האקזיט חוזר לאופנה והרכישה מנצחת את ההנפקה ואת הצמיחה העצמאית
על רקע תנאי השוק, שוק הנפקות רדום ומספר שיא של רכישות, חברות טכנולוגיה ישראליות מעדיפות היום ודאות, פרמיה בטוחה ושותף אסטרטגי, על פני המסע הארוך לוול סטריט או לעצמאות ארוכת טווח.
האקזיט של חברת הפינטק הישראלית Melio שנמכרה ל- Xero הניו זילנדית בעסקה של יותר מ-2.5 מיליארד דולר מצטרף לשורה של עסקאות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות בשנה האחרונה. גם המכירה של Next Insurance ל- Munich Re הגרמנית במרץ האחרון תמורת 2.6 מיליארד דולר, ואפילו Wiz שצפויה להימכר לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר מבטאים את אותו דפוס שוק: העדפה גוברת של רכישה אסטרטגית על פני הנפקה בוול סטריט או הצמדות לחלום של יצירת חברה גדולה ועצמאית לטווח ארוך.
הריבית הגבוהה, שוק ההנפקות המדשדש והשחיקה בשוויי החברות הציבוריות, כמו הקושי שחברות נתקלות בו להצדיק את הערכות השווי לפיהן גייסו בשנים הטובות (שהסתיימו, עבור סקטורים רבים, ב-2023), הופכים את הרכישה לחלופה מועדפת עבור חברות טכנולוגיה בשלות. עבור Melio לדוגמה, מסלול ההנפקה או ההצמדות לחלום העצמאות דרשו המשך צמיחה מואצת וגיוסים מסיביים שכרוכים בדילול ובסיכון גבוה. לעומת זאת, עסקת המכירה העניקה לה מכפיל גבוה יותר, ודאות מהירה ופרמיה נאה, יתרונות שהשוק הציבורי מתקשה כיום להציע.
הנתונים מאשרים את המגמה. על פי דוחות Deloitte ו-PwC שוק המיזוגים והרכישות בישראל צמח בכ־35% ב-2024, עם היקף כולל של כ-20 מיליארד דולר. במגזר הטכנולוגיה לבדו נרשמו 81 עסקאות, מהן 25 בתחום הסייבר, ענף שממשיך לייצר אקזיטים עם ביקוש חוצה גבולות. גודל העסקה הממוצעת קפץ ב־51% לעומת 2023, ורבים מהרוכשים הם שחקנים אסטרטגיים או קרנות פרייבט אקוויטי שמחפשות חברות מבוססות עם הכנסות, לקוחות ותשתית טכנולוגית. לא חלומות.
המיזוגים חוזרים לבמה
הגל הישראלי משתלב במגמה עולמית רחבה. במחצית הראשונה של 2025, שוק המיזוגים והרכישות העולמי הגיע לשווי של כמעט 2 טריליון דולר, עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. על פי נתוני בלומברג, יותר ממחצית מהעסקאות הגדולות כללו רכישה של חברות פרטיות, תופעה נדירה יחסית בעשור הקודם. בין העסקאות: רכישת Scale AI על ידי מטא ב-14 מיליארד דולר; המיזוג בין חברות הכבלים צ'רטר קומיוניקיישנס וקוקס קומיוניקיישנס והעסקה הבולטת מבחינה ישראלית: רכישת Wiz על ידי אלפבית. כולן עסקאות ענק, לעיתים מעל 30 מיליארד דולר כולל חוב, כולן בין חברות שאינן ציבוריות וכולן מבטאות את אותו חיפוש גלובלי אחרי חדשנות מגובה בהכנסות.
אחד הגורמים שמזרזים את גל העסקאות הנוכחי הוא שינוי בגישת הממשל האמריקאי לאכיפת דיני ההגבלים העסקיים. אם בעבר חוסר הוודאות הרגולטורית הקשה על תאגידים לבצע עסקאות גדולות, הרי שבשנת 2025, תחת שלטון טראמפ, המצב שונה: החזרה לנהלי אכיפה מסורתיים יוצרת אווירה יציבה יותר שמעודדת את החברות לבצע מיזוגים.
כך לדוגמה, החודש העניקה נציבות הסחר הפדרלית (FTC) אישור לרכישת ענק: אומניקום, אחת מענקיות הפרסום הגלובליות, רכשה את מתחרתה אינטרפובליק תמורת 13.5 מיליארד דולר. עסקה שנתקלה קודם לכן בחסמים רגולטוריים. מגמה זו מחזקת את הסנטימנט החיובי בשוק המיזוגים והרכישות, ומה שפעם נראה כתהליך מסובך ומעוכב, הופך כעת לאסטרטגיה נגישה יותר עם צפי להמשך התחזקות במחצית השנייה של השנה. לפי פרסומים שונים, תחושה זו של רגולציה נוקשה פחות גם עמדה ברקע חידוש המגעים בין Wiz לגוגל.
מנגד, שוק ההנפקות הציבוריות (IPO) ממשיך לדשדש. על אף התאוששות מדודה, רמות התמחור בשוק הציבורי עדיין אינן תחרותיות ביחס להצעות שמונחות על השולחן מצד רוכשים גדולים. הנפקתה של eToro בנאסד"ק, לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר, בולטת על פני השטח, אך בפועל מדובר בחריג המעיד על הכלל: חברה עם מותג מבוסס, רווחיות מתקרבת, מוצר צרכני וחשיפה חיובית לעולמות הקריפטו. עם זאת, גם היא נאלצה להפחית שווי מהיעד המקורי ולבצע גיוס פרטי מקדים.
בניגוד למרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות שמגיעות לשלב הצמיחה עם צורך בהשקעות נוספות, לעיתים לצד שולי רווח לא יציבים, eToro הגיעה להנפקה עם כיוון ברור לשוק וכסף בקופה. כלומר, זו אינה עדות לכך ששוק ההנפקות פתוח אלא שעם פרופיל עסקי יוצא דופן, ניתן עדיין לפרוץ אליו.
המסקנה ברורה: במציאות הנוכחית, רכישה עדיפה לעיתים קרובות על פני הנפקה או על הימור על מימוש החלום לקיום עצמאי לטווח הארוך. זה נכון לא משום שהחברות "מוותרות", אלא כי הן פועלות בסביבה שכללי המשחק בה השתנו. ככל שהריבית תישאר גבוהה והאי-ודאות תימשך, הרוכשים ימשיכו להוביל את השוק והאקזיטים יחזרו, גם אם בשמות אחרים.
נמרוד רוזנבלום הוא שותף מנהל וראש מחלקת תאגידים ומיזוגים ורכישות במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM)
