פרשנות
היכונו לנחיתה: החללית של אנבידיה שמה את ישראל חזק על מפת ה־AI
הכרזת מנכ"ל אנבידיה כי ישראל היא "בית שני עבורנו" היא חותמת הכשר לתעשיית ה־AI הישראלית עם הקמת הקמפוס בקריית טבעון • אלא שממשלת ישראל שחולמת על "בית שלישי", לא מבינה את הפוטנציאל של אנבידיה למשק ולא ממנפת את נוכחותה כאן
הכרזתו של ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, על חשיבותה של ישראל כ"בית שני" עבור אנבידיה, אינה מקרית וגם אינה מהאמירות שנזרקות לחלל האוויר באגביות. לצאת בהצהרה כזאת בנוגע לישראל בימים אלה זה לא עניין טריוויאלי עבור חברה שכל גרגיר אבק שזז בה נבחן בקפידה על ידי העולם כולו. אבל אנבידיה חייבת לישראל לא מעט, שכן הצמיחה המטאורית שלה מחברת שבבים וכרטיסי מסך לגיימרים לחברה שחורצת גורלות בעידן ה־AI, חפפה באופן כמעט מושלם את כניסתה לישראל. ללא טכנולוגיית הנטוורקינג שנרכשה עם מלאנוקס, אנבידיה לא יכלה להגיע למעמדה הנוכחי.
הפתרונות שפיתחה החברה שהקים איל וולדמן ב־1999 הם אלה שמאפשרים את מהירות העיבוד בחוות שרתים שמבוססות על ה־GPU של אנבידיה. הם משמשים כמעין "רמזורים" המנהלים את תנועת הנתונים ומאפשרים להם לנוע במהירות המירבית וביעילות. ברבעון האחרון, שאת תוצאותיו פירסמה אנבידיה בסוף נובמבר, היתה אחראית חטיבת הנטוורקינג כמעט ל־15% מכלל הכנסות החברה שעמדו על 57 מיליארד דולר ואשר צפויות לזנק ל־65 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי. במספרים אבסולוטיים מדובר ב־8.2 מיליארד דולר, כלומר ברבעון אחד מלאנוקס כבר מייצרת יותר מהסכום ששולם עליה. במונחים שנתיים אנבידיה ישראל היום היא עסק של יותר מ־30 מיליארד דולר. לא בכדי באנבידיה אוהבים לומר כי עסקת הרכישה של מלאנוקס היא היחידה בעולם שיצרה טריליונים מחיבור בין 93 מיליארד דולרים, השווי בו היא נסחרה ב־2019 בעת ההכרזה על המהלך עם 7 מיליארד דולר ששולמו עבור מלאנוקס. ”לא היו עוד חברות שהפכו שווי של 100 מיליארד דולר ל־5 טריליון, ומקווה שיהיו עוד עסקאות כאלה", אמר לאחרונה וולדמן לכלכליסט, "מה עשיתי נכון? קודם כל בחירה של אנשים אמינים, מקצועיים. המון עובדים במלאנוקס נהיו מיליונרים ואני גאה בכך, וזה לעשות טוב למדינה. תמיד ראיתי את עצמי כעובד עבור העובדים - צריך לדאוג להם שיהיה להם טוב, שירוויחו".
קשה להיזכר היום שרק ב־2023, לאחר השקת ChatGPT בסוף 2022, חצתה אנבידיה לראשונה את השווי של טריליון דולר ובשנתיים האחרונות נהפכה למה שאפל היתה לפני עשור ופרסום הדו"חות הכספיים שלה יכול להשפיע על וול סטריט יותר מאשר החלטת ריבית. העליות החדות במניה הפכו למעשה את כל מי שעובד באנבידיה מעל חמש שנים למיליונר בדולרים וההערכות הן שמדובר בשיעורים חסרי תקדים אפילו ביחס לתעשיית ההייטק עם מעל 70% מעובדי החברה בארה"ב. סביר להניח כי מתווכי הנדל"ן בקריית טבעון והסביבה, שנהנתה מביקושים כבר בשנים האחרונות, מכינים את המלאי ומפנטזים על העמלות העתידיות השמנות עכשיו כשהמחוייבות של אנבידיה לאיזור קופצת מדרגה. לא עוד קריית טבעון, אלא קריית אנבידיה שתהפוך את היישוב הנחשב אמנם, אך מנומנם קלות, למוקד ועוגן של תעשיית ה־AI המקומית. אם מישהו אי פעם ירצה בכל זאת לעזוב את אנבידיה ולהיפרד ממענקי המניות שבינתיים משאירים את כולם בפנים, כדי להקים סטארט־אפ, הסיכוי שישאר באיזור כבר גבוה יותר, מה שיתמוך עוד ועוד בהתפתחות הסביבה.
מאז הפריצה הגדולה ביצעה אנבידיה עוד שתי רכישות חשובות בישראל, לא רק ברמה העסקית, אלא גם במישור הסמלי: זמן קצר לאחר מתקפת 7.10 חתם הואנג על רכישת הסטארט־אפים DECI ו־RUN.AI בסכום מצטבר של מעל מיליארד דולר. מ־2,000 עובדים שהעסיקה מלאנוקס כשנמכרה לאנבידיה, היום יש לה 5,000 עובדים, מתוך פחות מ־40 אלף עובדים שאנבידיה מעסיקה היום. בקצב הגיוסים הנוכחי וצמיחת הפעילות בישראל היא תוכל גם להכפיל את עצמה בחמש השנים הקרובות לכיוון של 10,000 עובדים. לכך מיועד, בין היתר הקמפוס החדש, ובתרחיש כזה סביר כי אנבידיה תהפוך למעסיקה הפרטית הגדולה כשהיא נוטלת את הבכורה מאינטל שלאורך שנים ארוכות החזיקה בתואר זה בישראל.
אינטל שמה את ישראל במידה רבה על מפת הטכנולוגיה העולמית, אבל כעת המקל עובר לאנבידיה ומגיע בתזמון קריטי לישראל. ללא "הקיזוז" של אנבידיה, החולשה והקיצוצים המתמשכים באינטל היו יכולים להקרין לרעה הן על הייצוא והן על התעסוקה המקומית. אבל גם מעבר לעסקים, הואנג לא הסתתר לכל אורך המלחמה והביע תמיכה ועניין באבינתן אור, עובד אנבידיה שנחטף ממסיבת הנובה וחזר רק בעסקה האחרונה באוקטובר. זאת בניגוד מוחלט להתנהלות של ענקית בינלאומית אחרת בישראל - אמזון - שבה עבד סשה טרופנוב, חטוף נוסף. בעוד שבאנבידיה אספו כסף ופעלו לאורך כל המלחמה להחזרתו של אור, באמזון ההנחיה היתה לשתוק ולהתעלם מהנושא.
תעסוקה היא מישור ההשפעה המיידי והמדיד ביותר לנוכחות והתרחבות אנבידיה בישראל, אבל דווקא המישורים המוחשיים פחות, חשובים אולי אפילו יותר. בראש ובראשונה העובדה שענקית השבבים תנחית כאן את החללית שלה שתתחרה בגודלה בקמפוס בסיליקון וואלי היא חותמת הכשר לתעשיית ה־AI הישראלית שעד היום היו לא מעט סימני שאלה סביב איכותה, עומקה והתקדמותה. שטח הקמפוס המתוכנן בישראל עומד בקנה אחד גם עם הקמפוס המרכזי של אנבידיה בארה"ב, אשר מורכב משני בנייני חללית מרכזיים: אחד בשטח של 45 אלף מ"ר והשני של 70 אלף מ"ר. הקמת הקמפוס על קרקע שתירכש על ידי אנבידיה היא בגדר סיגנל לעולם כולו על כך שישראל הופכת למרכז AI חשוב.
הנתונים הראשוניים על 2025 שפירסם החודש ארגון סטארט־אפ ניישן סנטרל מלמדים על זינוק חד בגיוסי הון לסטארט־אפים חדשים בתחומי ה־AI. אלה צפויים לעמוד על כ־8 מיליארד דולר וזאת לעומת 4.9 מיליארד דולר ב־2024, כאשר בתת קטגוריה של אבטחת AI ישראל הופכת לשם דבר. לצד זאת, מתחיל להתרקם כאן אקו סיסטם מסקרן יותר עם חברה כמו דקארט שמפתחת מודל לבניית ווידאו בזמן אמת ומושכת תשומת לב עולמית, טאואר שהופכת לשם מוביל בייצור שבבי סיליקון פוטוניקס מורכבים שנחוצים לחוות שרתים. ברקע גם מנכ"ל פאלו אלטו ניקש ארורה שהגיע השבוע לביקור בישראל לקראת השלמת המיזוג עם סייברארק והכריז שיהפוך את החברה הגדולה ביותר בסייבר היום, גם למעסיקת הסייבר הגדולה בישראל.
כדאי שבאוצר יספרו לשר כי ההנחה המפליגה שנתן היא פחות מהכנסות אנבידיה בשעה. עדיף היה להעביר את הכסף למילואימניקים או לשיקום החטופים
הבעיה של ישראל היא שכמו תמיד, למרבה הצער, כל זה קורה למרות הממשלה ולא בזכותה. כך למשל, בטאיוואן, ארץ מולדתו של הואנג, שם מוקם בימים אלה קמפוס חדש נוסף של אנבידיה, הממשלה חוברת לחברה ופתחה באחרונה חוות שרתים משותפת עמה. חווה זו, שכוללת את שבבי בלקוול העדכניים ביותר של אנבידיה, מהווה חלק מהמאמץ הממשלתי לפתח יכולות בינה מלאכותית פנימיות ולקדם עוד את תעשיית השבבים המקומית. מסביב גם מדינות קרובות יותר גאוגרפית, אך רחוקות מתדמית טכנולוגית מתקדמת, כמו סעודיה וקטאר, עושות מהלכים דרמטיים בבינה מלאכותית יחד עם אנבידיה ובתמיכתה כדי להקפיץ את הכלכלות שלהן קדימה. בישראל, לעומת זאת, הממשלה ובעיקר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מתגאה בהנחה של 70 מיליון שקל על הקרקע שהוא הצליח "להשיג" לאנבידיה וזאת עוד אחרי ריב עם קק"ל. אחרי שילמד סופית איך להגות את שם החברה, כדאי שמישהו במשרד האוצר יספר לשר כי ההנחה המפליגה היא פחות מההכנסות שאנבידיה מייצרת בשעה אחת. עדיף היה להעביר את הכסף הזה למילואימניקים או לשיקום החטופים שחזרו ולחשוב איך לקדם מהלכים משמעותיים שממנפים את הנוכחות של אנבידיה בישראל כדי לייצר כאן תשתית בינה מלאכותית באקדמיה וגם כזו שתשפיע על חיי היום יום של אזרחי המדינה. במקום זאת, בכירי אנבידיה מסיימים את האינטראקציה המשמעותית הראשונה שלהם מול גורמים ממשלתיים בישראל בתחושת חמיצות קלה לאור ההדלפות הבלתי פוסקות שליוו את תהליך הבחירה במיקום לקמפוס, לעתים דקות ספורות לאחר שהתקבלה התחייבות הדדית לשמור על דיסקרטיות. חוסר יכולותו של סמוטריץ' לבטא נכון את שמה של אנבידיה נכון לפני כשנתיים הופך אם כך לסמלי, שכן התחושה היא שממשלת ישראל לא מבינה מספיק לעומק את החשיבות ואת הפוטנציאל שבסימון ישראל כ"בית השני" של אנבידיה כי היא עסוקה בעיקר בלהגשים את חלום הבית השלישי המשיחי.
