כששקיפות הופכת לבעיה: כך הנגשת מידע חזותי עשויה לפגוע קשות בביטחון המדינה
בישראל של 2025, דמוקרטיזציה של מידע היא לא רק מטרה – היא כבר מציאות. המגמה המבורכת של פתיחת מאגרי מידע ציבוריים, כולל מידע גיאוגרפי, משקפת את רוח העידן: שקיפות, חדשנות, העצמת הציבור והנגשת כלים לתכנון טוב יותר. אלא שבדיוק כאן טמון גם הסיכון.
לאחרונה, מפ״י (המרכז למיפוי ישראל) פרסם כי בכוונתו לפתוח את גרסת GovMap החדשה – פורטל המתוכנן להיות פתוח לציבור, ללא צורך ברישום או הזדהות, שבו יהיה ניתן לצפות ולהוריד מודלים תלת־ממדיים של מבנים, תשתיות ושטחים ברחבי ישראל. מדובר בנתונים ברזולוציה גבוהה במיוחד – 5 ס"מ לפיקסל – המאפשרים זיהוי של פרטי מבנים, פתחים, תוואי קרקע, חישוב קווי ראיה ומדידת מרחק מדויקת. במילים פשוטות: תמונת עומק של המרחב האורבני בישראל, זמינה בלחיצת כפתור – לכל אחד, מכל מקום.
צריך לומר את זה באופן חד וברור: ישראל אינה מדינה "רגילה" כמו הולנד או שוויץ. בסביבה בה אנחנו חיים כל פיסת מידע גלויה משרתת את האויב - ומדובר בבעיה מהותית. לא כל שיתוף מידע הוא שיתוף אחראי. מודל תלת־ממדי של שכונת מגורים או תחנת רכבת – כשהוא פתוח לחלוטין – עלול להפוך לכלי בידי גורמים עוינים. עם טכנולוגיה בסיסית וזמינה, ניתן לנתח מודלים כאלה, לזהות מסלולי מילוט, מתקנים אסטרטגיים או מבנים רגישים, לדייק פגיעת טילים – ולתרגם את המידע הזה לפעולה.
זו לא תיאוריה. באירועי המלחמה האחרונים, כולל מתקפת 7 באוקטובר והירי מאיראן, נחשפנו לאופן שבו מידע גיאוגרפי פתוח עלול להיות מנוצל לצורך פגיעה. גופי ביטחון וסייבר התריעו על ניסיונות של גורמים עוינים לגשת למידע הסגור במערכות שונות - ולשמחתנו נחסמו. אך למה לגורמים אלו לעבוד קשה ולנסות לחדור למערכות סגורות שהמדינה עומדת לאפשר גישה חופשית למערכת כזו?
אני לא טוען שיש לעצור את תהליכי הדיגיטציה – להפך. מערכות מידע גיאוגרפיות תלת־ממדיות הן כלי חשוב לשיפור התכנון, לקידום חוסן עירוני ולייעול תהליכי קבלת החלטות. אך כמו כל טכנולוגיה מתקדמת, השימוש בה מחייב אחריות.
במערכות שלוקחות את הנושא בצורה רצינית ואחראית קיימות מספר שכבות של הגנה ושיטות מתקדמות לאבטחת מידע, כגון גישה מדורגת לפי פרופיל משתמש, סביבת עבודה פרטית ומבודדת, בקרה על כתובות IP והצלבת נתוני חיבור לצורך זיהוי חריגים. כך ניתן לוודא שרק בעלי הרשאה מתאימה ניגשים למידע, וכי נעשה בו שימוש לצרכים מקצועיים בלבד – ולא מעבר לכך.
אם התוכנית של מפ"י תתממש – פתיחת מידע ברזולוציה גבוהה ללא כל שליטה – חורגת משמעותית מהסטנדרטים האלה. למעשה מדינת ישראל תאפשר בכך גישה חופשית למידע שאינו מתאים לסביבה העוינת בה אנו חיים. לאחרונה השתתפתי בדיונים בכנסת, בוועדות שעסקו בהשלכות האזרחיות והביטחוניות של מידע תלת־ממדי פתוח. הוצגו שם מקרים שבהם גישה לא מפוקחת הפכה למקור למודיעין עוין. נציגים דיברו על ניסיונות מתועדים למכירת סיסמאות, על מתקפות סייבר שנשענו על מידע מרשתות עירוניות, ועל פער חמור במדיניות המדינה בין הרצון להנגיש – לבין החובה להגן.
הפתרון עבור מדינת ישראל הוא פשוט. יש לנהל מידע תלת מימדי בצורה שקולה. ביצוע רישום משתמשים, בקרת הרשאות, אזהרות שימוש והטמעת רגולציה – כל אלו צעדים הכרחיים. החדשנות לא צריכה לבוא על חשבון הביטחון. הדמוקרטיזציה של הדאטה צריכה להישען על תכנון, איזון ואחריות. ישראל חזקה בטכנולוגיה – כעת עליה להיות חזקה גם בניהול הסיכונים המתלווים אליה, במיוחד לאור הסכנות שהתגלו במערכה האחרונה.
אבי אפללו הוא מייסד-שותף ומנכ״ל Simplex 3D
