בלעדי
ארוחות חמות בבתי הספר: שיעור המימוש צנח ל-60% בלבד מהזכאים
שיעור הילדים הזכאים שקיבלו בפועל ארוחת צהריים חמה עמד לפני ארבע שנים על 95%, אך מאז רשם ירידה חדה; היקף התקציב שלא נוצל - 665 מיליון שקל - אלה הסיבות לכך
היקף מפעל ההזנה בבתי הספר (ארוחת צהריים חמה) ירד מ-95% מהזכאים לפני ארבע שנים ל-60% בשנה שעברה. שווי אי הניצול מוערך ב-665 מיליון שקל. המלחמה מהווה רק הסבר חלקי לתופעה והסיבה העיקרית היא כנראה רשויות מקומיות שבוחרות לא לספק את השירות בשל עלויות תקציביות. כך עולה מתשובת משרד החינוך לבקשת חופש המידע של ארגון – "מזון – תגבה יהודית לרעב" שהוגשה באמצעות התנועה לחופש המידע. עם זאת, יצוין שלא נוצרים עודפים תקציביים שכן משרד החינוך מראש מחויב לתקצב לפי ביצוע.
בשנות הלימודים תשפ"א (2020/1) ותשפ"ב (2021/2) היה שיעור הניצול של מפעל ההזנה 95%, אך בתשפ"ג (2022/3) עלה שיעור אי הניצול ל-17% ילדים שיכלו לקבל ארוחה חמה וזכותם לא נוצלה - זה מוערך בשווי של 179 מיליון שקל. בתשפ"ד (2023/4) עמד פוטנציאל המימוש על 1.2 מיליארד שקל, אבל נוצלו רק 74% שהם 938 מיליון שקל. כלומר, פוטנציאל בשווי 336 מיליון שקל לא נוצל. בתשפ"ה (2024/5) עמד הפוטנציאל על 1.6 מיליארד שקל ונוצלו רק 60% שהם כמיליארד שקל. השווי של הזכאות שלא מומשה גדל ל-665 מיליון שקל.
96% מתקציב מפעל ההזנה מופנה לשתי תוכניות: חוק ארוחה יומית לתלמיד ותוכנית הצהרונים. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת תשפ"ד קיבלו הזנה במפעלים אלה למעלה מ-500 אלף תלמידים, בהם כ-302 אלף תלמידים בתוכנית הצהרונים ניצנים, 197 אלף תלמידים במפעל ההזנה ועוד כ-21 אלף תלמידים במסגרות אחרות, בעיקר של נושרים מהלימודים ונוער בסיכון.
שיעור הניצול בתוכנית יום לימודים ארוך עומד על 65%. עו"ד ביקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני מעריכה שהדבר נובע בעיקר מהחלטת רשויות מקומיות לא לספק את השירות. זאת משום שמצד אחד הן מתקשות לגבות מההורים סכומי השתתפות נמוכים מאוד, למשל אם ההורה עומד על דרגת תשלום של שקל לארוחה צריך לגבות ממנו 22 שקל לחודש. מצד שני הן אינן מעוניינות או יכולות לממן את התשלומים בעצמם. התופעה הזאת בולטת בייחוד ברשויות מקומיות ערביות. שיעור הניצול בצהרונים הוא 57% והדבר נובע כנראה גם מכיסוי לא מספיק של הצהרונים וגם מהורים שאינם מעוניינים בצהרון.
מרכז רשת ארגוני מזון ישי מנוחין: "אנחנו יודעים ש-30% מאזרחי ישראל ולמעלה ממיליון ילדים ונמצאים בחוסר ביטחון תזונתי. כשילדים שבעים יש פחות אלימות והם מגיעים להישגים טובים יותר בלימודים. בכסף שנחסך היה אפשר להוסיף את חטיבות הביניים למפעל ההזנה". לדבריו, "את הממשלה זה לא מעניין כי זה חוסך לה הוצאות". ממשרד החינוך נמסר: "הפער בין מסגרות תקציב לביצוע נובע בעיקר מהיקף מימוש משתנה של הרשויות המקומיות. מדובר בנתוני ביניים והישוב הסופי טרם הושלם". ממשרד האוצר נמסר בתגובה שהתפיסה כאילו ניתן לפנות כספים עודפים להרחבת מפעל ההזנה שגויה: "מיזם ההזנה פועל ומספק ארוחות לכלל התלמידים הזכאים, בהתאם להיקף ההשתתפות בפועל של התלמידים. לראיה, בחמש השנים האחרונות חל גידול משמעותי של מעל ל-40% בתקצוב המיזם, בהתאם לגידול בעלויות ובהיקף הפעילות. ממילא אין כספים עודפים או שימוש בתקציב כרזרבה".
