ניתוח
נייס מהמרת במיליארד דולר כדי לא להחמיץ את מהפכת ה־AI
חצי שנה מכניסתו לתפקיד, הודיע מנכ"ל נייס סקוט ראסל על רכישת הסטארט־אפ הגרמני Cognigy ב־955 מיליון דולר. קוגניג'י פיתח מערכת מבוססת AI לניהול מרכזי שירות לקוחות, ובין לקוחותיו מרצדס, לופטהנזה ואדידס. אבל מהירות המהלך וקצב ההכנסות הנמוך של קוגניג'י מעלים סימני שאלה בנוגע ליעד שנבחר להיות הרכישה הגדולה בתולדות נייס
המשקיעים ציפו למהלך של בינה מלאכותית מנייס (NICE), ואתמול סיפק להם סקוט ראסל המנכ"ל את העסקה חצי שנה בלבד לאחר כניסתו לתפקיד. נייס הודיעה כי תרכוש את הסטארט־אפ הגרמני קוגניג'י (Cognigy) תמורת 955 מיליון דולר בעסקת מזומן ומניות, מה שהופך אותה לרכישה הגדולה בתולדותיה. באירופה מיתגו אתמול את העסקה כאקזיט הבינה המלאכותית הגדול ביותר של אירופה עד היום, בתקווה שהמהלך של נייס יביא עסקאות נוספות. בתחום מערכות לניהול קשרי לקוחות ההערכה היא כי העסקה של נייס תוביל לגל של רכישות דומות שיעשו המתחרות שלה.
קוגניג'י הוקמה ב־2016 בדיסלדורף, גייסה עד היום כ־170 מיליון דולר, בין היתר מקרן אינסייט פרטנרס (Insight Partners) הפעילה בישראל, ומעסיקה 300 עובדים. אף שהיא קיימת כבר יותר מעשור, קצב המכירות השנתי שלה נמוך למדי ועומד על 85 מיליון דולר, עם הבטחה לצמוח השנה ב־80%. קוגניג'י פיתחה מערכת מבוססת סוכני AI לניהול מרכזי שירות לקוחות, כלומר מאפשרת לתת מענה אוטומטי ככל הניתן ללא מעורבות נציגי שירות אנושיים. יש לה אלף לקוחות היום, רובם המכריע באירופה, בהם מותגים גרמניים מוכרים, החל ממרצדס־בנץ ועד לופטהנזה, אדידס ובוש.
נייס, שלה יתרות מזומנים נטו בניכוי חוב של כ־1.1 מיליארד דולר, תממן את הרכישה ממקורות עצמיים ותמשיך בתוכנית רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף של 500 מיליון דולר שאושרה בדירקטוריון בתחילת השנה. אף שלכאורה יתרות המזומנים של נייס יתכווצו משמעותית לאחר השלמת העסקה שצפויה ברבעון האחרון של 2025, והיא תשאר עם נזילות של 400 מיליון דולר, לא מדובר באתגר פיננסי משמעותי כי החברה מייצרת היום תזרים חיובי מפעילות של יותר ממיליארד דולר בשנה.
נכנסת לתחום הכי לוהט
כעת מה ש"נותר" לראסל הוא לשכנע את המשקיעים והלקוחות כי זהו אכן המהלך הנכון שיכניס את אחת מחברות ההייטק הוותיקות בישראל, שקיימת כבר קרוב ל־40 שנה, לעולם הלוהט של הבינה המלאכותית. מניית נייס עלתה אתמול ב־5% במהלך המסחר בניו יורק לאחר שסגרה את היום בתל אביב בעלייה של כ־3%. לאחר העלייה מתקרבת נייס לשווי שוק של 11 מיליארד דולר.
העלייה מאותתת מצד אחד כי המשקיעים מרוצים מכך שנייס פועלת בכיוון הנכון, אך לא בטוחים אם הנרכשת שנבחרה היא הדרך הנכונה ביותר לפעול. גם המהירות בה מתבצע המהלך, גם העובדה לא היו לקוגניג'י הצעות אחרות פרט לזו של נייס, וגם העובדה שהיא קיימת כבר מ־2016 ועדיין לא הגיעה אפילו לקצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר מעלים סימני שאלה. השאלה העיקרית היא אם נייס לא חיפשה מתחת לפנס, שכן קיימים סטארט־אפים אמריקאיים בפרופיל דומה וראסל לא היסס להודות כי הוא מכיר דווקא את המתחרה הגרמנית מעצם הכרותו הקרובה עם השוק הגרמני, כמי שכיהן יותר מעשור בתפקידים בכירים בענקית התוכנה הגרמנית SAP.
אבל גם רכישת הענק הקודמת של נייס, אף היא בהיקף של כמעט מיליארד דולר, אבל ללא ההגעה לרף, היתה של חברת Incontact שלא היתה מוכרת במיוחד, אך התבררה כמהלך האסטרטגי הנכון ביותר של המנכ"ל הקודם ברק עילם. מהלך שהזניק את נייס בדיוק בזמן לעולם הענן, ואיפשר לה לצמוח מהר יותר ממתחרותיה בשוק החדש. כעת ראסל מקווה שרכישת קוגניג'י תעשה את אותו הדבר רק בגרסת ה־AI.
משקיעים ב־AI במקום בכוח אדם אנושי
נייס נחשבת היום לאחת השחקניות החזקות בעולם בשוק מערכות ניהול קשרי לקוחות. פעילות זו הפכה אותה לכמה רגעים בתקופת הקורונה לחברה הישראלית הגדולה ביותר בשווי השוק, והיא גם אחת הישראליות הבודדות שאמורה להגיע השנה להכנסות של כמעט 3 מיליארד דולר. אלא שמאז פריצת הבינה המלאכותית בסוף 2022, כל התחום של נייס מצוי תחת לחץ. ה־AI הגנרטיבית הופכת את הבוטים של פעם להרבה יותר חכמים, מה שיכול לייתר את המערכות המורכבות והיקרות של נייס שמבוססות על כוח אדם אנושי. כיום היכולת של סוכני AI להבין טקסט חופשי מקפיצה מהותית את היכולות.
גם חברות הביג טק כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון הבינו שהן יכולות להציע כלים פשוטים מבוססי AI שיעשו את העבודה. מיקרוסופט אף השיקה לפני כשנה מוצר משלה לשוק של נייס. על רקע זה קצב הצמיחה של החברה מצוי בהאטה ולפי התחזית שסיפקה ל־2025, היא אף תצמח בקצב חד־ספרתי של 7% השנה לראשונה זה שנים ארוכות.
רכישת קוגניג'י אמורה להפוך את נייס לספקית של מערכות AI first, כלומר לאפשר ביצוע של רוב האינטראקציות מול לקוחות על ידי סוכני AI ולהעביר רק את המקרים המורכבים והחשובים ביותר לנציג אנושי. כיום, לפי נתוני נייס, 73% מהלקוחות משתמשים במידה כלשהי בשירות מבוסס בוטים ומענה אוטומטי, אבל רק 14% מהבעיות נפתרות ללא התערבות של נציג אנושי. בסופו של דבר, בארגונים הגדולים רק 5% מאינטראקציות מטופלות על ידי AI.
על פי תחזית של חברת המחקר BCG, השוק של נייס עובר מהפך מהוצאה על "עבודה" להוצאה על "טכנולוגיה". מתוך סך ההוצאה של 330 מיליארד דולר על מערכות ניהול קשרי לקוחות, הוצאה על מערכות מבוססות נציגים אנושיים תרד מ־299 מיליארד דולר ל־258 מיליארד דולר לקראת 2028, ואילו חלקן של מערכות AI תעלה מ־31 מיליארד דולר היום ל־72 מיליארד דולר.
נייס כבר נותנת מענה ראשוני למענה באמצעות סוכני AI וזה החלק הצומח ביותר בפעילותה, אם כי עדיין מאוד קטן - קצב הכנסות שנתי של 208 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של 2025, פחות מעשירית מהפעילות. בנייס ציינו אתמול כי עד סוף 2026 קצב זה יוכפל. נייס תמשיך להציע כמוצר נפרד את המערכת של קוגניג'י וגם את המערכת המשולבת של שתי החברות.
אחד המניעים מאחורי הרכישה, מעבר לקבלת מוצר מוכן שמבוסס על סוכני AI, הוא גם קבלת צוות של 300 עובדים שמתמחים בתחום. כמעט בכל עסקת רכישה בעולמות ה־AI היום נוכח אלמנט חזק של "אקוויהייר", כלומר רכישה לשם קבלה מהירה של קבוצת טאלנטים בתחום ה־AI. בנייס הדגישו אתמול כי חבילות שימור העובדים במסגרת העסקה נדיבות מאוד.
