עבודה זרה
מאתרי בנייה ועד מוסכים: איך משנה מהפכת העובדים הזרים את המשק הישראלי
מאז 7 באוקטובר נכנסו עשרות אלפי עובדים זרים לענפי הבנייה, התעשייה, המסחר, המלונאות, המסעדנות והסיעוד. הם החליפו חלק ניכר מכוח העבודה הפלסטיני, מנעו שיתוק של ענפים שלמים ושינו את פני שוק העבודה בישראל – אך גם יצרו תלות חדשה, העלו עלויות והציבו אתגרים ארוכי טווח למשק.
נדל"ן ובינוי: ממונופול פלסטיני לשליטה זרה
מבין ענפי המשק, ענף הבניין היה זה שספג את אחת המכות הקשות ביותר בעקבות המלחמה שפרצה לאחר טבח 7 באוקטובר. המחסור בעובדים בענף הורגש עוד לפני כן, וערב המלחמה היו בישראל כ־26 אלף עובדים זרים, ולצידם, עיקר כוח העבודה התבסס על עובדים פלסטינים – כ־75 אלף מהם.על פי הערכות, עוד כ־25 אלף פלסטינים עבדו בארץ באופן בלתי חוקי, חלקם בענף השיפוצים.
בסך הכל עבדו אז בענף כ־100 אלף עובדים חוקיים, בעיקר בעבודות הרטובות של הענף – טיח, רצפות וטפסנות. לצידם היו עובדים ישראלים, שנחשבים לכוח עבודה יציב בענף. למעט מספר מצומצם של ערבים ישראלים, שעובדים בעבודות הרטובות, רוב הישראלים עובדים בענפים אחרים, כמו מיזוג, איטום, אלומיניום, מנהלי עבודה, מפקחים ועוד. לכן, ההחלטה למנוע את הגעתם של הפלסטינים לאחר 7 באוקטובר היתה דרמטית. בתוך יום נעלמו מהענף 75 אלף עובדים, ולצידם חלק גדול מהשב"חים. גם חלק מהעובדים הזרים עזבו את ישראל. סין, מדינת מפתח ביבוא עובדים זרים לענף הבנייה הישראלי, קראה לאזרחיה בישראל לעזוב את המדינה באופן מיידי ולא איפשרה לעובדים חדשים להגיע. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, ברבעון הרביעי של 2023 עזבו את ישראל כ־3,000 עובדים, ונותרו 23 אלף בלבד.
התוצאות לא איחרו להגיע והן נמשכות עד היום. בעקבות המחסור בעובדים זינקו עלויות הבנייה, היות שמרכיב הביצוע הוא חלק משמעותי בהן. המחסור הוביל למלחמה בין הקבלנים על כל עובד, ולתשלומים גבוהים שהגיעו ל־1,400–1,500 שקל ליום עבודה. אירוע מסוג זה החל לייצר מיד כדור שלג בענף. המחסור בעובדים הוביל ברמה המיידית לקיפאון ולסגירת אתרים, או לעבודה במתכונת חלקית. גם לאחר ההלם הראשוני, היו אתרים שהתקשו לחזור לשגרה במשך זמן רב. היזמים החלו לחשוש כי הפרויקטים ייכנסו לאיחור בלוחות הזמנים, ולכן בפרויקטים חדשים התחייבו מראש על לוחות זמנים ארוכים יותר. כך, אם ב־2010 הזמן הממוצע לבניית דירה היה כ־26 חודשים, ב־2024 הוא כבר הגיע לכ־34 חודשים. להארכת משך הבנייה יש השלכות רבות על היזמים שנאלצים לממן את עלויות החזקת האתר ומימון הקרקע למשך תקופה ארוכה יותר.
התהליך שבו ענף הבניין עבר להיות ענף של עובדים זרים החל ב־2023 וטרם הושלם. השלב הראשון דרש שינוי תפיסתי שיתורגם למעשים. יש לזכור, שלפני המלחמה טענו במשרד השיכון למחסור של 20-15 אלף עובדים בענף, אך התפיסה של משרד האוצר עד לאותה העת היתה שהגדלת המכסות מונעת כניסה של עובדים ישראלים לענף, ועוצרת יוזמות לחדשנות.
לאחר ההחלטה שלא לאפשר כניסה של פלסטינים לישראל וזעקת הענף, החלה לחלחל ההבנה שיש להחליף דיסקט ולהגדיל מכסות. וזאת, לא לפני שלדרישת האוצר נעשה מהלך נוסף לתמרץ ישראלים להיכנס לענף (מהלך שנכשל, שוב). לכן, השלב הראשון היה להגדיל את המכסות להבאת עובדים. בסוף אוקטובר 2023 התקבלה החלטה ראשונה המאפשרת את הגדלת מספר העובדים הזרים לענף מ־30 אלף ל־50 אלף בארבע פעימות. כלל אצבע למימוש של כל מכסה הוא מיצוי של לפחות 80% מהמכסה הקודמת. בהמשך הורחבה המכסה עוד, ובדצמבר 2024 הוחלט על הרחבת המכסה עד ל־110 עובדים זרים. במקביל, הורחבה האפשרות להביא עובדים לענף השיפוצים, ולהבאה פרטית במקביל לזו הבילטראלית (בהסכמים בין מדינות).
נכון לרבעון הראשון של 2026, מספר העובדים הזרים בענף עומד על 79 אלף, ובמשרד השיכון דורשים להגדיל את המכסה ל־130 אלף עובדים על מנת לייצר אופק ורצף של עובדים לאורך שנים. לצד הגדלת המכסות קיים קושי גם בהבאת עובדים, לישראל יש כיום הסכמים בילטראליים עם סין, מולדובה וסרי לנקה. ההסכם עם ההודים נתקל בקשיים כשהקבלנים הישראלים טענו שהם לא עובדים איכותיים וסירבו לקבל אותם. סין מערימה קשיים, ומהמולדבים כבר אין היענות גבוהה להגיע לישראל. בימים אלה מתקיים מו"מ לחתימת הסכמים נוספים מול וייטנאם ותאילנד.
לצד זאת יש את המסלול הפרטי, שבמסגרתו התאגידים הם אלה שמביאים את העובדים לישראל, וגם במסלול זה נרשמת עלייה משמעותית.
דותן לוי
תעשייה ומסחר: יותר מ־50 אלף עובדים מחו"ל במפעלי מזון וברשתות שיווק
בחודשים האחרונים ניתן לראות ברוב רשתות השיווק עובדים מתאילנד, הודו וסרי לנקה מסדרים מוצרים על המדפים ונותנים שירות בקצביות ובמעדניות. גם במפעלי המזון שולבו אלפי עובדים מחו"ל בתפקידים בסיסיים כמו ליקוט, אריזה והעמסה.
"העסקה של עובדים זרים היא אילוץ", אומר מנכ"ל חברת מזון גדולה. "אם לא היינו מגייסים זרים אחרי שהפלסטינים עזבו, היינו נאלצים להשבית קווי ייצור והמדפים היו ריקים. מדובר בעבודות חיוניות שישראלים לא רוצים לעשות אותן. הזרים הם עובדים טובים, שמגיעים לכאן למטרות פרנסה. בישראל הם מקבלים פי 4-3 מאשר בכל מדינה באזור שמעסיקה זרים, והתפוקה שלהם גבוהה מאוד".
בכיר בחברה אחרת מוסיף כי העובדים הזרים משפיעים לטובה על התרבות הארגונית של החברה: "יש פחות היעדרויות, והמוטיבציה שלהם גבוהה".
אלא שלצד שביעות הרצון שנשמעת בשיחות עם כל בכירי הענף יש גם אתגרים: "יש פערי שפה שמחייבים שיהיה צמוד אליהם מלווה, יש זמן למידה ארוך יותר, והאתגר הגדול מכולם הוא שאין אפשרות לייצר עבורם אופק ניהולי כי הם מגיעים לתקופה מוגבלת של חמש שנים בלבד".
אתגר נוסף של המעסיק הוא לדאוג להם למגורים ולמענה רפואי, מה שמגדיל את עלות ההעסקה בכ־25%.
המחסור בעובדים ישראלים ברשתות השיווק ובתעשיית המזון הוביל לכך שוועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אישרה לפני שנתיים מכסה של 13,200 עובדים מחו"ל לתעשייה, 70% מהם לא מיומנים. בפברואר אשתקד הוגדלה המכסה ל־18,200, ולפני חודשיים הוגדלה ל־21,200.
במקביל, ביוני 2024 אישרה הוועדה הבאה של 6,400 עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים. בפברואר אשתקד הוגדלה המכסה ל־12,800, אחר כך הוגדלה ל־25 אלף וכיום היא עומדת כבר על 31 אלף עובדים זרים.
אחת הבעיות שטרם זכתה למענה נוגעת להבאת עובדים זרים שיוכלו לשמש כנהגי משאיות. "יש בענף מחסור כבד בנהגי חלוקה, ועדיין אין הקצאות לנהגים. לכל היותר, ניתן לצוות לנהג מקומי עוזר נהג זר, אבל מתעלמים מזה שבתקופות חירום חברות מזון מחויבות לשמור על שרשרת אספקה. נוצר מצב שחברות נאלצות להשבית משאית כי אין נהג, ולהוציא סחורה ברכבים קטנים יותר במספר סבבים", מספר בכיר בענף המזון. לדבריו, כחלק מההתמודדות, החברות מכשירות אנשי מכירות שיוציאו ירשיון למשאית.
נורית קדוש
מסעדות: שוטפי כלים ועובדי ניקיון מסרי לנקה
מאז המלחמה נקלע ענף המסעדנות לבעיה קשה של מחסור בעובדים, והמדינה החליטה להקצות עוד 2,000 עובדים מסרי לנקה לענף. כיום מועסקים במסעדות 1,300 עובדים מחו"ל, אולם המסעדנים טוענים כי חסרים להם 6,000 עובדים. הזרים שמופנים למסעדות עוסקים בעיקר בעבודות ניקיון, שטיפת כלים ועוזרי טבחים.
לדברי עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד במשרד גרוס, קולן ברנר, המייצג מסעדות מובילות בענף, הגעתם של העובדים מסרי לנקה השפיעה לטובה על המסעדות. "מסעדנים משוועים לעובדים כי זה מאפשר להם לפתוח עוד מסעדות. זה גם איפשר למסעדות להרחיב את שעות הפתיחה של המסעדות, ולא לשלם 70 שקל לשעה לשוטף כלים מבקש מקלט אלא להעסיק באפן ישיר עובד מסרי לנקה ב־50 שקל לשעה", אמר. " אם יגיעו יותר עובדים זרים מסרי לנקה זה יאפשר להוריד עלויות שכר במסעדות, מה שישפיע על מחיר המנה.זה משפיע על עצם קיום הענף כי הרבה מסעדנים לא רוצים לפתוח מסעדות מחשש שלא יהיו להם עובדים".
בשל המחסור בעובדי מטבח ושוטפי כלים, בחלק מהמסעדות הפסיקו לעבוד בהגשה ועברו להזמנות באיסוף עצמי.
לדברי גרוס, העובדים הזרים עולים למעסיק יותר מעובדים פלסטינים. "בניגוד לפלסטינים, עובדים מסרי לנקה זקוקים למגורים והמסעדנים מממנים את זה. הזרים נכנסים לכל ענפי התעסוקה וזה משפיע על מחירי הדירות באזורים מסוימים. מעבר לזה, אין שום פגיעה בעובדים ישראלים כי אין מי שיעבוד בתפקידים שהמדינה אישרה לעובדים האלה", אמר.
אורנה יפת
מלונאות: יש עובדים, אבל יקרים מאוד
בענף המלונאות מנהלים בימים אלה קרב מול האוצר לגבי גובה האגרות שהמדינה דורשת על הבאת עובדים זרים. האגרה המדוברת שווה לגובה האגרה להבאת עובד המוגדר כמומחה בתחומים אחרים: אגרת בקשה של 1,420 שקל ועוד אגרת רישיון של 11,320 שקל – ובסך הכל 12,740 שקל. לעומת זאת, האגרה להבאת עובד זר לבניין לתעשייה עומדת על 9,550 שקל. האגרה למסעדות, מסחר ושירותים, שיפוצים ותחבורה עומדת על 8,860 שקל בלבד.
לפי נתוני התאחדות המלונות, הקצאת העובדים שאושרה לענף ערב 7 באוקטובר עמדה על 6,800 איש (2,500 ירדנים לאילת בלבד, 2,300 פלסטינים ו־2,000 פיליפינים). לגבי התקנים של העובדים הפיליפינים, אומרים בהתאחדות, כי יש חוסר של כ־300 איש עקב המלחמה ואזהרת מסע בפיליפינים לגבי ישראל. בנוסף, בשנה הבאה יסתיימו חמש שנים להעסקתם, וההתאחדות מבקשת להשאיר אותם שנתיים נוספות. לגבי העובדים הפלסטינים, העסקתם הופסקה עם פרוץ המלחמה, למעט כ־300 עובדים במזרח ירושלים.
במאי 2024 אישרו ועדת המנכ"לים וממשלת ישראל הבאתם לארץ של כ־2,000 עובדים זרים מסרי לנקה. ביוני 2025 ובמאי 2026 אושרה הגדלת מכסות של 1,520 עובדים זרים נוספים.
אלא שבהתאחדות המלונות מזכירים, שגם כשהמכסות מתמלאות, עולה להם יותר להביא את העובדים. "אם ב־2024 ההוצאה בענף על אגרות עמדה על כ־20.7 מיליון שקל, ב־2025 ההוצאה הגיעה ל־50.5 מיליון שקל ובשנת 2026 עלות האגרות כבר תגיע לכ־65 מיליון שקל".
עמיר קורץ
סיעוד: יהיה יותר קשה למצוא מטפל סיעודי
82 אלף עובדים זרים בתחום הסיעוד הביתי נמצאים היום בישראל, מתוכם 66 אלף חוקיים ו־16 אלף שנשארו בניגוד לחוק. עד 2040 צפויה אוכלוסיית הקשישים בישראל לגדול ב־46% ולכן יידרשו 120 אלף מטפלים (בהנחה שמספר המטפלים היום תואם את הצרכים). העלות החודשית של עובד זר למשפחה היא כ־11 אלף שקל. המצב שבו חברות הביטוח כבר לא מאפשרות ביטוחים סיעודיים פרטיים יקשה על מימון המטפל.
המדינה לא מאפשרת למטפלים להשתקע בארץ והם נדרשים לעזוב בתום כמה שנים. לכן, המטפלים שמגיעים לכאן הם לרוב לא מנוסים בעבודה עם קשישים ולא בקיאים בעברית. עד שהם רוכשים בקיאות הם צריכים לעזוב או שהם נשארים והופכים לבלתי חוקיים.
מנכ"ל עמותת הטיפול מטב ליאור שטרסברג מצביע על שתי בעיות. האחת היא מחסור במטפלים שיכולים להתמודד עם מקרים סיעודיים מורכבים שדורשים טיפול של 24/7. ייתכן שבמקרה כזה המדינה צריכה להגדיל את הסיוע כדי שיתאפשר לשלם יותר למטפל. כמו כן יש מחסור במטפלים מחליפים כאשר הקבועים יוצאים לחופשה. המדינה מאפשרת למספר מצומצם של מטפלים ותיקים להישאר למטרה זו אך זה לא מספיק והמשפחות נעזרות במטפלים לא חוקיים.
יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד דורון רז סבור שהפתרון צריך להיות מבצע שיאפשר לעובדי סיעוד בלתי חוקיים לחזור למעמד חוקי. "כשגדעון סער היה שר הפנים הולבנו 15 אלף עובדים זרים", הוא מספר. "המדינה ממילא לא רודפת אחריהם אז שייתנו להם לעבוד עוד כמה שנים".
שחר אילן
6 צפייה בגלריה
עבודות הרכבת הקלה. משרד התחבורה מימש רק 310 אשרות עבודה מתוך 5,000
(צילום: ריאן פרויס)
תחבורה: המטרו יזדקק ל־23,500 עובדים
על פי דו"ח מבקר המדינה, ענף הבנייה והתשתיות סובל מחוסר מתמשך של כ־37 אלף עובדים זרים. במרץ 2024 התקבלה החלטת ממשלה להעניק הקצאה ייעודית של 5,000 אשרות לעובדים זרים מסרי לנקה עבור עבודות תשתית, ובהמשך 5,000 נוספים מסרי לנקה והודו.
בחברות התשתית שמקדמות בימים אלו פרויקטים ענקיים כמו BTR, הרכבת הקלה בירושלים, הרחבת כבישים בערבה והקמת מסילות רכבת לאורך כל הארץ, היו משוכנעים כי הגיעה בשורה של ממש. חברות התשתיות בתחום התחבורה נמצאות במחסור חמור של עובדים זרים, דבר שגורם לעיכוב פרויקטים ולהגדלת עלויות. למרות זאת משרד התחבורה מימש רק 310 אשרות עבודה מתוך 5,000. במשרד התחבורה טענו כי עובדים שמלכתחילה הגיעו לארץ לענף הבניין מועסקים בפועל בעבודות של תשתיות תחבורה, ועל כן יש מימוש של מכסות מענפים אחרים. להערכת משרד התחבורה, כ־2,000 עובדי בניין זרים מועסקים בפועל בענף תשתיות התחבורה. בעקבות זאת החליטה הוועדה לצמצם את מכסת העובדים הזרים בענף תשתיות התחבורה, ולעדכן את המכסה ל־1,500 השנה ול־2,000 בשנת 2027.
פרויקט המטרו בשלב ראשון צפוי להזדקק ל־23,500 עובדים זרים, כאשר מתוך זה בשנים 2032-2031 יזדקק ל־14,400-13,600 עובדים לצורך כריית המטרו. בימים אלו ועדת המנכ"לים עוסקת בעבודת המטה לגיבוש החלטת ממשלה מיוחדת להבאת עובדים זרים לעבודות המטרו. מדובר בעשרות אלפי עובדים עם אשרה ליותר מחמש שנים, ועל כן היא מחויבת החלטת ממשלה.
במסגרת דיונים בוועדה לעובדים זרים עלתה ההצעה לגייס עובדים זרים גם כנהגים. מועצת המובילים טוענת כי קיים מחסור חריף בכוח אדם גם בענף זה, סוגיה שגם משרד הכלכלה מכיר, ויש צורך בהקצאה של 3,500 עובדים לתחום.
בענף התחבורה הציבורית הדעות חלוקות לגבי גיוס עובדים זרים. חברות התחבורה הציבורית פתוחות לרעיון לגייס עובדים זרים, ומדווחות כי חסרים כ־5,000 נהגים. פורום מפעילי התחבורה הציבוריתפנה לוועדה המיוחדת לעובדים זרים וביקש לאשר תקנים.מצד שני, ארגוני העובדים מתנגדים לשילוב עובדים זרים כנהגי תחבורה ציבורית. לטענתם, המחסור נגרם עקב התנאים הירודים של הנהגים, שמחציתם עוזבים בתוך פחות משנה. בארגונים חוששים כי שילוב של עובדים זרים בענף יגרום לפגיעה במעמד הנהגים, שממילא רק הולך ונשחק, בין היתר עקב האלימות החמורה שהם סופגים ושינויים תדירים בקווים שמאלצים אותם לעבור חברות ולא לצבור ותק.
חופית כהן אולאי
חקלאות: "התאילנדים קמים מוקדם בבוקר"
ענף החקלאות התבסס לאורך שנים על כוח אדם זר. הטבח שהתרחש ב־7 באוקטובר 2023 הוביל לעזיבה מיידית של כשליש מהעובדים הזרים, כשבנוסף 10,000 עובדי חקלאות פלסטינים לא חזרו לישראל, והחקלאים נותרו כמעט ללא כוח אדם. משרד החקלאות יזם מהלכים להענקת תמריצים לישראלים שיבואו לעבוד בחקלאות, אך גם מענקים של אלפי שקלים לא הועילו.
"הישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות, והיה צורך ממשי לשקם את הענף באמצעות הזרמת עובדים. אנחנו רואים סטגנציה בגידול ירקות ופירות, וכדי להבטיח צמיחה פעלנו להגדיל את גורמי הייצור, שהם קרקע, מים ועובדים", מסביר יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון מזון במשרד החקלאות. לדבריו, יחד עם רשות האוכלוסין נחתמו בשנתיים האחרונות הסכמים בילטראליים עם סרי לנקה, מלאווי וקמבודיה. משתי המדינות הראשונות הגיעו רק עובדים מעטים, ורשות האוכלוסין עובדת בימים אלו על הכנסת מאגר חדש של עובדים מקמבודיה.
ביוני 2024 אישרה ועדת המנכ"לים לענייני עובדים זרים מכסה של עד 65 אלף עובדים זרים לענף החקלאות, מכסה כפולה מזו שהקצתה לענף עד כה. הוועדה קבעה כי אם מימוש המכסה יגיע ל־85% ומעלה לאחר חצי שנה, תוגדל המכסה ב־5,000 עובדים זרים, כך שתעמוד על 70 אלף עובדים. משרד החקלאות העביר לרשות האוכלוסין וההגירה המלצות להקצאת כ־57 אלף היתרים להעסקת עובדים זרים. עבור 53 אלף מהם כבר שולמו אגרות על ידי המעסיקים, ומתוכם שוהים בארץ, נכון לתחילת אפריל, 48.5 אלף עובדים. כניסתם של כ־2,000 עובדים נוספים לענף עוכבה בשל המלחמה.
מימוש המכסה צפוי לגדול בשל נוהל חדש להקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים למעסיקים המספקים שירותי תמך חיוניים לענף החקלאות, כמו עיבוד שטחים חקלאיים, שירותים טיפוליים לחיות משק, ושירותי מיון ואריזה של תוצרת חקלאית טרייה, אשר יוקצו מהמכסה הכללית של ענף החקלאות. לדברי ליפקין, גם בתקופה מורכבת, במהלך מלחמה, העובדים הזרים לוקחים סיכון ומגיעים לפה: "לחקלאות מגיעים בעיקר מתאילנד. החקלאים אוהבים את העובדים התאילנדים, שקמים מוקדם בבוקר ומאוד ממוקדים בעבודה".
במשרד החקלאות נערכים להגדלת כמות העובדים הזרים, נוכח נוהל חדש שיאפשר את שילובם בתעשיית הקנאביס המקומית. "מדובר בעבודה קשה, שנסמכת רק על עובדים ישראלים, שלא מחזיקים בה מעבר לחצי שנה", אומר ליפקין. עד כה המשרד לביטחון פנים לא אישר שילובם של עובדים זרים מחשש לזליגה לעולם הפשע, אך נוהל חדש שמצוי בשלבי אישור אחרונים צפוי לשנות את המצב: "זה להציל את הענף של הקנאביס באמצעות אספקת ידיים עובדות. הנוהל להגשת בקשה לעובדים זרים עובר בין היחידות, ובתוך כשבועיים נפרסם אותו להערות ציבור. מדובר בפיילוט של מאות עובדים, ואם הוא יצליח, נגדיל את הכמות". ליפקין מעריך שבשנת 2027 יגדל מספר העובדים הזרים בענף ל־60 אלף.
נורית קדוש
6 צפייה בגלריה
עובדים זרים במוסך. "התאילנדי לא יוצא להפסקת סיגריה ולא מביא את האוטו שלו לתיקון בשעות הפנאי"
(צילום: קבוצת שלמה)
מוסכים: פחח מתאילנד, מכונאי מסרי לנקה
בכל הקשור בעובדים זרים, ענף המוסכים אינו שונה מענפי הקמעונאות או הבניין, כלומר ניתן למצוא בו עובדים מתאילנד ומסרי לנקה, אבל הנסיבות להגעת העובדים שונות וגם כמובן המיומנות.
ראשית, המספרים: במהלך השנתיים האחרונות הגיעו לישראל כ־1,800 עובדים זרים אשר יועדו לעבודה בענף המוסכים. עובדים אלה הגיעו בשתי פעימות של 900 איש. פעימה נוספת של כ־600 עובדים נוספים צפויה להתבצע השנה. עובדים אלה הגיעו באמצעות איגוד המוסכים הישראלי ומיועדים לשמש מוסכים קטנים וגדולים כאחד אשר חברים באיגוד, אבל חשוב לציין שיש גופים נוספים בענף הרכב, למשל קבוצת שלמה, שמביאים מאות עובדים נוספים מהודו ומתאילנד.
לפי גורמים בענף הרכב, תחילת המשבר הנוכחי היתה ב־7 באוקטובר 2023. "העובדים של המוסכים שלנו גויסו לצה"ל, חלקם סופחו לציוד מגויס ושם הם גילו: הצבא משלם יותר מהמוסכים בישראל", מסר לכלכליסט אחד היבואנים. "בצבא לא מעסיקים הרבה ערבים ויש ביקוש לידיים עובדות, אז מכונאים רבים חתמו קבע". לא זו בלבד שבמלחמה המכונאים חתמו קבע, כיום יש בעיה נוספת: "מערכת החינוך בישראל הפנתה את הילדים הבעייתיים למסגרות שבהן למדו מכונאות רכב וזו טעות היסטורית. אבל מעבר לכך, ככל שהשנים עברו המכוניות הפכו להיות יותר מורכבות. כדי לתקן מכונית פלאג־אין הייבריד צריך מומחה לאוטוטרוניקה, כלומר מי שיודע לגרום למערכת המיחשוב לפעול. ועם כל הכבוד, לחבר'ה כאלה שהתקדמו בחיים יש כישורים שמתאימים להייטק, לא למוסך. אז הם הולכים להיות הנדסאי אלקטרוניקה, לא מכונאים שעומדים בחום מתחת לליפט".
שכרו של עובד מוסך תאילנדי עומד על כ־8,000 שקל בחודש, זאת לעומת כ־10,000 עד 12 אלף למקבילו הישראלי. "התאילנדי לא מתלונן, לא יוצא להפסקת סיגריה, ולא מביא את האוטו שלו לתיקון בשעות הפנאי, זה עובד אידיאלי", הסביר לכלכליסט אותו יבואן.
עיקר העבודה שמקבלים ההודים והתאילנדים הוא בפחחות או בעבודות מכונאות בסיסיות, אבל לא כולם מוכשרים לכך. מסיבה זו נציגים של יבואני הרכב נמצאים בכל כמה חודשים על קו ישראל־תאילנד, שם נערכים מבחני התאמה לעובדים. המתאימים עוברים הכשרות ונשלחים לישראל.
תומר הדר
