חרדה, דיכאון, הסתגרות: הנזקים של הרשתות החברתיות עומדים למשפט
כמו חברות הטבק לפני שלושה עשורים, כך גם חברות המדיה מכחישות כל קשר לנזקי הרשתות החברתיות או ידיעה עליהם. בקרוב יגיעו לבתי המשפט בארה"ב שתי תביעות, בהן אלפי תובעים טוענים שהרשתות גרמו להם לחרדות ודיכאון. התוצאות עשויות לשנות את מפת המדיה
23 בנובמבר 1998 סימן נקודת מפנה במאבק נגד חברות הטבק בארה"ב. ביום זה חתמו ארבע חברות הטבק הגדולות על "הסכם הפשרה המרכזי עם תעשיית הטבק" (Tobacco Master Settlement Agreement) – הסכם עם תובעים כלליים של 46 מדינות, שבמסגרתו התחייבו החברות לשלם 206 מיליארד דולר בהחזר הוצאות רפואיות כתוצאה ממחלות הקשורות לעישון.
ההסכם סימל נקודת מפנה במעמדה הציבורי של התעשייה. הוא הוביל להגבלות על פרסום ומכירה של סיגריות ומוצרי טבק אחרים ולחשיפת מיליוני מסמכים שהוכיחו איך התעשייה הסתירה במשך עשורים את הנזק החמור שגרמו. העובדה שכיום ניתן להיכנס למסעדה בלי להיחנק מעשן סיגריות היא במידה רבה תוצאה של המאבק המשפטי הממושך שהוביל להסכם.
כעת ייתכן שתעשייה אחרת עם מאפיינים דומים – כזו שמייצרת מוצר ממכר שפוגע בנו ובבריאותנו ושעושה הכל על מנת להסתיר ולהכחיש את ההשפעות המזיקות שלו – עומדת לפתחו של רגע דומה. מדובר בחברות המדיה החברתית הגדולות – מטא (פייסבוק ואינסטגרם), גוגל (יוטיוב), טיקטוק וסנאפצ'ט. הרקע: תביעות שכוללות אלפי תובעים ומיליוני מסמכים פנימיים, שעתידות להגיע בשבועות הקרובים לבתי משפט בארה"ב, ויכולות לעצב מחדש את עתיד החברות ואת העתיד של כולנו.
עלייה בדיכאון ובחרדה
לפי סקירה של בלומברג, מדובר בשני הליכים משפטיים מאוחדים (רוב התביעות שהוגשו קופלו לתוך אחד משני ההליכים על מנת לייעל את ההליכים). האחד בבית משפט פדרלי והאחר בבתי משפט של מדינת קליפורניה. במרכזם ניצבת הטענה שהחברות פיתחו את הפלטפורמות שלהן במכוון כדי לגרום להתמכרות משתמשים. התוצאה: עלייה בשיעורי דיכאון, חרדה, הפרעות שינה ואכילה, נזק עצמי והתאבדות, בעיקר בקרב משתמשים צעירים.
הדיון בתביעה הראשונה ייפתח בינואר בקליפורניה. במרכזה עומדת בת 19 שלטענתה מכורה למדיה חברתית יותר מעשור וסובלת מחרדה, דיכאון ודיסמורפיה גופנית כתוצאה משימוש בלתי פוסק בפלטפורמות. שני משפטים נוספים עתידים להיפתח מיד לאחר מכן, ויש עוד אלפי תובעים שממתינים לתורם. הצלחה בתביעות אלו יכולה להביא להסדרי פשרה בשווי מיליארדי דולרים ולשנות את האופן שבו קטינים פועלים במדיה חברתית.
1 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, שמחזיקה בפייסבוק ואינסטגרם, וסונדאר פיצ'אי, מנכ”ל גוגל, שמחזיקה ביוטיוב. כבר רגילים לשלם קנסות כבדים
(צילומים: Damian Lemanski/Bloomberg, Alex Brandon/AP)
"מדובר באחד ההליכים המשפטיים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בתקופת חיינו", אמר לבלומברג הפרקליט המוביל בתביעה, עו"ד ג'וזף ואנזנדט מאלבמה. "מדובר בתאגידי ענק שמטרגטים אוכלוסיות פגיעות – ילדים – בעבור רווח. זה מה שראינו עם חברות הטבק. גם הן טרגטו מתבגרים וניסו לגרום להם להתמכר כשעוד היו צעירים".
מתיו ברגמן, מייסד המרכז המשפטי לקורבנות מדיה חברתית בסיאטל, הוסיף: "במקרה של פייסבוק יש מסמכים פנימיים, שבהם נכתב 'מתבגרים הם כמו חיות בעדר', 'לילדים יש נרטיב של מכורים' ו'המוצרים שלנו גורמים לנערות להרגיש רע יותר לגבי עצמן'".
ברגמן מתייחס למסמכים שחשפה פרנסס האוגן, בכירה לשעבר במטא, שהדליפה ל"וול סטריט ג'ורנל" שורה של מסמכים פנימיים של החברה, שחשפו, בין השאר, מחקרים פנימיים שמטא ערכה וגנזה על הפגיעה של אינסטגרם בצעירים; תוכנית סודית שהעניקה יחס מועדף לסלבס בכל הנוגע לצנזור פוסטים וחסימות; התעלמות של החברה מפעילות סחר בבני אדם וסחר בסמים בפלטפורמות שלה ועוד. האוגן והמסמכים שחשפה עתידים לעמוד במרכז סרט ההמשך לקלאסיקה "הרשת החברתית" מ־2010, שכותב ויביים אהרון סורקין.
החברה של ברגמן מובילה את התביעות הפדרליות נגד החברות. במרכז התביעה הראשונה בהליך המאוחד, שהוגשה ב־2022 על בסיס החשיפה של האוגן, ניצבת טענה שבת 11 מקונטיקט התאבדה בעקבות התמכרות קשה למדיה חברתית וניצול מיני ברשת. הדיון בתביעה זו עתיד להתחיל ביוני.
במוקד: התנהלות החברות, לא התוכן
עצם ההגעה של שני ההליכים לשלב הדיונים הוא הישג, שכן בדרך לשם הם נדרשו לצלוח משוכה מורכבת: דרישה של החברות לדחות את התביעות על הסף, בהתבסס על סעיף 230 בחוק התקשורת. סעיף זה מעניק לחברות חסינות מתביעה משפטית בגין תכנים שפרסמו משתמשים בפלטפורמות שלהן, ולאורך השנים העניק להן הגנה מתביעות נגדן. ואולם, לפי בלומברג, ברגמן הצליח לעקוף את ההגנה הזאת, כשטען שהתביעות לא עוסקות בתוכן משתמשים, אלא באופן שבו החברות עצמן מעצבות במכוון את הפלטפורמות שלהן כדי לתעדף פעילות ורווח על פני בטיחות.
הליך גילוי הראיות הקדם־משפטי הסתיים באפריל, ובמהלכו מסרו מטא, גוגל, טיקטוק וסנאפ יותר מ־6 מיליון מסמכים וערכו 150 תצהירים, בהם של מייסד ומנכ"ל מטא מארק צוקרברג ומייסד ומנכ"ל סנאפ אוון שפיגל. יותר מ־100 פסיכולוגים של ילדים, אקדמאים ומומחים סיפקו ראיות. "מדובר במצור משפטי מסיבי על תעשיית המדיה החברתית", אמר לבלומברג עו"ד פרווין וורן מפירמת מוטלי רייס, אחד התובעים המובילים בהליך הפדרלי. "כשהמשתמשים ייחשפו להיקף הראיות, אני חושש שתהיה לזה השפעה על האופן שבו הם תופסים את מערכות היחסים שלהם, ושל הילדים שלהם, עם מדיה חברתית".
גוגל אמרה בתגובה לבלומברג: "תביעות אלו שוגות בחוסר הבנה יסודי של איך יוטיוב עובדת. יוטיוב היא שירות סטרימינג שבו אנשים יכולים לצפות בכל דבר. זו לא רשת חברתית שבה אנשים מתעדכנים עם חברים". ממטא נמסר שהחברה דוחה את ההאשמות: "נמשיך להגן על עצמנו במרץ בתיקים אלו". טיקטוק וסנאפ לא הגיבו לדיווח בבלומברג.
גם אם יזכו התובעים להצלחה, שאלת ההשפעה על הפלטפורמות והחברה מורכבת יותר. בעבור החברות, הסכמי פשרה של מיליארדי דולרים הם בדרך כלל לא יותר ממכה קלה וחולפת בשורה התחתונה. גם את ההשפעה של הסדרים שיחייבו אותן לשנות את המדיניות והאלגוריתם שלהן קשה להעריך, ובוודאי שכל הסדר כזה שהחברות יסכימו לו על מנת לסלק את התביעה לא יהיה בעל היקף השפעה ניכר.
ייתכן שלמשפטים תהיה השפעה תרבותית משמעותית. התדמית הציבורית של החברות גם כך לא חיובית במיוחד, בעיקר בקרב תומכי הממשל הנוכחי בארה"ב. הליך משפטי שבו ייחשפו עדויות על מהלכים שהחברות נקטו על מנת להפוך את הפלטפורמות שלהן לממכרות יותר ובטוחות פחות, תוך ידיעה ברורה על הנזק שהן גורמות, יכול לקעקע עוד יותר את תדמיתן, אולי אפילו להפוך אותן למוקצות ודחויות כמו חברות הטבק. שינוי תרבותי זה יכול לקדם גם שינויי חקיקה שיטילו מגבלות, כמו איסור על קטינים להשתמש במדיה חברתית, שכבר מקודמות בכמה מדינות (אם כי האכיפה שלהן בעייתית).
ספק אם ההליך יביא לפגיעה אנושה בחברות או להיעלמותן. חברות הטבק עדיין משוקצות בעיני רוב האנשים, וברבע המאה האחרונה שיעור המעשנים מכלל האוכלוסייה צנח דרמטית מ־26.9% ל־15.4% בלבד. אבל חברות הטבק עדיין כאן, ורווחיות מאוד (ברבעון השני של 2025, לדוגמה, פיליפ מוריס אינטרנשיונל רשמה הכנסות שיא של 10.14 מיליארד דולר). בדומה, ייתכן שבתום המשפטים חברות המדיה החברתית ישלמו קנסות משמעותיים, ישנו מדיניות זו או אחרת, ואולי גם מספר המשתמשים שלהן יירד בצורה מובהקת, אבל עדיין יהיו מספיק מכורים שימשיכו לשאוף את הרעל שלהן ולייצר להן רווחים נאים.
