הקברניט
סקיי וורדן: האם זה המטוס שיעצור את הפלישה הבאה לישראל?
יש לו מנוע עם מדחף כמו במלחמת העולם השנייה, צורה מרובעת משונה, והוא בכלל מבוסס על מטוס ריסוס וכיבוי אש - אך המטוס החדש שמפתחת L3Harris ביחד עם התעשייה האווירית אמור לשבש פלישות טרור מפתיעות טוב מכל A10 או מטוס קרב. איך, למה דווקא הוא, ומה בכל זאת חסר בו?
שלום, כאן הקברניט; בשבוע שעבר נחשף שיתוף פעולה בין חברת L3Harris האמריקאית והתעשייה האווירית, שיניב גרסה משופרת למטוס תקיפה שמיועד לישראל. זה כלי שלא דומה לשום דבר שיש לנו, ועל כנפיו תנוח משימה אדירה: לעצור פלישות מפתיעות של צבאות טרור, כמו זו שפיצחה את ההגנות שלנו בבוקר השבת השחורה. איך הוא אמור לעשות זאת, והאם יוכל להצליח?
קוראים לו סקיי וורדן (Sky Warden), ואתם מכירים אותו טוב מאוד, אתם פשוט לא יודעים שכבר נפגשתם - זו גרסה צבאית של מטוס הריסוס וכיבוי האש אייר טרקטור 802, שטס בארץ כבר שנים.
אוהבים אותו פה ובצדק: הוא נוח להטסה, קל לתחזוקה, אמין מאוד ויכול לפעול ממנחתים מאולתרים. אנשי טייסת הכיבוי מפעילים 14 כאלה מאז 2016, והצילו בעזרתם אלפי דונמים מהטבע המהמם של הארץ הזאת - מיערות ירושלים והכרמל, דרך שמורות הגליל והשפלה ועד לפלא המדברי שהוא יער יתיר. אז מה הקשר בין כבאי מעופף ומשימות תקיפה?
הגרסה החמושה אייר וורדן פותחה עבור קטגוריה צבאית שנקראת מטוסי קוין (COIN), בלעז - Counter Insurgency, דיכוי מרידות. שזה בקצרצרה, לחימה בארגוני גרילה, מיליציות בתפזורת ומחבלים בלי תקציב לנ"מ, עבור ממשלות שאין להן כסף לחיל אוויר על מלא.
הן צריכות משהו קטן ופשוט, סופר זול ואמין, שיכול לפעול מבסיס שהוא בסך הכל דרך עפר עם סככה ליד. הרבה מטוסים גאוניים פותחו לקטגוריית הקוין מאז ראשית ימי ההתערבות האמריקאית בדרום מזרח אסיה בשנות השישים, ועוד נדבר עליהם בעתיד; יש לי פינה בלב למטוס הברונקו.
בעשור האחרון צץ קליינט מאוד רעב ועשיר למטוסים כאלה: ארצות הברית של אמריקה. SOCOM, מפקדת הכוחות המיוחדים של המעצמה החזקה בעולם, מנהלת מלחמות חשאיות ביותר ממאה מדינות ברגע זה ממש. ונו, גם טובי הקומנדוס לפעמים נקלעים למארב, וצריכים סיוע אווירי מסודר.
הבעיה היא שרוב המדינות האמורות נמצאות באפריקה, דרום מזרח אסיה והאמריקות ולעיתים קרובות מאוד הבסיס האווירי הכי קרוב נמצא ארבע שעות טיסה מאזור הלחימה; כן, גם אם באים עם F16.
מטוס תקיפה קל שיכול לפעול מכל מקום, צריך תחזוקה מינימלית, ועדיין מסוגל לספק סיוע קרוב ולייצר מודיעין הפך למוצר מאוד מבוקש. לא פלא שארה"ב עצמה הזמינה כבר 62 מטוסי סקיי וורדן; קראו להם בצבא סקייריידר 2, על שם מטוס התקיפה הרב משימתי המוצלח ביותר של מלחמות קוריאה ו-וייטנאם. סיפרתי לכם עליו פעם; זה המטוס שהטביע סכר עם טורפדו.
הכוחות המיוחדים בחרו בסקיי וורדן בצדק: מדובר במלך הקוין: ביכולתו לשאת גם חימוש קל כמו מקלעים ותותחים, גם רקטות וגם פצצות חכמות סטנדרטיות כמו מטוס קרב.
הוא מאוד זריז בגובה נמוך ומסוגל לפנות בחדות ולסוב על עקביו במהירות יחסית, וכך לבצע יותר יעפי ירי בפחות זמן. עוד יתרון שהביא מהבית, משורשיו כמטוס ריסוס.
יתרונו הגדול מכולם הוא היכולת לייצר מטרות לעצמו תוך כדי גיחה, בהנחה שלצבא ששלח אותו אין חיל מודיעין מפונפן עם לוויינים, גדודים שלמים של אנליסטים או גאוני 8200 שזכו להצעת העבודה הראשונה בהייטק עשר דקות אחרי שקיבלו כומתה.
תחת הכנף הוא נושא סנסורים מגוונים מאוד, תוכנה חכמה עוזרת לצוות להבין מה הוא רואה גם ביום וגם בלילה, ומערכות התקשורת שלו מותאמות לעבודה גם מול תא מטרות מטכ"לי וגם מול חי"רניקים בשטח. האויב פוצץ אנטנות סמוכות? אין בעיה: סקיי וורדן יודע לתפקד כתחנת ממסר, ולהאריך טווחי תקשורת.
אל תתנו למדחף שלו לבלבל אתכם; גולשים ישראלים שראו את תמונות הטרקטור מיהרו להרים גבה - פרופלור? כתבו, אנחנו מלחמת העולם השנייה? תביאו ספיטפייר וגמרנו! אבל הסקיי וורדן בלו רחוק ממטוסי שנות הארבעים בערך כמו שהמרצדס החדשה של המנכ"ל שלכם רחוקה מהלימוזינה השחורה של היטלר.
הוא מונע בשיטה נהדרת שנקראת טורבו פרופ, בה ציר המדחף מחובר לטורבינה סילונית ולא לבוכנות כמו בתצורות ותיקות יותר. הרבה מטוסים מעולים שכולנו אוהבים מתבססים על התצורה הזאת, כמו גיבור ישראל ההרקולס ומטוס התצפית צופית. ולסקיי וורדן יש מנוע שהוא קסם בפני עצמו: קוראים לו PT06 והוא הטורבו-פרופ הכי נפוץ, מצליח ואמין בעולם. בזכות המנוע, בשילוב משקל עצמי נמוך, כנפיים רחבות וניהול אנרגיה חכם, יכול מטוס התקיפה לחוג באזור המטרה לא פחות משש שעות (שמונה, לפי חלק מהמקורות).
זה ביקור ארוך מאוד בשטח עוין, בו הרבה יכול להשתבש; אז L3Harris נתנה לוורדן שלה אמצעי הטעיה והגנה מפני טילים מאותם סוגים שקיבל מטוס הקרב F18. אם וכאשר יגיע לארץ, יקבל מערכות הגנה אפילו יותר מתקדמות. האויב בכל זאת הצליח לפגוע? המנוע ותאי הצוות משורינים היטב, ומיכלי הדלק נאטמים כדי למנוע דליקות במקרי דליפה.
10 צפייה בגלריה
בכירי היצרנית והתעשייה האווירית במעמד חתימת הסכם הפיתוח המשותף
(צילום: התעשייה האווירית לישראל L3Harris)
עד כאן, הכל טוב. אבל למה המטוס הזה מתאים למשימה קריטית כמו עצירת פלישות אויב מפתיעות? כי יש לו שורת יתרונות שאין לפלטפורמות מהירות, כבדות, ותיקות או יקרות יותר. במקרה חירום הוא יכול להמריא מכל חור ולהגיע לאזור מאוים לפני כל כטב"מ צייד, מסוק קרב או מטוס תקיפה שבנמצא. ואז, לעבור בין יישובים מותקפים ופרצות בגבול, לייצר מטרות ולעזור בשיבוש התקיפה.
זמן המשימה הארוך שלו ייצר רציפות מודיעינית חשובה, והצוות יוכל להעביר מידע גם לכוחות בשטח וגם למפקדים שבעורף בצורה חלקה ונוחה. אם מופעלים כמה כאלה בגזרת פלישה, יוכל אחד לחוג ולזהות נקודות מאוימות ולשלוח אליהן את האחרים כדי לשפוך אש בדיוק היכן שצריך.
היו קולות שקראו לצה"ל לנסות לרכוש כלים כבדים יותר: מטוסי תקיפה A10, גרסאות חמושות מתקדמות של ההרקולס ועוד - כשכולם הרבה יותר יקרים ומוגבלים מהסקיי וורדן, וגם לא מאושרים לרכישה בידי ממשלת ארה"ב. אני חושב שדווקא המטוס של L3Harris הוא הפיתרון הנכון ביותר, ומתאים מאוד לצה"ל.
אבל חשוב לזכור שהוא רכיב אחד במערכת ולא פיתרון טוטאלי בפני עצמו, אפילו לא קרוב - ולא יוכל לעצור פלישה אפילו אם ישב במנחת צמוד לחזית. הסיבה היא שהבעיה של חיל האוויר בבוקר השבת השחורה לא היתה להביא מספיק קנים לאוויר, או אפילו לא להביא אותם מספיק מהר - אלא להבין היכן נמצא האויב ואיך להבדיל בינו ובין כוחות צה"ל, מג"ב, כיתות כוננות ותושבי העוטף.
גם אם היו לצה"ל עשרה סקיי וורדנים באותו בוקר ארור, התמונה לא היתה משתנה בהרבה. זה מטוס שיכול לספק גם סיוע וגם לבנות תמונת מודיעין, אבל רק אם שלחו אותו למקום הנכון. ב-7 באוקטובר נפערו 114 פרצות בגדר, ומוצבי הקו חטפו אש יעילה שניטרלה סנסורים ולא איפשרה להבין מאיפה פורץ האויב ולאן. אז לאן היינו שולחים את הוורדן, בידיעה שבכל גזרה יסכן כוחות ידידותיים בדיוק כמו מסוקים, כטב"מים ומטוסי קרב?
זו שאלה קשה, שאין לה תשובה. לכן אני סבור שסקיי וורדן הוא בערך רבע-פיתרון; צה"ל צריך תשתית טכנולוגית שתזהה אויב ודאית גם כשהוא עמוק בשטחנו ותפריד אותו מכוחות ידידותיים. וחשוב לא פחות: אנחנו צריכים גישת אימונים חדשה, שתרגיל את מטות צה"ל בניהול לחימה גם כשנפתחים השמיים בהפתעה ויורד גשם של כאוס.
ועדיין, מטוס תקיפה קל וגמיש כמו הסקיי וורדן הוא התפתחות בכיוון הנכון; יש דברים שמטוס מאויש יעשה טוב יותר מכטב"מים, ואם מאחוריו תעמוד התשתית הטכנולוגית וההדרכתית הנכונה, יוכל באמת להשפיע על סכנות גדולות בגבולות ישראל. מעניין איך תיראה העסקה אם תיסגר, כמה מטוסים יגיעו לידינו והיכן יוצבו. מעניין גם איך יקראו לו; אם תשאלו אותי, "בארי" זה שם מאוד מתאים. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
