סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מוסף חג העצמאות 25.4.23 אנשי Wiz חוגגים את הגיוס הקודם אסף רפפורט מייסד של חברת אבטחת המידע Wiz
עובדי וויז בניו יורק. תכננו להנפיק, אבל נעתרו להצעה השנייה של גוגל בשווי של 32 מיליארד דולר (צילום: Brandon Luckain: Lucky Shot Media - courtesy of Wiz)

הקרנות האמריקאיות מסתערות על הסייבר הישראלי מבוסס AI

מעבר לאקזיטים המרשימים בסייבר, 2025 הסתיימה בגידול של כ־10% בגיוסי הענף, שהסתכמו ב־4.4 מיליארד דולר, ובגידול חד במספר הגיוסים. ב־2025 גם הוכפל היקף המימון לחברות סייבר מבוססות AI, שמשכו לכאן קרנות זרות רבות

תעשיית הסייבר הישראלית רשמה ב־2025 את אחת משנותיה החזקות ביותר זה עשור, גם בהתעלם משני אקזיטי הענק שרשמו וויז (מכירה לגוגל ב־32 מיליארד דולר שעדיין טעונה אישור) וסייברארק (שנמכרה ב־25 מיליארד דולר לפאלו אלטו נטוורקס) – כך עולה משני דו"חות שהתפרסמו היום על הענף, של קרן ההון סיכון YL Ventures ושל סטארט־אפ ניישן סנטרל, ארגון שלא למטרות רווח שממוקד בחדשנות טכנולוגית ישראלית.
על פי הדו"חות, סך המימון הכולל בתעשייה קבע שיא ועמד על 4.4 מיליארד דולר, גידול של 9% מהיקף הגיוסים ב־2024. הנתון המרשים ביותר הוא הזינוק בפעילות: מספר סבבי הגיוס הרקיע ל־130, עלייה חדה של 46% בהשוואה לשנה הקודמת.
המימון לחברות סייבר הנשענות על בינה מלאכותית צפוי כמעט להכפיל את עצמו, ולעלות מ־1.3 מיליארד דולר ב־2024 ל־2.5 מיליארד דולר ב־2025. הסכום הצפוי יהווה 64% מכלל ההשקעות בסקטור הסייבר, לעומת נתח של 34% בשנה הקודמת. השליטה של AI בגיוסי ההון בסייבר מעידה על כך שאנחנו צופים בדור חדש של חברות, שיחוללו שיבוש משמעותי בשוק.
גם בתחום הרכישות היו בישראל לא מעט בעולם הסייבר מבוסס ה־AI. כך למשל, Prompt Security, שמגנה על תשתיות GenAI, נרכשה על ידי SentinelOne בתחילת 2025 ב־180 מיליון דולר. חברת Veriti, המתמקדת בחשיפת איומים באמצעות בינה מלאכותית, נרכשה על ידי צ'ק פוינט ב־100 מיליון דולר. גם AIM שנרכשה על ידי קייטו נטוורקס ב־350 מיליון דולר שייכת לתת־סקטור זה. עסקאות אלה משקפות את המגמה: רוכשים גלובליים מכוונים כעת לחברות ישראליות המתמחות באבטחת מערכות בינה מלאכותית, מודלים וסביבות יישום של מודלים ופתרונות AI.
השנה התאפיינה לא רק בגובה המימון אלא גם בפיזורו: ה־4.4 מיליארד דולר מייצגים את הפריסה הרחבה ביותר של הון בעשור האחרון (למעט 2021), כאשר יותר חברות, על פני יותר שלבים, גייסו הון. שלבי ה־Seed, וגיוסי A ו־B הגיעו כולם לרמות הפעילות הגבוהות ביותר שלהם בעשור, מה שמצביע על תנופה משמעותית בהקמת חברות חדשות. סבבי Seed עמדו בממוצע על 9.6 מיליון דולר (71 סבבים), סבבי A על 33.1 מיליון דולר (33 סבבים) וסבבי B על 54.6 מיליון דולר (17 סבבים). מדובר על מספרים גבוהים משמעותית משנה שעברה, כשמספר סבבי A ו־B יותר מהוכפלו.
2 צפייה בגלריה
Or Salom, Analyst, YL Ventures
Or Salom, Analyst, YL Ventures
Or Salom, Analyst, YL Ventures
(Photo:Tammy Bar-Shay)
בזירת ההשקעות, קרנות הון סיכון אמריקאיות וגלובליות חיזקו את מעמדן והפכו לעוגן הפעילות, כשהן מובילות את רוב סבבי ה־Seed, A, B ושלבי צמיחה מתקדמים יותר. עלייה זו באה לידי ביטוי במודל ה־"Split־Seed", המשלב בין הון גלובלי לבין מומחיות מקומית של קרנות סייבר ישראליות. בין הקרנות הגלובליות שמובילות את סבבי הסיד בולטות Sequoia, Mayfield, Greylock ו־General Catalyst שהגבירו את השקעותיהן בסייבר הישראלי.

12 רכישות בתוך ישראל

בשלבי הצמיחה המתקדמים, הפעילות הייתה סלקטיבית אך בעלת עוצמה יוצאת דופן: 9 סבבים מעבר לסבב C בלבד גייסו בממוצע שיא של 234.9 מיליון דולר לסבב, והביאו את סך גיוסי הצמיחה ל־1.9 מיליארד דולר. הון זה שימש בין היתר לחיזוק שוק הרכישות הישראלי: נרשם שיא של 12 רכישות של סטארט־אפים ישראליים על ידי חברות ישראליות בוגרות. ענקיות צמיחה כדוגמת Cato Networks, Cyera, Pentera ו־Armis ניצלו את ההון לרכישת טכנולוגיות מקומיות לחיזוק מעמדן התחרותי. הרכישות הללו מסמנות את הבשלות של התעשייה. חברות ישראליות גדולות כבר לא מחפשות רק אקזיט בידי רוכש מחו"ל, אלא פועלות כרוכשות אסטרטגיות בעצמן. החברות מבינות שקצב החדשנות ב־AI הוא קריטי: רכישת סטארט־אפים המתמחים באבטחת AI מאפשרת להן להטמיע טכנולוגיות מתקדמות במהירות ולשמר את היתרון התחרותי שלהן מול המתחרים הגלובליים. וכמובן, רכישה של חברה מקומית קלה יותר להטמעה מאשר חברה זרה.
פעילות היזמים והמשקיעים התמקדה במגמות המונעות על ידי בינה מלאכותית (AI) ואוטומציה. הקטגוריה המובילה בהקמת חברות בהשקעות Seed הייתה אבטחה ל־AI, עם 12 חברות שגייסו הון, ואחריה אוטומציה של סיכונים עם 11 חברות חדשות שבגייסו השקעות Seed. תחומי Security Operations ו־Endpoint Security אף הם רשמו צמיחה. קטגוריות אלה, שמשכו את מרב המייסדים וההשקעות ב־2025, צפויות לייצר את הדור הבא של מובילות השוק.
מדו"ח מקביל, שהוציאה סטארט אפ ניישן סנטרל, עולה שהמימון הפרטי לחברות סייבר הנשענות על AI צפוי כמעט להכפיל את עצמו, ולעלות מ־1.3 מיליארד דולר ב־2024 ל־2.5 מיליארד דולר ב־2025. נפח ההשקעות בחברות אלה עלה מ־34% ל־64% מסך ההשקעות בכל החברות בתעשיית הסייבר הישראלית. המימון בתחום הסייבר מבוסס AI בישראל כמעט הוכפל לעומת 2023 והגיע להיקף השקול ל־45% מסך ההשקעות בסייבר בשוק האמריקאי. יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ונתונים בחברה, אמר: “אנחנו עדים להעברת שרביט היסטורית. ב־2024, בינה מלאכותית הקיפה כשליש משוק הסייבר הישראלי. ב־2025, ההיקף הוכפל לכשני־שלישים. התעשייה למעשה אתחלה את עצמה ב־12 חודשים. לפני פחות מעשור, המימון לסייבר הישראלי היה רק 16% מהיקף המימון המקביל בארה"ב והיום הוא 45% ממנו. השינוי הזה מאשר שישראל היא בבחינת אבן יסוד בנוף הסייבר העולמי”.
המספר הרב של הסבבים ופיזור ההון מעידים על בשלות התעשייה והפריחה שעוברת עליה עם הקמה של חברות רבות, בעיקר בהשפעת ה־AI, שמשנה את פני תעשיית הסייבר. חברות רבות גייסו בשנה האחרונה סבבי סיד משמעותיים, כדוגמת זאנטי של יוצאי גארדיקור שגייסה 75 מיליון דולר, 7AI של יוצאי סייבריזן שגייסה 130 מיליון דולר בסבב A הגדול מסוגו בתעשייה. העוצמה של התעשיה הישראלית איפשרה ליזמים רבים לגייס הון משמעותי יותר מאשר תיכננו – גם תודות לכניסה המשמעותית של הקרנות הזרות דוגמת סקויה קפיטל שהפעילות שלה בישראל מובלת על ידי שון מגוויר; גריילוק שפתחה גם משרדים בישראל; אינדקס, אשר היתה המשקיעה הראשונה של וויז – וכיום היא פעילה מאוד בחברות הסייבר המקומיות; אינסייט פרטנרס ואחרות. הקרנות הזרות, שמנהלות מיליארדי דולרים, הבינו בעקבות האקזיטים של וויז וסייבר ארק –שבישראל יש כיום פוטנציאל לאקזיטים משמעותיים והחלו להשקיע כאן סכומים משמעותיים כדי לבנות חברות אשר יגיעו לשווי משמעותי. הקרנות האמריקאיות מביאות עימן לא רק הון, אלא גם מומחיות עסקית, קשרי לקוחות וידע אסטרטגי החיוניים לצמיחה בשוק האמריקאי, שהוא שוק היעד העיקרי של חברות הסייבר הישראליות.

זינוק של 500% בעשור

בראיון שנתן לאחרונה לכלכליסט אמר ראקש לונקאר, יזם חברת טרנסמיט סקיוריטי, שהרבה מההשקעות שרואים כעת הן תוצאה של FOMO שמאפיין קרנות זרות רבות, אשר חוששות להפסיד עסקאות בשוק המקומי ולכן ממהרות להשקיע סכומים עצומים ומנפחות את השווי של החברות בצורה משמעותית.
הדו"ח של סטארט אפ ניישן מציג גם סקירה של עשור של צמיחה בתעשיית הסייבר הישראלית 2015־2025. בתקופה זו היקפי הגיוס לאורך כל השלבים זינקו ביותר מ־500% (מ־689 מיליון דולר ל־4.4 מיליארד דולר בשנה); גודל סבב סיד ממוצע גדל ביותר מ־230% (מ־2.9 מיליון דולר ל־9.6 מיליון דולר); מספר סבבי הסיד השנתיים עלה בכמעט 130% (מ־31 ל־71), ומספר סבבי ההשקעה עלה ביותר מ־80% (מ־72 ל־130 בשנה).
"נתוני השנה משקפים עלייה ברורה לא רק בגודל וכמות ההשקעות בסייבר, אלא גם בקצב, איכות ושאפתנות יזמי סייבר ישראלים", אמרה אור סלום, אנליסטית ב־YL Ventures וכותבת הדו”ח. "יזמים כבר לא בונים טכנולוגיה פורצת דרך בלבד, הם מקימים חברות שמרגע הקמתן שואפות להוביל בקטגוריות החדשניות ביותר, בקנה מידה גלובלי, תוך עיצוב מחדש של שוק הסקיוריטי העולמי”. יואב לייטרסדורף, שותף מנהל ב־YL Ventures, הוסיף: "לאורך העשור האחרון, נתוני הדו”חות שלנו מצביעים על עקביות מרשימה: בכל תנאי שוק, תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה להתרחב, להתחזק ולהקדים מגמות גלובליות. ממצאי 2025 רק מחזקים זאת".