פרשנות
שווי של יותר ממיליארד שקל בשנה: מאחורי השוק השחור של הברחת סיגריות לעזה
לפני המלחמה, שווי שוק הסיגריות ברצועה הוערך בכמיליארד שקל; אולם מאז נרשם זינוק עצום במחירן, חפיסה עשויה לעלות עד 330 שקל, וקשה לתת אומדן מדויק כמה מגלגל השוק; חמאס - למרות המכות הקשות שספג - שולט בשוק זה ואף אחראי לעליות המחירים בשל ההיטלים והקנסות שגבה על הסיגריות; כך מתבצעות ההברחות
במלחמה, גם סחורות שבימי שגרה נחשבות "רגילות" מקבלות מעמד חדש. ברצועת עזה, כך עולה מדיווחים בתקשורת הערבית, סיגריות הפכו מאז החלה המלחמה ב-7 באוקטובר למוצר יוקרה, למוקד של שוק שחור ולעתים מזומנות גם לטריגר להפעלת אלימות סביב משאיות וסחורות שנכנסו אליה. לפי הערכות, צריכת הסיגריות ברצועה עומדת על מעל 600 מיליון סיגריות בשנה, כ-30 מיליון חפיסות. בשגרה כמות כזו מתורגמת לשווי שוק של כמיליארד שקל בשנה, אולם בשל הזינוק במחירים במהלך המלחמה קשה לתת אומדן מדויק כמה גלגל השוק הזה בשנתיים האחרונות. הסוגייה הפכה אקטואלית מבחינת צרכן התקשורת הישראלית, לאחר הגשת כתבי האישום נגד מספר ישראלים, ובראשם בצלאל זיני (אחיו של ראש השב"כ), על הברחת סיגריות לרצועה במאות אלפי שקלים.
העיתון הפרו קטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" פרסם באוגוסט 2024 תחקיר על שוק הסיגריות ברצועה – אמנם לעיתון הזה קו מוטה אנטי ישראלי ופרו חמאסי – אך גם ממנו ניתן היה ללמוד כיצד המחסור עקב האיסור על הכנסת סיגריות יצר שוק שחור והעלה מחירים לרמות קיצוניות. הדיווחים בתקשורת הערבית מדברים על כך שהסיגריות הוכנסו לרצועה בתקופת המלחמה בשילוב של שינוע סחורות מורשות - מסחריות או הומניטריות -וכן תיווך "רב-שכבתי" בין סוחרים, דבר שהזין בין השאר שרשרת של תיווך, ביזה והשתלטות בכוח על מטענים.
20 דולר לסיגריה בודדת
מאז החלה המלחמה, מחירי הסיגריות השתנו בשוק העזתי כמעט על בסיס יומי כשבחלק מהזמן הם הרקיעו שחקים – לעתים כ-20 דולר לסיגריה בודדת - נתון שממחיש לא רק את המחסור, אלא גם את העובדה שסיגריות ברצועה מהוות מוצר עם ביקוש "קשיח" בקרב מעשנים, גם בתנאי קיצון של מלחמה. נתונים רשמיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית במרץ 2024 הצביעו על כך שממוצע המחירים עבור מותגים מסוימים נע בין 293 ל-328 שקל לחפיסה של 20 סיגריות (לשם השוואה, המחירים בישראל עשויים להגיע לכ-50 שקל לחפיסה).
סיגריות הן מוצר קטן, קל להעברה ולחלוקה ליחידות, ולכן הן יכולות להפוך למעין "מטבע" בשוק הנמצא במצוקה כמו רצועת עזה בזמן המלחמה. ואכן בהיעדר כסף מזומן, הפכו הסיגריות בפועל לאמצעי חליפין ו"נכס" שאפשר למכור במהירות כדי להשיג מזון ודלק. בדיווחים מהרצועה נטען כי השימוש בסיגריות כמטבע עובר לסוחר היה חלק מהתרחבות הפעילות בשוק השחור ברצועה.
לפי מקורות ברצועה, ההברחות בוצעו בעיקר ביחד עם סחורות אחרות דרך מעבר כרם שלום. עם זאת ישנם דיווחים כי לא רק אמצעי לחימה הוברחו לשטח הרצועה על ידי רחפנים משטח מצרים אלא גם סיגריות. בעיתונות הערבית נטען בשנתיים האחרונות כי הברחת הסיגריות דרך המעבר בפיקוח ישראלי נעשתה במקרים מסוימים באמצעות "שוחד" או העלמת עין ישראלית. עוד עולה כי דרך אחת להברחה התבצעה ברמת הסוחרים הפלסטינים. לדוגמה, סוחר משטחי הרשות הפלסטינית היה מסליק את הסיגריות בין מטעני הקמח והחיתולים ומודיע לעמיתו ברצועה היכן מיקומם המדויק לאחר שהמשאית הייתה עוברת את מעבר כרם שלום. לפי הפלסטינים, דרך נוספת להברחה הייתה ברמת הנהגים. כלומר נהג משאית סחורות שמגיע משטחי הרשות הפלסטינית או משטח ישראל עם משאית סיוע, לאחר פריקת המטען כשהיה יוצא מהמעבר היה מתקשר לנהג המשאית העזתית ומודיע לו היכן בדיוק הוא החביא את הסיגריות. אותו נהג עזתי לפני שהיה פורק את מטען הסיוע באחד המחסנים היה מעביר את הסיגריות לסוחרים, זאת אם בדרך לא היה נשדד שכן בתוך הרצועה הסיגריות הפכו יעד מועדף למעשי ביזה ושוד.
ברצועה דווח לא פעם כי חמושים עצרו נהג משאית ובמקום לשדוד את כל המטען חיפשו ארגזים ספציפיים כדי להוציא מהם סיגריות מוברחות. בצד העזתי קשה להצביע על גורם אחד דומיננטי שהיה פעיל בשוק הסיגריות. בפועל נוצר כאן שילוב של שוק ובו מגוון של שחקנים ובהם סוחרים פרטיים, מתווכים, חמושים שמפעילים כוח בשטח ומשתלטים על משלוחי סיגריות ולעיתים גורמי אכיפה או מנגנונים מקומיים שמנסים לשלוט בתנועה ובמחירים או לפחות להרוויח ממנה.
תפקיד חמאס
אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה חמאס שלט בשוק הסיגריות בזמן המלחמה. לפי דיווחים שהופיעו בתקשורת הערבית למרות המכות הצבאיות שספג הצליח חמאס גם בזמן המלחמה לשמר שליטה על התחום וגם להתעשר ממנו. חלק המקורות טוענים כי חמאס באמצעות משרד האוצר שלו ברצועה היה אחראי לא קטן על הזינוק במחירי הסיגריות שכן הוא הטיל מסים גבוהים על מוצרי הטבק תוך שהוא מנצל את המחסור בשוק.
בנוסף, אתר כלכלי פלסטיני שהסתמך על עדויות של תושבים וסוחרים דיווח כי "קיימת תחושה" שלמרות המלחמה, חמאס המשיך לפקח על כמויות הסיגריות שנכנסו לרצועה וגבה היטלים על אלו שהוכנסו לרצועה על ידי סוחרים פרטיים ומדי פעם כדי להעשיר את קופתו גם הטיל קנסות על סוחרים שהפקיעו מחירים. חמאס מצדו דאג להכחיש את הדיווחים הללו. איסמעיל אל-ת’וואבתה, המנהל הכללי של משרד ההסברה הממשלתי בעזה, אף הצהיר בעבר כי הדיווחים על הטלת מסים על סיגריות ודלק "לא מדויקים" מבלי לפרט.
