סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
דוכן מיקרוסופט בתערוכת MWC ב ברצלונה
דוכן מיקרוסופט בתערוכת MWC בברצלונה. הגדולות משבטות חדשנות (צילום: Josep LAGO / AFP)

הכוכב שגייסה מיקרוסופט ל־AI: עוד הוכחה לכוחניות הענקיות

מוסטפה סולימן, שפרש מגוגל כדי להקים את Inflection AI ולעצב מוצרי בינה מלאכותית לתועלת הציבור, נבלע על ידי ענקית הטכנולוגיה. המסר לצרכנים הממתינים למוצרי AI: במרוץ הזה יש מקום רק לענקיות שיעצבו את השוק לפי שיקוליהן

מיקרוסופט הודיעה שלשום כי תקים חטיבת מוצרי בינה מלאכותית לצרכן בשם Microsoft AI שבראשה יעמוד מוסטפה סולימן. זהו איננו מהלך סמלי או ארגוני בלבד, כי אם סימן למה שהיה אמור להיות ברור כבר מזמן — במרוץ הלוהט בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית יש מקום רק לענקיות שיובילו ויעצבו את השוק לפי שיקול דעתן. לציבור הרחב אין אלא להסיק: הכינו את עצמכם לאכזבה.
סולימן ידווח ישירות למנכ"ל סאטיה נאדלה ויהיה אחראי על הרחבת מוצרי בינה מלאכותית לצרכנים פרטיים ועסקיים, לרבות מסייע הכתיבה Copilot, מנוע החיפוש בינג ודפדפן האינטרנט Edge. מדובר ביזם מוכשר שהקים את מעבדת הבינה המלאכותית DeepMind ב־2010 ועבר לגוגל אחרי שהיא רכשה את החברה שלו ב־2014. בתום שנים רוויות שערוריות וטענות על גישתו הניהולית המתעמרת, פרש סולימן מגוגל ב־2022 כדי להקים חברת בינה מלאכותית חדשה — Inflection AI. עם החברה הזו הוא תיכנן להתחרות ללא כבלים או משקולות תאגידיות ב־OpenAI, עוד חברה צעירה שקמה כדי להתנתק גם היא מסדר היום של הענקיות, לבנות ולעצב מוצרי בינה מלאכותית לתועלת הציבור.
1 צפייה בגלריה
מוסטפה סולימן
מוסטפה סולימן
מוסטפה סולימן. עבר לגוגל אחרי שרכשה את החברה שלו
(צילום: Patrick T. Fallon / AFP)
משתי חברות צעירות ואידיאליסטיות נותרנו כעת עם אפס. זאת משום שלא משנה כמה סולימן או האנשים ב־OpenAI מוכשרים, האופן שבו הם מבקשים לפתח ולהתפתח בתחום מוגבל על ידי היכולות הפיננסיות והחישוביות הנדרשות בתחום.
שנת 2023 היתה גדושה בכותרות על השקעות העתק שמשך תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית. בין היתר, OpenAI גייסה בינואר 10 מיליארד דולר ממיקרוסופט, ו־Inflection AI גייסה ביוני 1.5 מיליארד דולר (בגיוס שבו השתתפה גם מיקרוסופט). כל כך מהר צמחו כמה חברות צעירות, עד שהיו מי שטענו שנוף עולם הטכנולוגיה ישתנה לבטח, ושיקומו שחקניות קטנות שיאתגרו את הענקיות. זהירים פחות חזו בתהליך מורכב אך בלתי נמנע של החלפה בין קטנות לגדולות, בעוד שהזהירים יותר דמיינו את התפתחותה של זירה מקבילה של ענקיות חדשות. על אפשרות שלישית דובר פחות — החדשנות תירכש או תשובט על ידי הענקיות, שיוציאו את הקטנות מהתחרות. כך גם קרה.

תוצרים שגויים ושקריים

הכסף הגדול שגויס בשנה החולפת הוא קטן לעומת צרכי התחום. נדרשים הרבה יותר מכמה מאות מיליוני דולרים כדי לאמן מודלים של שפה במהירות ובאיכות, כך שיניבו למפתחים הובלה בתחום. הערכה אחת היא, שתפעול ChatGPT לבדו עולה ל־OpenAI מעל חצי מיליון דולר ביום. הערכות שהחברה לא הכחישה. לצד ההון לתפעול קיים גם ההון לתמיכה באורך נשימה על מנת להכיל את האסונות שמאפיינים את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, לרבות מוצרים המפיקים תוצרים שגויים, שקריים, הזייתיים וגזעניים. אסונות תדמיתיים שחברות סטארט־אפ קטנות לא מסוגלים להם, וכשלים מורכבים במוצר, שמקשים על היכולת להפוך מודלים למוצרים בשלים לעסקים.
Inflection AI - סטארט־אפ "בינה מלאכותית אישית לכולם" נוסד על ידי מוסטפה סולימן וריד הופמן. לחברה מוצר אחד, Pi, שנועד לספק ידע מבוסס על תחומי עניין וצרכים אישיים. במשקיעים: מיקרוסופט ואנבידיה
מורכבויות אלו הן כה דוחקות, עד כי עוד ב־2019 התנתקה OpenAI ממודל "תועלת הציבור" והכניסה את מיקרוסופט כמשקיעה מרכזית, כשהיא לא רק נשענת על הר המזומנים שלה אלא גם על תשתית הענן והחישוב Azure. וכעת הביאו את Inflection AI, שנוסדה לפני פחות משנתיים, לעשות פחות או יותר את אותו הדבר, רק הרבה יותר גרוע. במהלך הנוכחי, Inflection ממש התרוקנה מההון האנושי שלה באופן שהפך אותה מיריבה ל"סטודיו", כלשונה.
מיקרוסופט לא ייחודית בגישתה הבולענית לכישרון ולתחרות. רכישות, מיזוגים ושיתופי פעולה התרחשו כל השנה לצד הגיוסים. כך למשל, אפל נכנסה לשותפות עם גוגל כדי להשתמש במודל שלה — ג'ימני. אמזון יצרה פלטפורמה לאירוח חברות בינה מלאכותית קטנות יותר, לרבות AI21 הישראלית, בתמורה לכוח המחשוב שלה, רק שלא תישאר מאחור. כך הוא מגזר הטכנולוגיה — אם החברות לא מצליחות להתחרות בסטארט־אפים החדשניים, וגם לא לקנות אותן, תהיו בטוחים שהן יעשו הכל כדי להשיג את הכישרון האנושי וימנפו כל העת את מאגר הלקוחות וכמויות הנתונים שלהן כדי להקדים ולהוביל בתחום שהן לא ידעו לחשוב עליו בעצמן. אילו אינן חדשות טובות לתחום, או לנו, כצופים הצמאים לעתיד הקסום שהובטח לנו.
אף שענקיות הטכנולוגיה נוהגות לטעון כי גודלן הוא יתרון, ומסבירות לרגולטורים ולמחוקקים כי רק הוא יסייע במאבק הבינלאומי על עליונות טכנולוגית, בכל הנוגע לחדשנות — חברות גדולות הן המקום שבו רעיונות טובים הולכים כדי למות. כי בשונה ממה שהן נוהגות לטעון, שהרגולציה (עליהן) חונקת חדשנות, בפועל, כסף גדול עושה זאת הרבה קודם.
ההמצאות הגדולות של גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט לא הגיעו מהחברות עצמן, אלא מסטארט־אפים קטנים ויצירתיים שאותן הן רכשו או מהם העתיקו

לגוגל יש את גוגל מפות, לפייסבוק יש את אינסטגרם, למיקרוסופט יש את הפאוור פוינט, ולאפל את שזאם. אבל אף אחת מההמצאות הללו לא הגיעו מהחברות עצמן, אלא מסטארט־אפים קטנים ויצירתיים שאותן הן רכשו או מהם העתיקו. הן אולי טוענות שהן חדשניות, אבל בפועל הן בעיקר מתפעלות — רוכשות כל מוצר חדשני בשוק ומוסיפות חלקים ממנו למוצרים הקיימים שלהן. אלו לא אנקדוטות, אלא מגמות.
כך למשל, מחקר אחד מינואר מאוניברסיטת טקסס מצא שפיתוחים שמגיעים מסטארט־אפים מביאים ליותר המצאות נוספות עוקבות בהשוואה לפיתוחים שמגיעים מתאגידים גדולים. מחקר אחר שפורסם באפריל על ידי חוקרים מאוניברסיטת שיקגו ולשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית, מצא שיזמים שמצטרפים לחברות גדולות אולי מקבלים תוספת שכר, אך גם מייצרים פחות חידושים ביחס לאלו שנשכרו על ידי חברות צעירות. מחקרים כמותיים מצאו, כי חברות ענק עוסקות בעיקר בשיפור מוצרים חדשניים שמפתחות חברות צעירות. החברות החזקות והרווחיות בהיסטוריה האנושית תקועות בקיפאון של חדשנות ומתפתות להתנהגות מונופוליסטיות.

העולם מתנקז לדואופול

מחקר של אוניברסיטת פרינסטון מפברואר מנה בפועל את שלבי החנק של הענקיות: ראשית, איסוף מידע על סטארט־אפים שעלולים לפתח טכנולוגיות משבשות ומיתון התחרות על ידי השקעה או שותפות בהם. השלב הבא הוא ניתוק משאבים (כמו נתוני עתק) של מתחרים עם מוצרים מתחרים, ולאחר מכן פעולה מול הרגולטורים כדי שיעבירו תקנות שחברות גדולות יוכלו לציית להן אך שיהרגו מתחרים קטנים. לבסוף — רכישת כל חברה שמתנגדת ושורדת. כאשר מגמות אלו נפגשות עם תחום הבינה המלאכותית הן הופכות רעילות במיוחד וסוללות את הדרך לאכזבה המונית.
אחרי שנתיים של הבטחות על העולם החדש המופלא הממתין לנו עם בינה מלאכותית, בפועל נחזה בהתנקזות העולם לדואופול — גוגל מול מיקרוסופט. השתיים לא רק שולטות בתחום עם המודלים והענן שלהן, אלא גם יהיו המקור העיקרי לסטארט־אפים חדשים וחדשניים כדי לבנות את האפליקציות שלהן. למרבה הצער, בגלל שהמודלים עצמם מאכזבים, אפשר להניח שגם אפליקציות רבות חדשות יהיו מאכזבות. נותר רק לקוות שבעתיד עוד יזמים מוכשרים יעזבו את הענקיות וינסו לפתח מוצרים, בלי הכסף הגדול.