החברה מרחובות שרוצה למצוא תרופה לכל המחלות בעולם עם AI
פיתוח תרופות אורך בממוצע 15 שנים, עולה מיליארד דולר, ומסתיים ב-99.6% מהמקרים בכישלון. במקום לחפש בין מיליארדי מולקולות במשך שנים, חברת ביולוג'יק דיזיין רוצה לתכנן את המולקולה המושלמת לכל מחלה ב-AI, ולקצר דרמטית את הפיתוח. המייסד פרופ' ינאי עופרן: "הטכנולוגיה שלנו אדישה לשאלה איזה מחלה אתה רוצה לרפא. אנחנו חושבים שרוב התרופות בעוד עשרים שנה יהיו תרופות כמו שלנו" • כתבה ראשונה בסדרה
15 שנה, מיליארד דולר, ו-99.6% כישלון. אלו המספרים המבהילים שעומדים כיום מאחורי פיתוח תרופות חדשות - ומאיימים על תעשיית הפארמה העולמית. אבל מה היה קורה לו יכולנו לתכנן מאפס בדיוק את המולקולה שתרכיב תרופה שתרפא מחלה חשוכת מרפא, במקום לחפש את הגביע הקדוש בין מיליארדי מולקולות קיימות?
מסתבר שזה לא מדע בדיוני. זה קורה כאן ועכשיו ברחובות, וזה בדיוק מה שעושה חברת ביולוג'יק דיזיין מרחובות.
החברה הישראלית כבר עושה היסטוריה: היא החברה הראשונה בעולם שתכננה נוגדן באמצעות בינה מלאכותית והכניסה אותו לניסויים קליניים בחולי סרטן אמיתיים. הנוגדן שתוכנן ב-AI כבר מטפל בכמה עשרות חולים עם מלנומה וסרטן ריאות בבתי חולים בארה"ב ובאוסטרליה - עם תוצאות ראשוניות שמעוררות תקווה.
"ככל שאנחנו יודעים, אנחנו החברה הראשונה שתכננה נוגדן באמצעות בינה מלאכותית שנכנס לחולי סרטן", אומר פרופ' ינאי עופרן, מנכ"ל החברה. "אצל בערך מחצית מהחולים - הסרטן נעצר, התכווץ או נעלם לגמרי. יש חולים שכבר שנתיים בטיפול וב-CT לא רואים כלום".
התהליך המהפכני דומה לשימוש ב-ChatGPT, אבל עם תרופות: "אנחנו בונים מודל כמו ChatGPT ואומרים לו: אני רוצה תרופה שעושה בתנאים האלה ככה, בתנאים האלה ככה, שתהיה מאוד יציבה ושיהיה זול לייצר אותה. המודלים הממוחשבים שאנחנו בונים נותנים לנו תרופות שעושות דברים מטורפים, אבל נראות כמו תרופות רגילות", מתאר עופרן.
החזון של החברה, שהוקמה ב-2010 ומעסיקה כ-100 עובדים, רחב הרבה יותר מסרטן. "אפשר ליישם את הטכנולוגיה שלנו על כל מחלה. אפשר לקחת את המנגנון של הבינה המלאכותית שפיתחנו ולהפעיל אותו על סרטן, על מחלות אוטו-אימוניות, על מחלות מוח, על מחלות מטאבוליות, הטכנולוגיה אדישה לשאלה איזה מחלה אתה רוצה לרפא", מבהיר עופרן.
החברה פועלת לפי מודל עסקי ייחודי: 80% מהזמן היא מפתחת תרופות משלה - הבוננזה הגדולה שעשויה להכניס לה מיליארדים אך רק בעוד שנים רבות. ביתר הזמן, כדי לממן את הפיתוח, היא מתכננת מולקולות לחברות תרופות אחרות תמורת מיליוני דולרים כבר היום.
"אם נצליח בשיעורים שבהם אנחנו חושבים שאנחנו נצליח, אנחנו נוכל לעזור להמון המון חולים שכיום אין להם פתרון", מסכם עופרן.
איך שומרים על הטכנולוגיה שתישאר נכס של החברה המתפתחת? זה לא פשוט בכלל כי לפעמים אסור בכלל להגן.
"מה קורה עם ה-AI? יש קופסה שחורה ובסוף יוצא ממנה איזושהי תרופה", אומרת ד"ר הדסה ווטרמן, ראש תחום ביוטק בקבוצת ארליך. "אנחנו תמיד רוצים להגן על משהו שאנחנו יודעים שתהיה הפרה לגביו. אז לגבי תרופה זה פשוט. אם אני ייצרתי תרופה ועכשיו מישהו בשבדיה מייצר את אותה תרופה ונותן אותה לחולה, רואים איזשהו בקבוקון של תרופה ואז רואים הפרה. אבל אם מישהו משתמש בכל תובנות ה-AI שלך כדי לייצר תרופה, אז אתה לא תדע מזה ולכן אין טעם להגן".
