כשהאקלים מתחמם, היזמות צריכה להשתנות
משבר האקלים מחריף, אך ההשקעות בתחום דווקא יורדות. בעידן שבו AI הופך את הפיתוח למהיר ונגיש יותר, היתרון התחרותי עובר ליזמים שמכירים לעומק את הבעיה שהם מבקשים לפתור
חם. מאוד חם. יש משפט שמוכר היטב בקרב מומחים למשבר האקלים: גם הקיץ הזה מסתמן כחם ביותר שנמדד עד כה.
החום שאנו מרגישים אינו אי־נוחות זמנית. ברחבי אירופה משתוללות שריפות ענק, תשתיות נפגעות ואזורים שלמים מתמודדים עם מזג אוויר קיצוני. נכון ל־22 ביולי 2026, נשרפו באיחוד האירופי כ־3,000 קמ”ר מתחילת השנה – פי שניים מהממוצע הרב־שנתי, תוך פליטת כמעט 10 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני. השריפות מביאות עמן גם נזקים כבדים: זיהום אוויר, פגיעה בבריאות הציבור, הרס חקלאי ומחסור במים.
משבר האקלים אינו איום עתידי. הוא כבר כאן – במלחמה ובשלום, בזמן בחירות ובימי חול. דווקא משום כך, הוא אינו רק הבעיה הגדולה של האנושות, אלא גם אחת ההזדמנויות היזמיות החשובות ביותר של דורנו.
ולמרות זאת – ההשקעות בירידה: על פי דו”ח מצב ה־ClimateTech בישראל (2024–2025) של רשות החדשנות ו־PLANETech, בשנת 2024 פעלו בישראל 946 חברות אקלים, מהן 49 שהוקמו מאז אמצע 2023 – תוך כדי מלחמה וחוסר ודאות. עם זאת, ההשקעות בתחום ירדו ממיליארד דולר ב־2023 לכ־613 מיליון דולר ב־2024 – ירידה של 39%. נתח השקעות האקלים מכלל ההייטק הישראלי צנח מ־14.5% ל־6.4%.
הנתונים מעידים על חוסן יזמי מרשים, אך גם על פער גדול בין גודל האתגר לבין ההון המופנה אליו. הידע הישראלי בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות וה־AI יכול להציב אותנו בחזית העולמית, אך לשם כך דרושים עוד יזמים שיבחרו בתחום ועוד משקיעים שיביטו מעבר לטרנדים חולפים.
הקוד הפך נגיש. הידע והתשוקה – לא. אחת השאלות שמעסיקות כיום יזמים ומשקיעים בעידן ה־AI היא: אם יזם יכול להעמיד מוצר ראשוני בתוך ימים ספורים, מהו היתרון התחרותי האמיתי?
התשובה בולטת במיוחד ב־ClimateTech. טכנולוגיות אקלים פועלות בעולם הפיזי – באנרגיה, במבנים, בחקלאות, במים ובתחבורה. בתחומים האלה קוד טוב אינו מספיק, ופעמים רבות יש צורך גם בפיתוח מוצר פיזי – תחום הצומח תחת השם DeepTech. גם כאשר המוצר הוא בעיקרו תוכנה, נדרשים הבנה עמוקה של הבעיה בעולם הפיזי, ניסיון מקצועי, היכרות עם השטח ומחויבות אמיתית. את הקוד אפשר לייצר במהירות חסרת תקדים; את שנות הניסיון, הבנת העומק והתשוקה של היזמים אי אפשר לייצר בלחיצת כפתור.
הלקח של BreezoMeter. לאחר רכישת BreezoMeter על ידי גוגל, כתב אבי אייל, שותף־מייסד בקרן Entrée Capital ויו”ר הדירקטוריון שלנו, כי מפתח ההצלחה היה החיבור העמוק של המייסדים למשימה: למדנו הנדסת סביבה בטכניון, עבדנו בתחום וחיינו את הבעיה. ההתאמה בין היזמים לשוק שלהם עשתה את כל ההבדל.
אנחנו לא התחלנו מהטכנולוגיה, אלא מבעיה אמיתית. העיקרון הזה נכון שבעתיים כיום: כשהפיתוח מהיר וזול, היתרון עובר למי שמבין את הבעיה ומכיר את הלקוח.
כשניסיון מקצועי פוגש AI. ה־AI הוא מכפיל כוח משמעותי עבור יזמי אקלים. תהליכים שבעבר דרשו צוותים גדולים ומיליוני דולרים מתבצעים כיום ביעילות רבה יותר. יזמים בעלי ידע מקצועי יכולים לבנות MVP, לבחון אותו מול לקוחות ולהתחיל לייצר הכנסות עוד לפני גיוס הון.
• Organuz (בהובלת אליהו דרורי) משלבת יותר מ־18 שנות ניסיון בשוק האנרגיה עם AI לניהול ואופטימיזציה של מערכות אנרגיה מתחדשת.
• Mettis (בהובלת ינין קלירו ומיכל גרינולד) מחברת ניסיון אדריכלי וסביבתי עם עשרות שנות ניסיון ב־GIS לפלטפורמת AI המתרגמת סיכוני אקלים להחלטות הנדסיות במבנים ובערים.
גם הקרנות צריכות לשנות פרספקטיבה. קרנות הון סיכון רבות עדיין בוחנות חברות אקלים לפי אמות המידה של חברות תוכנה וסייבר – קצב צמיחה, מורכבות הקוד או ניסיון ביחידות טכנולוגיות. אך ב־ClimateTech היתרון התחרותי טמון בגישה לדאטה ייחודי, בהבנת הרגולציה ובאמון שנבנה מול השטח.
אם כבר יזמות – בחרו בעיה ששווה לפתור. הקמת סטארט־אפ היא מסע מפרך. אם כבר בוחרים לצאת אליו, כדאי לבחור בבעיה גדולה שראויה לפתרון – אנרגיה נקייה, צמצום השפעות שינויי האקלים ועוד. אימפקט והצלחה עסקית אינם סותרים זה את זה; הם מחזקים זה את זה.
משבר האקלים כבר כאן, והוא יישאר גם אחרי המלחמה והבחירות הבאות. השאלה אינה רק איזו טכנולוגיה חדשה אפשר לבנות באמצעות AI, אלא איזו בעיה אמיתית אנחנו בוחרים לפתור בעזרתו.
רן קורבר הוא מהנדס סביבה, בוגר הטכניון, מייסד שותף ומנכ”ל לשעבר של BreezoMeter, שנרכשה על ידי גוגל ב־2022. כיום הוא מרצה ליזמות בטכניון, ומשקיע הון סיכון
