אינטל משיקה שבבים חדשים שפותחו בישראל - ומקווה להחזיר את הלפטופים לאופנה
ענקית הטכנולוגיה מציגה את פנתר לייק - משפחת מעבדים חדשה למחשבים ניידים שפותחה במרכז המו"פ בישראל - ומהווה את ההשקה הראשונה של המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן. ההימור של אינטל: בהלת ה-AI תיצור ביקוש לגל שדרוגים בשוק הלפטופים - ותציב אותה כשחקנית מרכזית. זוהר צבע, מנהל הפרויקט באינטל: "המוצר בהובלה ישראלית, מרכז הפיתוח בארץ נחשב לחשוב ולמשמעותי ביותר של אינטל"
הפעם האחרונה שמחשבים ניידים ממש ריגשו מישהו היתה אי שם ב-2008, כשאפל היממה את העולם עם המקבוק אייר האולטרה-דק, ויצרניות PC חשפו לפטופים היברידיים. מאז, השוק יציב ומבוקש, אבל רחוק מלרגש. אבל זה בדיוק השוק שעליו בונה אינטל כמקפצה בהליך השיקום שלה, עם משפחת שבבים חדשה למחשבים ניידים שהיא חושפת היום. הטוויסט? זה יכול לקרות בזכות מהפכת ה-AI, שהפספוס שלה הוביל את אינטל למצבה הנוכחי.
באופן פרדוקסלי, בנקודת הזמן הנוכחית אינטל במצב הטוב ביותר שבו היתה מזה זמן רב. החברה אמנם החמיצה את שתי המהפכות הגדולות של העשורים האחרונים – המובייל וה-AI – מתקשה להזניק את מאמצי הפאונדרי שלה והיא נמצאת אחרי טלטלות ארגוניות שבראשן מינוי מנכ"ל חדש וסבב פיטורים רחב (נוסף). אבל בשבועות האחרונים השווקים מגלים אופטימיות ביחס לחברה, תוצאה של כניסת ממשלת ארה"ב ואנבידיה כבעלות מניות בחברה. הראשונה, מספקת פוטנציאל ליחס מועדף באיתות משבר, השנייה מבטיחה שיתוף פעולה עם החברה החמה ביותר בשוק.
עכשיו נערכת אינטל להשקה משמעותית ראשונה תחת המנכ"ל ליפ-בו טאן: פנתר לייק (Panther Lake) – משפחת מעבדים חדשה למחשבים ניידים שבמרכזה תקווה: גל הבינה המלאכותית הנוכחי ייצר טלטלה גם בשוק המחשבים הניידים, יזניק את העניין להם ואת הביקוש בהם, ויאפשר לחברה להתברג, לפחות, בנתח מהשוק החדש ולהציב אותה בעמדה טובה יותר.
אינטל מגדירה את משפחת המעבדים החדשה, שפותחה במרכז המו"פ שלה בישראל, כ"מיועדת לעידן הבינה המלאכותית". פנתר לייק הוא המעבד הראשון של החברה שמיוצר בתהליך 18A של אינטל. הליך זה אמור היה לעמוד במרכז אסטרטגיית הפאונדרי (ייצור שבבים בעבור חברות אחרות לפי עיצובים שלהן) של החברה, אך בסופו של דבר לא הצליח לייצר עניין בקרב מספיק לקוחות והחברה החליטה להשתמש בו בעיקר לשבבים שלה.
לדברי אינטל, הליך הייצור מספק שיפור של 15% ביעילות האנרגטית של המעבד וצפיפות טרנזיסטורים גדולה יותר. "אנחנו נכנסים לעידן חדש ומרתק בעולם המחשוב, המתאפשר בזכות קפיצות הדרך המשמעותיות בטכנולוגיות השבבים, קפיצות שיקבעו את פני העתיד בעשורים הקרובים", אמר מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן, בהודעה לעיתונות. "פלטפורמות המחשוב מהדור הבא שלנו, בשילוב עם טכנולוגיות הייצור המובילות, יכולות האריזה המתקדמות והיכולות ההנדסיות שלנו, הן מנוע לחדשנות בכל תחומי החברה כחלק מבניית אינטל החדשה".
אחד החידושים המרכזיים בארכיטקטורת פנתר לייק הוא מעבר ממעבד שמיוצר כשבב מונוליתי אחד, למעבד שמורכב מ"אריחים" (Tiles) – שבבים מתמחים (CPU, GPU, תקשורת, AI) שכל אחד אחראי על משימה אחרת. גישה זו מאפשרת להתאים את טכנולוגיית הייצור הטובה ביותר לכל רכיב. כך, לדוגמה, ה-CPU מיוצר ב-18A של אינטל, אך ה-GPU על ידי TSMC. ארכיטקטורה זו גם מאפשרת ליצור גרסאות שונות של מעבד שמותאמות לצרכי משתמשים שונים, כמו גרסה חסכונית באנרגיה למחשבים ניידים דקים וקלים עם דגש על חיי סוללה ארוכים; גרסה למחשבים חזקים שמיועדים לאנשי מקצוע וזקוקים לכוח עיבוד רב יותר; או גרסה לגיימרים וליוצרי תוכן שנדרשים לביצועים גרפיים מתקדמים.
בדומה למשפחות השבבים הקודמות של אינטל, גם הפיתוח של פנתר לייק הובל על ידי מרכזי המו"פ של אינטל בישראל. לדברי החברה, מאות רבות של מהנדסים בישראל היו אחראים על הובלת הפרויקט משלב התכנון, דרך האינטגרציה של הרכיבים, ועד למוצר הסופי. "המוצר הוא בעל הובלה וסימון מאוד מאוד ישראלי במהותו", אמר ל"כלכליסט" מנהל פרויקט פנתר לייק, זוהר צבע. "הידע, הניסיון, ההתמחות ויכולת ההובלה הטכנולוגית של המהנדסים כאן בישראל היא סופר-משמעותית, והיא זו שמשפיעה על מוצרי הדגל של אינטל, בעיקר בתחום הלפטופים. מרכז הפיתוח בישראל נחשב לחשוב והמשמעותי ביותר של אינטל. מוצרי הדגל יוצאים מכאן, וזרם ההכנסות של אינטל נשען במידה רבה על הובלה ישראלית. למרות האתגרים של השנים האחרונות, כולל גיוסים למילואים והקושי שנוצר, המחויבות והגמישות של העובדים מאפשרים להמשיך בפעילות באיכות גבוהה ולשמור על אבני הדרך של פיתוח מוצרים קריטיים".
"דגש מרכזי על יכולות AI"
אבל הבשורה האמיתית שאליה מכוונת אינטל היא ההשתלבות הצפויה של פנתר לייק בשוק ה-AI, וספציפית בשוק מחשבי ה-AI. החברה מתארת את פנתר לייק כ"מעבד ה-AI PC הראשון המיוצר בטכנולוגיית 18A", מציינת בהודעה ש"דגש מרכזי בארכיטקטורה הושם על יכולות בינה מלאכותית", ועוסקת בהרחבה באיך אפליקציות יכולות לנצל את יכולות ה-AI שלו. "הארכיטקטורה תומכת ביותר מ-900 מודלי AI שונים, מה שמאפשר ליישומי בינה מלאכותית מהדור הבא לרוץ מקומית על המחשב, ולא דרך שירותי ענן או תלות בחיבור לאינטרנט", אומרת החברה.
צבע הוסיף: “היכולות של אינטל בתחום AI אינן מוגבלות רק למנועי העיבוד, אלא כוללות גם אינטגרציה של טכנולוגיות כמו זיהוי קול, תרגום בזמן אמת, זיהוי ופענוח תמונות וסיכומי פגישות, הכל עם פרטיות משתמש מוקפדת. אינטל מפתחת את הטכנולוגיות הללו בשיתוף פעולה הדוק עם שותפים כמו מיקרוסופט ומובילה את שוק ה-AI PC".
מרבית העניין בתחום ה-AI היום מתמקד בצ'טבוטים מקוונים כמו ChatGPT ובמודלי שפה גדולים (LLMs), שפועלים על בסיס דאטה-סנטרים ענקיים. ואולם, שלב ההתפתחות הבא בתחום הוא מעבר לשימוש נרחב יותר במודלים ייעודים שמסוגלים לרוץ מקומית על מכשירים. אסטרטגיית ה-AI של אפל בנויה במידה רבה על מודלים כאלו, וגם מיקרוסופט משלבת יכולות כאלו בווינדוס תחת האסטרטגיה של מחשבי AI.
שימוש במודלים מקומיים מספק יתרונות רבים כמו זמן תגובה מהיר יותר, אפשרות להשתמש ביכולות AI מתקדמות גם בלי חיבור לאינטרנט, שילוב יכולות שנדרשות לגישה למידע אישי רב תוך הגנה טובה יותר על הפרטיות (כי המידע לא עוזב את המחשב), והורדת הביקוש והלחץ מדאטה-סנטרים ל-AI. על מנת לאפשר הרצה מקומית של מודלים יש צורך במחשבים ומכשירים עם מעבדים חזקים שפותחו במיוחד בעבור משימות אלו, ושלא קיימים במכשירים ישנים יותר.
אינטל מדגישה את יכולות ה-AI של פנתר לייק מכיוון שהיא מעריכה שהמגמה הבאה בבינה מלאכותית תייצר עניין תרבותי מחודש בלפטופים ותגרור גל שדרוגים משמעותי של לקוחות שיבקשו גישה ליכולות העדכניות ביותר, כמו סוכני AI שפועלים מקומית על המחשב ויכולים להשלים שלל משימות בעבור המשתמש. אם זה יקרה, החברה תקבל לא רק בוסט משמעותי להכנסותיה, אלא גם תחזיק בנתח נאה בשוק ה-AI. אמנם לא בצד הלוהט יותר של שבבים לשרתים ודאטה-סנטרים, היכן שמתבצעים האימון והפריסה של המודלים, אך עדיין משהו שיאפשר לה להכריז על היותה שחקנית מרכזית בתחום.
זה לא יפתור את כל הבעיות של אינטל, היא עדיין צריכה להזניק את פעילות הפאונדרי שלה (או, לחילופין, למכור אותה או לבצע לה ספין-אוף), ועדיין ראוי שתציע תחרות אמיתית לשבבי ה-AI המבוקשים של אנבידיה. אבל זה יכול להציב אותה בעמדה טובה יותר – פיננסית, עסקית ובעיקר מוראלית – על מנת לעשות זאת.
ועדיין, זה אם גדול מאוד שתלוי בהרבה משתנים: אם אכן יגיעו לשוק יישומים רבים שמתבססים על מודלים מקומיים, אם הלקוחות אכן יגלו ביקוש לאותם יישומים ויבקשו לשדרג את המחשבים שלהם, ואם מי שתיהנה מהשדרוגים האלו היא אינטל ולא חברות כמו אפל או קוואלקום, שגם מבקשת להתחרות בה בתחום השבבים ל-PC.
