ישראל היא הפתרון, לא הבעיה
מאז 7 באוקטובר המיתוג היוקרתי של ישראל כמעצמה טכנולוגית עומד למבחן. גם כאשר אקזיטים מעוררי גאווה כמו זה של WIZ עולים לכותרות, החיבור בין תמונות המלחמה שיוצאות מעזה לבין המותג הישראלי שנבנה בעמל רב - מייצר אתגר אמיתי לקהיליית ההייטק והעסקים בישראל, ואף מאיים להטביע אותו.
הצגת ה-7 באוקטובר ככישלון ביטחוני ישראלי עלולה להטיל ספק ביכולותיה הטכנולוגיות של המדינה, במיוחד כאשר למתבונן מחוץ לישראל אין יכולה להבחין את מקור הכשל, צבאי, ממשלתי או טכנולוגי. בנוסף, נדמה כי שם המותג הישראלי לא נקשר בצורה מספקת וחיובית עד כה להתקדמות העולמית בתחום ה-AI, מה שהותיר את ישראל, במובן מסוים, מחוץ למשחק הזה.
במציאות שבה הרלוונטיות והמיצוב מוכתבים על ידי מחזור החדשות האחרון, ישראל מוצאת עצמה במצב המחייב מאמצים עקביים על מנת למקם את עצמה מחדש כמובילה בעולם החדשנות. לצורך כך, יש למקד מחדש את השיח סביב ישראל בערכים כמו חדשנות, יכולות התמודדות עם אתגרים גלובליים ויכולת זיהוי ויצירת מענה לצרכים גלובליים עתידיים.
כך למשל, בסוגיות הקשורות להתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, עלינו לבנות את הנרטיב סביב תפקידה של ישראל במאמץ העולמי בתחום על ידי שיתוף הסיפור האישי שלנו, כמדינה. כפי שישראל, כמדינה מוקפת אויבים, נאלצה להמציא לעצמה פתרונות סייבר ודיפנס-טק פורצי דרך על מנת להגן על עצמה, ובכך יצרה לעצמה שם עולמי בתחום פתרונות אבטחת המידע והסייבר, כך עליה להדגים לעולם כיצד ביכולתה לפתור סוגיות אקלימיות מורכבות. הצלחה בתחום הזה תהייה רווח כפול – לשיפור איכות החיים בישראל ולשיקום המותג ׳סטארטאפ ניישן׳.
שינויי האקלים מציבים אתגרים משמעותיים לתחומים רבים ברחבי העולם: תחום התחבורה נחשב כמקור הפליטה הגדול ביותר; סוגיות כמו בטיחות המים, ביטחון תזונתי וחקלאות נכרכים תחת מטריה אחת הרגישה מאוד לשינויי האקלים ומטרידים כרגע בעיקר אזורים מסוימים על רחבי הגלובוס, אבל עלולים להתרחב ולסכן אוכלוסיות נרחבות בעתיד הנראה לעין; תחום האנרגיה והתשתיות – שהביקוש וההיצע בהם מושפעים מאוד מסוגיות אקלימיות. בנוסף, ישנו צורך בהגברת החוסן האקלימי בתגובה לאסונות טבע הרסניים, כפי שנראו גם בשנה האחרונה, כמו השריפות בקליפורניה, השיטפונות בספרד ובצרפת, והוריקנים בארה"ב. כל אחד מהתחומים הללו הם הזדמנות מצוינת למדינת ישראל להפגין את מנהיגותה הגלובלית.
במכון הישראלי לחדשנות אנו ממקדים את פעילותנו בעולמות החקלאות, חקלאות ימית, שינויי אקלים ותחבורה. קהילות החדשנות שאנו מנהלים סביב כל אחד מתחומים אלו משתפות פעולה כדי למתג מחדש את ישראל ככוח וכמוקד המוצא פתרונות לאתגרים גלובליים. ואף על פי שהמיתוג אינו המטרה בפני עצמה, הוא האמצעי להביא לידי ביטוי את הידע, המשאבים והקשרים המקדמים את התעשייה הישראלית. אנו פועלים בארץ, כמו גם בעולם מול תאגידים גלובליים ובאיזורם מתפתחים באפריקה ודרום אמריקה. אך בכדי להצליח יש צורך בקידום תפיסה מערכתית לנושא. יש כמה פעולות שצריכות לקרות על מנת לסלול את הדרך ליצירתו של סיפור הצלחה ישראלי בתחום האקלים-טק הבינלאומי:
ריכוז מאמצים תחת גוף אחד: על המדינה להקים גוף ממשלתי (כמו המכון האירופי לטכנולוגיית חדשנות) שיציע תמריצים, יחבר כוחות אקדמיים, יפתח רגולציה מתאימה ויבטיח שגשוג של כל מגזר בישראל ומחוצה לה.
חיזוק שיתופי הפעולה בין גופים קיימים: עלינו להשקיע משאבים בפיתוח פתרונות, בהנחיית רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ובטחון המזון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והמשרד להגנת הסביבה. עם זאת, קיצוץ בתקציבי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה עלול לפגוע במאמץ זה.
קידום שיתוף פעולה מבפנים: יש לעודד גם שיתוף פעולה חוצה נישות בין האקדמיה והתעשייה, הסקטור האזרחי והעסקי, תחום החינוך והצרכנות.
פעילויות ״מעבדה חיה״: עלינו לקדם את הפיכתן של חברות ממשלתיות וארגונים ציבוריים למרכזים חלוציים המטמיעים לתוכם חדשנות ישראלית כדי לתמוך בפיתוח של טכנולוגיות ישראליות ולעודד גישה חדשה לעשיית עסקים.
השקעה במותג הישראלי: עלינו לתת מקום וכבוד להישגים יוצאי הדופן המושגים על ידי תעשיית האקלים-טק המקומית על ידי הדהודם ושיתופם בארץ ובעולם, כדי לסייע להם לפרוץ את הגבולות עבורם ועבור כלל החברה הישראלית.
חיבור האקוסיסטם הישראלי לשותפים גלובליים: השתתפות באירועים ובכנסים בינלאומיים, כאלה המאיצים טכנולוגיות ושיתופי פעולה אקדמיים, מחקריים ועסקיים, הם חלק בלתי נפרד מטיפוח המוניטין הבינלאומי של ישראל. עלינו להבטיח נוכחות של חברות ישראליות רלוונטיות באירועים כמו ה-COP ושבוע האקלים המתקיים בניו יורק מדי שנה, כמו גם אירוח אירועים בינלאומיים בישראל כמו כנס החקלאות, המזון והסביבה המתוכנן לדצמבר 2025.
ישראל היא אמנם מדינה קטנה, אבל יש לה פוטנציאל גדול. על ידי השקעה במשאב הגדול ביותר שלנו - הידע ויכולות החדשנות שלנו להתמודד עם האתגר הגדול לאנושות – שינוי האקלים - אנו יכולים לבנות בסיס חדש ומוצק לדורות הבאים. זה אפשרי וחשוב שנשיג את המטרות הללו.
ד"ר יונתן מנוחין הוא מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות
