האם AI עושה אותנו טיפשים יותר?
מחקר של MIT שעורר סערה לאחרונה הראה כי שימוש במודלי שפה עלול לפגוע במיומנויות קוגניטיביות, אך יש מי שמעידים כי כלי הבינה המלאכותית דווקא משפרים אותם: "זה כאילו יש לך 'איינשטיין' בכיס שאתה יכול לדבר איתו". חוקר המוח ד"ר יואב מה טוב: "המוח שלנו מסוגל להסתגל לשינויים, והוא עושה את זה יחסית טוב מאוד"
עם התפתחות כלי הבינה המלאכותית והשימוש ההולך וגובר שלי בהם, התחילה להעסיק אותי שאלה - האם המיומנויות שלי נפגעות בדרך? אמנם הכלים עוזרים לי מאוד ובמבחן התוצאה מגבירים את התפוקה שלי, אבל עם הזמן התחלתי להרגיש שאני נעשית עצלנית יותר ויותר; אמנם ה-AI לא מחליף אותי לחלוטין אלא רק משמש עבורי כלי עזר, אבל עדיין באספקטים מסוימים הוא מאפשר לי "לכבות" את המוח שלי. למשל, הרבה פעמים כשאצטרך לחשוב על רעיון אגש ישר אליו. אחר כך כנראה אפתח את הרעיון הזה ואוציא תוצר טוב יותר, ועדיין התחושה היא שמשהו ביצירתיות שלי נפגע בדרך.
כשדיברתי עם הסובבים אותי, הבנתי שרבים מרגישים שככל שהטכנולוגיה משתפרת המוח שלהם הולך ומתנוון. אך אנשים אחרים ששוחחתי איתם טענו שהבינה המלאכותית דווקא משפרת את המיומנויות שלהם.
א' (25) הוא סטודנט למדעי המחשב ופילוסופיה, ועובד כמתכנת בחברת סטארט-אפ. הוא התחיל להשתמש ב-AI כבר לפני שלוש שנים, ומאז הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחייו. לדבריו, בכל מה שקשור ללימודים שלו מדובר ב"גיים צ'יינג'ר רציני".
בסמסטר האחרון, למשל, היה א' בשירות מילואים ממושך, והסתייע ב-AI להשלמת הפערים הלימודיים. אחד הכלים המרכזיים בהם נעזר הוא Google's NotebookLM, אליו הוא יכול להעלות את חומר הלימוד ולבקש ממנו ללמד אותו את החומר מאפס, כאילו הוא "המורה הפרטי" שלו, ואף להפוך את חומר הלימוד לפודקאסט. בעבודתו כמתכנת, הוא נעזר בכלים כמו Cursor ו-Windsurf לכתיבת קוד. "כבר שנה לא כתבתי שורת קוד אחת", סיפר א'.
השימוש של א' ב-AI לא מסתכם רק בעבודה ולימודים - אלא גולש גם לחייו הפרטיים. "הוא לפעמים על תקן פסיכולוג", אמר. "אני יכול למשל לשאול אותו למה אני לחוץ, והוא יגיד לי לעשות תרגילי נשימה. הוא יודע עליי הרבה מאוד. אתה יכול להגיד לו כל מה שאתה רוצה בלי פילטר".
התלות של א' ב-AI פגעה, לדבריו, במיומנויות מסוימות שלו. למשל, הוא כבר פחות שולט בכל מה שקשור להבנת הקוד והאופן שבו הוא עובד. בכל מה שקשור ללימודים, הפגיעה לטענתו גדולה יותר. "פעם אם הייתי צריך לכתוב עבודה בפילוסופיה, הייתי משקיע שעות בלקרוא את החומר, לראות סרטונים ביוטיוב, לנסות להבין עם עצמי איך להרכיב את המשפטים מבחינה קוהרנטית. היום, עם ה-AI, אתה יכול להגיש פרויקט גמר ביומיים. הבעיה היא שזו הבנה מאוד שטחית של החומר. בגלל לחץ החיים, בגלל שיש עוד הרבה דברים לעשות, אתה מגיע למצב שאתה רק מגיש, וזה חבל".
אולם בסך הכל, א' מרגיש שה-AI עושה אותו חכם יותר ממה שהוא פוגע בו. "זה משפר אותי בטירוף. למשל בפילוסופיה, אני יכול לעשות איתו שיחות ממש מעניינות על דברים. הוא יכול להסביר לי נושאים שלא לגמרי יושבים לי. למשל, אני יכול להגיד לו 'תתנהג כאילו אתה אפלטון, ובוא נדבר על היצירה שכתבת'. זה שיחות שמגרות אותך. נושאים שיכולים להיות מאוד מורכבים, יש לך כאילו 'איינשטיין' בכיס שיכול להסביר לך. יש תכונות מסוימות שלי שנפגעו ואחרות שהתחזקו".
"ה-AI ממש משלים אותי"
סילוונה לינד (57) היא מהנדסת תוכנה ורואת חשבון, וכיום עוסקת בליווי ושיפור תהליכים בארגונים, גם במחלקות כספים וגם באוטומציות. "ה-AI חוסך לי עבודה בצד של האיפיון של התהליך והלקוח", סיפרה. "בעזרת הכלים האלה אני תוך שעה מתקתקת משהו שהיה יכול לקחת לי שבוע".
לפני שלוש שנים אובחנה סילוונה עם ADHD. "בזכות ChatGPT הצלחתי לעשות דברים שאף פעם לא הצלחתי לעשות", סיפרה. "יש לי המון יצירתיות והמון רעיונות, אני יודעת לעשות דברים, אבל לא עד הסוף. זה תמיד היה תקוע לי שם. עם AI זה פשוט תענוג - אני עושה איתו המון סיעור מוחות, הוא מסדר לי את המשימות, נותן לי תזכורות, ואני מצליחה להוציא תוצרים, מה שלפני כן לא עשיתי".
השימוש של סילוונה ב-AI מתחיל קודם כל מרעיון שלה. "יש לי רעיונות יותר יצירתיים משלו", לדבריה. את ה-AI היא משלבת איפה שהחולשות שלה - להתמיד ולסיים תהליכים ("הוא ממש משלים אותי").
סילוונה נעזרת ב-AI גם בחייה האישיים, למשל בלימוד שפות, רכישת רכב ואיתור דירה להשכרה. "יש בזה קצת משהו תלותי כבר", לדבריה. היא הסבירה כי ריבוי הכלים יוצר "עודף גירויים" ומצב ששום כלי כבר לא מספק אותה לגמרי, היא תמיד תחפש את הכלי הבא.
אולם לטענתה, השימוש בכלים לא עושה אותה עצלנית יותר - להיפך. "יוצא לי שאני יושבת המון שעות לעבוד בריכוז מטורף, כי הכל מסודר לי. אפילו ברמת הביטחון העצמי, לפני כן לא הייתי מגישה את עצמי לפרויקטים כי הייתי חושבת שלא אצליח לעשות אותם. היום אני יודעת שיש לי עם מי לעשות את זה".
"העולם כיום דורש מאיתנו דברים אחרים"
במחקר של MIT שנערך לאחרונה, התבקשו המשתתפים לכתוב חיבור. הם חולקו לשלוש קבוצות: המשתתפים בקבוצה הראשונה עשו שימוש ב-ChatGPT, בקבוצה השנייה השתמשו בחיפוש גוגל ובשלישית לא נעזרו באף כלי. הם חוברו למכשיר EEG, המשמש לרישום הפעילות החשמלית במוח, והתוצאה הייתה שאצל המשתתפים שהשתמשו ב-ChatGPT נרשמה הפעילות המוחית הנמוכה ביותר. עם כל חיבור נוסף שהם נדרשו לכתוב, הם הפכו לעצלנים יותר, עד שלקראת סוף המחקר רבים מהם כבר פשוט עשו העתק-הדבק. המסקנה הייתה ששימוש במודלי שפה עלול לפגוע בלמידה.
על אף שהמאמר טרם עבר ביקורת עמיתים, הוא עורר סערה - ואפילו מייסד ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג נדרש להתייחס אליו. "אני משתמש ב-AI כל יום, ואני חושב שהיכולות הקוגניטיביות שלי בסדר גמור", אמר. "אני לא מבקש מה-AI לחשוב במקומי, אני מבקש ממנו ללמד אותי דברים שאני לא יודע, לעזור לי לפתור בעיות שלא הייתי יכול לפתור בדרך אחרת". לדבריו, האופן שבו מנסחים את הפרומפט דורש המון מחשבה, מה שעשוי דווקא לשפר את היכולות הקוגניטיביות.
ד"ר יואב מה טוב, חוקר מוח באוניברסיטה העברית, סבור כי השימוש ב-AI אכן פוגע במיומנויות מסוימות. "קודם כל, צריך להבין איך המוח עובד: כשאנחנו עובדים על פעולה מסוימת - אנחנו הולכים ומשתפרים בה. המשמעות היא שאם לא אעבוד על כלי מסוים - מן הסתם לא אשפר אותו. טכנולוגיה יכולה לגשר על הפערים האלו ולעשות במקומנו דברים כאלה ואחרים", הסביר.
אולם הוא לא מתרגש מכך, ונותן כדוגמה את ווייז, שכיום נדירים האנשים שיעדיפו להשתמש במפה על פניו. לדבריו, "אדם שמשתמש בווייז ולא יודע להגיע ממקום למקום ללא עזרה של אפליקציה אינו אדם טיפש יותר. אם במקום לבזבז את הזמן על איך להגיע ממקום למקום אתן לווייז לעשות את הדבר הזה, אוכל להשקיע את המשאבים המנטליים שלי בדברים שיותר חשובים לי. כל מיומנות שאנחנו נותנים לטכנולוגיה לעשות בשבילנו, זה לא מנוון את המוח, אלא מאפשר לנו להשתפר בדברים אחרים".
לדברי מה טוב, "העולם בשנת 2025 דורש מאיתנו דברים אחרים שהעולם בשנת 1980 לא דרש. מיומנות חדשה שנדרשת למשל היא לדעת לבקר את ה-AI ולהבין מתי אני יכול לקבל את התשובה שלו ומתי לבדוק אותו. זו מיומנות שלא הייתה קיימת עד לאחרונה, ויכול להיות שאנחנו נצטרך להיות יותר ויותר טובים בה. נצטרך ללמוד להסתגל למצב הזה. המוח שלנו מסוגל להסתגל לשינויים, והוא עושה את זה יחסית טוב מאוד. העולם משתנה, ואנחנו משתנים גם. המיומנויות העתידיות יהיו כאלה שבהן אנחנו נדע לשתף פעולה עם הבינה המלאכותית".
"אנחנו תמיד מפחדים מטכנולוגיה חדשה, אבל זה לא בהכרח אומר שהדור הולך ופוחת", הדגיש מה טוב. "לדוגמה, הרבה פעמים אנשים חושבים שהיכולת השפתית של ילדים היום דלה וגרועה כי הם מתקשרים בווטסאפ וכבר לא מנהלים שיחות פנים אל פנים. זה ממש לא נכון. זה לא אומר שהיכולת השפתית שלהם נהיית גרועה - זה אומר שהיכולת השפתית שלהם משתנה. בני נוער היום יכולים לתקשר באימוג'ים, בממים ובגיפים בצורה הרבה יותר מורכבת ממה שמבוגר יבין אי פעם. זו שפה עשירה של ממש, שמי שלא מכיר אותה לא יבין אותה. הם לא איבדו את היכולת לתקשר - הם פשוט שינו אותה".
מה טוב ממליץ "להיות עם יד על הדופק כדי להבין שהשימושים שאנחנו מבצעים עם AI שומרים על המיומנויות שחשובות לנו, שאנחנו ממשיכים להתאמן כדי לשמור על יכולות שחשובות לנו". לדבריו, הדרך לעשות זו משתנה בין אדם לאדם, ויכול להיות שגם יהיו לתהליך הזה השלכות מעשיות. "כל אחד יצטרך להסתכל על היום-יום שלו ולנסות להבין מה היתרונות והחסרונות במה שהוא עושה. אין תשובה אחת לכולם. כל אחד יצטרך לעשות חשיבה מחדש על הקריירה שלו, ומי שלא עושה את זה כבר כדאי שיתחיל לעשות את זה".
