, ישראל כבר היתה שקועה עמוק במגפת הקורונה ואיל וולדמן, מייסד מלאנוקס ומי שעמד בראשה עד המכירה, זכה לכותרות בעיקר בגלל יוזמות שלו להבאת מסכות ומכונות הנשמה ופחות בגלל שהביא לישראל את אנבידיה.
כיום, חמש שנים לאחר השלמת העסקה ההיא, אפשר לשים את וולדמן באותה שורה עם דב פרוהמן, האיש שהביא לכאן את אינטל. אינטל נהפכה במרוצת השנים למעסיקה הפרטית הגדולה בישראל, לאחר שחלק מהמעבדים שלה שפותחו כאן היו למוצרים הפופולריים ביותר של החברה ופרוהמן קיבל על כך את פרס ישראל. גם וולדמן קיבל את הפרס, אלא שבמקרה שלו הדבר היה כרוך במאבק פוליטי מתמשך, עקב השתייכותו למחנה הלא נכון מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
כעת נדמה כי אנבידיה, שברמה העולמית כבר מזמן עקפה את אינטל הן בהכנסות ורווחיות והן בשווי שוק, בדרך לקחת מאינטל גם את התואר הישראלי המקומי כמעסיקה הגדולה ביותר. אלא שיש פה עוד כוכבית קטנה, אך חשובה: בניגוד לאינטל, שחלק גדול מההתרחבות שלה בישראל נעשה בתיאום עם הממשלה ותוך קבלת מענקי עידוד נדיבים והטבות מס, אנבידיה עושה את הכל באופן פרטי לגמרי וללא התניות.
העניין והמחוייבות של אנבידיה לישראל מבוססים על אלמנט אחד בלבד - הטאלנט המקומי. המהלך הנוכחי שנחשף אתמול, לחיפוש שטח עצום בצפון לרכישה והקמה עליו קמפוס של יותר מ־100 אלף מ"ר, מאותת על כך שבאנבידיה בטוחים שישראל תמשיך לספק פול של עובדים, בעיקר מהנדסים (בלשון זכר, כי 78% מעובדי החברה הם עדיין גברים) הדרושים להתפתחות המלכה הבלתי מעוררת, בינתיים, של שבבי AI.
הטלטלה הטקטונית שמייצרת הבינה המלאכותית היצרנית מכניסה יותר ויותר מתחרות לשוק מעבדי ה־AI, שצריכים להיות חזקים ובעיקר זולים יותר ממה שהם היום כדי שניתן להפוך את המהפכה הטכנולוגית גם למשתלמת עסקית. אם לשפוט גם מן ההתבטאויות האחרונות של מייסד אנבידיה ג'נסן הואנג וגם מהצעדים בשטח כמו זה הנוכחי, באנבידיה בונים על ישראל כרוטב הסודי שיאפשר לה להחזיק בנתח הארי משוק שבבי ה־AI.
ההמראה של אנבידיה ברמה העולמית כמעט וחופפת לכניסתה לישראל. באנבידיה עצמה טבעו את המשוואה הלא מתמטית: 7 + 93 (השווי של אנבידיה בעת החתימה על עסקת מלאנוקס - ס"ש) = 1,000. כלומר טריליון דולר, השווי שאליו נסקה החברה זמן קצר לאחר המיזוג ב־2023.
ישראל: המרכז השני בגודלו אחרי ארה"ב
הרכישה של מלאנוקס היתה המהלך הבולט הראשון להתרחבות והתרחקות משוק כרטיסי המסך לגיימרים, עימם היתה מזוהה עד אז. הוא גם הגיע בדיוק בזמן, שכן היו לשתי החברות שנתיים להשלים את תהליכי האינגטרציה, כך שכאשר ChatGPT פרץ לחיינו בסוף 2022, הן היו מוכנות עם הפתרון המשולב שמאפשר לא רק לעבד כמויות מידע אדירות, אלא גם לעשות זאת בצורה חלוקה באמצעות שבבי הניתוב של מלאנוקס. כשאנבידיה רכשה את מלאנוקס, זו העסיקה 2,000 עובדים והניחה הלכה למעשה את הבסיס לנוכחות בישראל. לשם השוואה, לאנבידיה היתה פעילות ותיקה ונרחבת למדי בהודו עוד מ־2004, וגם בסין יש לה מרכז בשנגחאי שמעסיק 4,000 עובדים, אך השנה עקף המרכז בישראל את הזרוע ההודית לאחר שהגיע באחרונה ל־5,000 עובדים. מצבת כוח אדם זו הופכת את ישראל למרכז השני בגודלו של אנבידיה מחוץ לארה"ב.
חרף היותה של אנבידיה החברה הגדולה ביותר במונחי שווי שוק, שנושק היום ל־4 טריליון דולר, היא קטנה מאוד במונחי כוח אדם לעומת כל יתר החברות שנסחרות בשווי של יותר מטריליון דולר. גוגל, מיקרוסופט ואפל מעסיקות מעל 100 אלף עובדים ואילו אנבידיה דיווחה כי העסיקה 36 אלף עובדים בסוף 2024. גם מול אינטל, ממנה ממשיכה אנבידיה לשאוב עובדים גם בישראל, היא עדיין קטנה ומשמשת כמעין המחשה להתנפחות הלא פרופורציונלית של אינטל. רק לאחר שתשלים את הקיצוץ הנוכחי של 20% מהעובדים, תרד אינטל אל מתחת ל־100 אלף עובדים. כאן יש הסתייגות אחת, שבעצם רק ממחישה את הצמיחה המטאורית של החברה בישראל: בניגוד לאינטל, אנבידיה רק מתכננת שבבים ומוציאה לייצור בחברות חיצוניות. על כן, למרות ריבוי מרכזי פיתוח בינלאומיים בישראל, לאף אחת מהחברות, גם למיקרוסופט או גוגל שמעסיקות כאן אלפים, אין משקל גדול כל כך לישראל כמו עבור אנבידיה.
אבל אנבידיה לא מסתפקת בכך וההחלטה החריגה לרכוש את הקרקע במקום להסתפק בפורמט ההייטקי הרגיל של שכירות, מלמדת שהשיא עוד לפנינו. כיום יש לאנבידיה ישראל 250 משרות פתוחות, שמהוות חמישית מכלל המשרות הפתוחות בחברה. הן ב־12 החודשים האחרונים והן ב־12 חודשים שקדמו להם, גייסה אנבידיה 1,000 עובדים כאן, רובם למטה המרכזי ביקנעם.
קצב הצמיחה המהיר בישראל מתחרה רק בהצהרת כוונות דרמטית של הואנג לגבי הפיתוח בטייוואן, ארץ מולדתו. בביקור שקיים במדינה במאי האחרון, שגם היא לא האזור היציב ביותר במונחים גיאו־פוליטיים, הכריז מנכ"ל אנבידיה על הקמת מטה אסייתי חדש, כשהתוכנית היא לגייס 2,500 עובדים בטייוואן. שטח הקמפוס המתוכנן בישראל עומד בקנה אחד גם עם הקמפוס המרכזי של אנבידיה בסיליקון ואלי, אשר מורכב משני בניינים מרכזיים, אחד בשטח של 45 אלף מ"ר והשני של 70 מ"ר.
ישראל אחראית ליותר מ־10% מההכנסות
חלק מההתרחבות של אנבידיה בישראל עוברת כמובן ברכישות שהצטרפו למלאנוקס. ב־2022 היא קנתה את הסטארט־אפ הקטן Excelero ב־35 מיליון דולר, וב־2024, כבר בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל רכשה גם את RUN.AI ואת DECI, ב־700 מיליון דולר ו־300 מיליון דולר בהתאמה. רכישות אלה אמנם לא השפיעו דרמטית על כוח האדם או על הכנסות אנבידיה בשלב זה, אבל הן מלמדות על האסטרטגיה שלה בשוק המקומי. אנבידיה נוהגת לרכוש חברות שהיא מכירה היטב ועובדת מולן לאורך זמן, לרוב קודם לכך גם אזכור למוצר או לטכנולוגיה על ידי הואנג בכנסים רבי המשתתפים שהיא עורכת מדי שנה.
בינתיים מלאנוקס נותרה הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה, לאחר שניסיון לרכוש את חברת השבבים ARM לא צלח את משוכת הרגולציה. אך התוכנית הגרנדיוזית של אנבידיה להקמת הקמפוס החדש בישראל מרמזת על כך שהיא מתכננת כאן רכישות משמעותיות נוספות. מאז שהקימה כאן את מחשב העל ISRAEL 1, שהחל לפעול בסוף 2023 ונחשב לאחד המחשבים הגדולים בעולם, אנבידיה רק העמיקה את ההכרות והקשר עם הסטארט־אפים המקומיים שנעזרים בו. מצד שני, כמות האזכורים והפרגונים התכופים של הואנג ל־VAST הישראלית, שנמצאת כיום בתהליך גיוס הון לפי שווי של 28 מיליארד דולר, מציתה את הדמיון המקומי לאקזיט ענק נוסף.
המשקל הנדיר של פעילות ישראלית באנבידיה בא לידי ביטוי גם בביזנס עצמו ובדו"חות הכספיים האחרונים, היתה ישראל אחראית ליותר מ־10% מכלל ההכנסות, כאשר קווי מוצרים חשובים, החל ממעבדי CPU ועד מוצרי התקשורת ההיסטוריים של מלאנוקס, וגם שבבים לרכב אוטונומי, מפותחים בישראל. את הרבעון האחרון סיימה אנבידיה עם הכנסות של 44 מיליארד דולר, צמיחה של 12%, וזאת למרות אזהרת הרווח שפירסמה בעקבות מלחמת המכסים של טראמפ. כמעט חצי מההכנסות הגיעו לשורת הרווח התפעולי ובשורה התחתונה היא רשמה רווח של 19 מיליארד דולר. מדי פעם הואנג אפילו מזכיר את ישראל ממש בהודעות החברה על הדו"חות. בסטטוס של אנבידיה היום, זה כאילו סטיב ג'ובס היה מזכיר את ישראל. בוועידת המפתחים האחרונה של אנבידיה, חשף הואנג מפת דרכים להתמודדות עם התחרות הגוברת לפיה שלושה מתוך ארבעת הפיתוחים המרכזיים יובלו מהמרכז ביקנעם.
למהלך הדרמטי של אנבידיה צפויה להיות השפעה מהותית על אזור הצפון כולו. "מתעשרי אנבידיה" כבר הפכו לשיחת היום ברדיוס שבין קרית טבעון, יקנעם, זכרון יעקב והיישובים הקטנים בדרך. מחירי הנדל"ן בעלייה בכל האזור, מחירי השכירות ביקנעם כבר לא שונים במיוחד מאלה בגוש דן. החלטת אנבידיה להישאר לא הרחק משם, רק תגביר את המגמה.
