כל יכול וכל יודע – הדור הבא של ביזנס AI
בינה מלאכותית נוכחת היום בכל פעולה והחלטה ארגונית, בכל חדר ישיבות, ובכל תוכנית עבודה אסטרטגית. עם זאת, קל ללכת לאיבוד בין ההבטחות הגדולות והיכולות הטכנולוגיות ולשכוח את השאלה המרכזית: איך מתכננים ומטמיעים את היכולות החדשות בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות היום יומיים?
בעיניי, לא מדובר בעוד "כלי" חדש, אלא שינוי פרדיגמה עמוק שיכול להגדיר מחדש את האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות, משתמשים טכנולוגיה בעבודה, מגדירים מהי פרודוקטיביות ואת האופן שבו אנחנו מודדים אותה.
כל מי שעבד בארגון גדול מכיר את הסירבול היומיומי שמביא איתו הגודל. כדי להזמין נסיעת עבודה צריך מערכת אחת, על מנת לקלוט עובד חדש דרושה מערכת אחרת, ולבדיקת נתוני לקוחות – תוכנה שלישית. כל אחת כזו תוכננה היטב בפני עצמה, אבל ביחד הן יוצרות חוויה מפוצלת.
כנס AI 2025 יתקיים ביום ראשון 7 בספטמבר בת"א. לפרטים לחצו כאן
עובדים מוצאים את עצמם מבלים זמן לא מבוטל על לימוד ממשקים, הקלדת סיסמאות, מעבר בין לשוניות. התוצאה היא אובדן זמן ואובדן פוקוס. לא לדבר על ההשקעות האדירות שביצענו לאורך שנים במערכות דיגיטליות שנועדו להקל אך בסופו של דבר הופכות לעיתים למחסום.
המהפכה האמיתית בביזנס AI היא מעבר לחוויית עבודה שמבוססת על שיחה רציפה אחת: במקום שהעובד יסתגל למערכות, המערכות מסתגלות אליו. הוא מתאר מה הוא צריך, בשפה טבעית, והבינה המלאכותית מנהלת מאחורי הקלעים את כל התיאום הנדרש.
השינוי הזה חשוב לא רק כי הוא חוסך זמן, אלא כי הוא מפחית את החיכוך הפסיכולוגי והביורוקרטי בעבודה. עובד שלא מתעכב על משימות טכניות מתפנה לחשוב על הלקוח, על החדשנות, על היעדים הגדולים. כל עובד יכול לעשות סימולציות עם נתוני אמת באפס זמן ולהחליט בהתאם, או אפילו לקבל המלצה על ההחלטה הכי נכונה לפי קריטריונים שהגדיר תוך כדי התחקיר.
מאוטומציה לפרודוקטיביות קונטקסטואלית
קל לבלבל בין "AI" לבין "אוטומציה". אוטומציה פירושה לקחת משימה ולעשות אותה מהר יותר. זה חשוב - אבל מוגבל. מה שמעניין באמת הוא היכולת של ה-AI להבין הקשרים: לזהות שהבקשה לפתוח משרה חדשה קשורה לצורך שהוזכר קודם, או שהנתונים הפיננסיים שצריך לנתח מתייחסים לאירוע עסקי מסוים.
המשמעות היא שפרודוקטיביות כבר לא נמדדת רק במספר הדקות שנחסכו, אלא ביכולת של הצוות להתרכז בנקודת המבט הרחבה. זה משנה את אופי קבלת ההחלטות. מנהלים וצוותים יכולים לעבור ממיקרו-משימות מפוצלות לחשיבה ברמה גבוהה ואסטרטגית יותר, ולהגיע להגברה אמיתית ומדידה של הפרודוקטיביות - לפעמים ב-30% ואף יותר.
שבירת החומות בין מערכות ה-AI
המצב שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו זה סוג חדש של פרגמנטציה: סוכני ועוזרי AI חכמים חזקים, אף שאינם "מדברים" זה עם זה. במצב כזה, אנחנו פשוט מחליפים סירבול אחד באחר וארגונים עלולים למצוא את עצמם שוב מנווטים בין כלים נפרדים, בדיוק כמו המערכות המנותקות של היום.
הפתרון לכך הוא הסכמה על סטנדרט קבוע להתממשקות בין סוכני AI שונים. בדיוק כמו שהאינטרנט פרח בזכות הסכמה על פרוטוקולים משותפים, כך גם ה-AI הארגוני חייב להתבסס על סטנדרטים אחידים שיאפשרו לסוכנים שונים לעבוד יחד. זה המפתח לתחרות בריאה, חדשנות וגמישות טכנולוגית, וליכולת של כל ארגון להרכיב לעצמו את תמהיל היכולות המתאים.
הדאטה כעוגן – הבסיס לביזנס AI רלוונטי ואמין
בינה מלאכותית, מתקדמת ככל שתהיה, עלולה לטעות או להטות את התוצאות שלה, ובסביבה עסקית המשמעות של טעות כזו עלולה להיות הרסנית: תחזיות כספיות לא נכונות, החלטות גיוס שגויות, או המלצות שמבוססות על מידע חלקי. לכן, כדי שה-AI הארגוני יספק ערך אמיתי, הוא חייב להיות רלוונטי (לתת תשובה שמתאימה בדיוק לשאלה העסקית על בסיס הנתונים העסקיים הרלוונטיים לארגון ולשוק), אמין (להימנע מהזיות), ואחראי (להחזיר תוצאה שניתן לעמוד מאחוריה מבחינה אתית ומשפטית).
נדרש סינכרון בין כל מקורות המידע המרכזיים בארגון, מהכספים והתפעול ועד משאבי אנוש ושירות לקוחות, כך שהם יהיו זמינים ונגישים באופן חוצה מערכות. במקביל יש להבטיח תחזוקה שוטפת של הנתונים כדי לשמור על עדכניות ועל עקביות, ולפעול בשקיפות מלאה כך שכל תובנה תישען על מקור שניתן לאתר ולאמת.
המשמעות המעשית: השקעה בניהול הדאטה היא לא רק "תשתית" אלא תנאי יסוד לאמינות ולרלוונטיות של כל מערכת AI עסקית. מי שיתעלם מזה עלול למצוא את עצמו עם מערכות מרשימות – אך תוצאות חלשות.
מעבר ליעילות
בסופו של דבר, ה-AI לא נועד להחליף את בני האדם, אלא להחזיר לנו את הזמן והאנרגיה, ולפנות אותנו למשימות האסטרטגיות והיצירתיות יותר. כל דקה שאנחנו מבזבזים בהתמודדות עם ריבוי ממשקים, היא דקה שלא השקענו ביצירתיות, באסטרטגיה, בבניית קשרים. הפרס האמיתי אינו רק עוד 20% או 30% יעילות – אלא בהירות. נוכל להרוויח את היכולת לראות את התמונה המלאה, להתמקד בעיקר, ולייצר יותר שליטה בעבודה שלנו.
אורנה קליינמן היא מנכ"לית מרכז הפיתוח של SAP בישראל
