הקברניט
בלאקהוק GPT: מהפכת המסוק הרובוטי
הכירו את מסוק הבלאקהוק מדגם U: במקום טייס, הוא מופעל מאפליקציית משלוחים, ומסוגל לחלץ חיילים לבד ממרחקים עצומים, לשחרר נחילי כטב"מים ולעשות הכל פשוט וזול יותר. אז למה עבור צה"ל הוא פחות מתאים?
שלום, כאן הקברניט; תשאלו כל לוחם חי"ר בצה"ל ויגיד לכם - בלאקהוק? זה הליקופטר שהוא אח. לכל מקום מגיע מסוק הסער המפורסם כדי לחלץ נפגעים, להנחית תגבורות ברגע הכי נכון ותענוג להתאמן איתו, בעיקר כשטסים מאוד נמוך ומאוד מהר. בשנתיים האחרונות הצילו צוותי המסוקים את חייהם של מאות חיילים ואזרחים, ועמדו באתגרים עצומים בגזרות מסוכנות ביותר.
אבל הבלאקהוק כבר לא ילד, רק לפני חודש חגג 51 - ומוצר מוצלח הוא כזה שמשתנה ומתעדכן עם רוח הזמנים. קמה היצרנית סיקורסקי, חברה מאוד חכמה, וחשפה את הדור הבא: בלאקהוק לדור ה-GPT. קוראים לו דגם U, וזה מסוק רובוטי לחלוטין. מבחוץ הוא נראה דומה לקודמו רק לרגע אחד - ואז קולטים שאין חלונות מקדימה. בצדק: אין לו בכלל תא טייס.
אנחנו לא מדברים על כטב"מ שמפעילים מרחוק, כן? בלאקהוק U מפעיל את עצמו ובתוכו לא תמצאו בכלל קוקפיט. איך מפעילים אותו? יש אפליקציית משלוחים על טאבלט, שדרכה מזמינים מסוק ונותנים לו משימה. הוא יגיע, ינחת היכן שמבקשים, יעשה מה שהוא צריך, ויחזור לבד לבסיס.
אפשר להגדיר לו שינויים כמו להמתין עד שיבוא כוח שעליו לאסוף, לדווח על איומים שמחייבים שינוי בנתיב או בפרופיל הטיסה - והתוכנה שלו תעשה מה שצריך. מי שמפעיל את היוהוק שולט בו רק קצת יותר משאתם שולטים בשליח של הפיצה.
היתרון המיידי של מסוק כזה הוא חיסכון בעלויות הכשרת הצוותים ובזמני התחזוקה, אך זו רק ההתחלה: המקום שתפסו צוות הטיסה ומכלולי השליטה התפנה לטובת מטען: ליוהוק יש קבינה גדולה יותר ב-25%, עם פתח קדמי גדול ורמפה שמאפשרת העמסה מהירה של ציוד ארוך ורחב.
למשל, כוורות רקטות וטילים מגודלים כשצריך להעביר תחמושת לחזית, חלקי אנטנות כשצריך להקים תשתיות בשטח קשה, או גנרטורים גדולים כשצריך להחזיר לפעילות בסיס שנפגע.
הקפיצה במרחב הפנימי מאפשרת נשיאה של כלי רכב ותותחי שדה, שעד כה הצליחו בלאקהוקים לסחוב רק במתלה מטען מתחת לגוף - מה שפגע מאוד בביצועים שלהם; לפי נתוני צבא ארצות הברית, בלאקהוק שתחתיו תלוי תותח הוביצר 105 מ"מ יכול להגיע למהירות של 220 קמ"ש, נמוכה ב-30% משל בלאקהוק עם מטען פנימי.
גם זה לא היתרון הכי גדול של היוהוק: התפנה לו בגוף כל כך הרבה מקום, שאפשר לתת לו טנק דלק מוגזם לגמרי: לטענת סיקורסקי, ביכולתו לטוס לטווח של יותר מ-2,900 ק"מ; זה להמריא מבלומפילד ולנחות בקמפ נואו. הטווח של היוהוק הוא מעל לדימיון, מילולית: 2,900 זה יותר משל "זאב מעופף" ו"רעם כחול" ביחד ושניהם מסוקים בדיוניים.
מה יעשה צבא ארצות הברית עם הפלא הרובוטי הזה? הרבה מאוד. יש לו כ-2,100 בלאקהוקים שאת רוב המשימות שלהם אפשר לחלק לשינוע של אנשים ולשינוע של ציוד.
היוהוק יוכל למשל, לשתול כוח קומנדו הרחק בעומק שטח האויב, אחרי שהתגנב לשם בוואדיות ונקיקים נסתרים, וטס כה נמוך שהוא מפחיד נחשים.
צריך לחלץ את הלוחמים? אין בעיה: הרובוט יכול לנחות בנקודה נסתרת ולחכות שהמשימה תושלם, ואם צריך אז להמתין באוויר עד 14 שעות. המשימה הסתבכה? יוהוק תוכנן לשאת מארז לשיגור של עד 40 כטב"מים לתצפית וגילוי איומים, או כטב"מי נפץ שישבשו מתקפות אויב.
אבל המהפכה האמיתית באה דווקא בתחום הטסת הציוד. שתכירו, צבא ארצות הברית חי בגיהנום לוגיסטי: יש לו יותר ממיליון חיילים שפרוסים כמעט בכל מדינה על הפלנטה הזאת, כולל שממות קפואות מרוחקות ושטחי מדבר כל כך נידחים שגם הלטאות מתבאסות לספר שהן משם.
בהרבה מאוד מקרים, מדובר במוצבים שתקועים באמצע שום מקום - וצריך להעביר להם אוכל, מים ותחמושת כשהדרך בעייתית מדי למשאית בגלל השטח או איום קבוע של מטעני חבלה. אז מה עושים? שולחים בלאקהוק. בגזרות כאלה, שליחויות אספקה שוטפת הן רוב מה שהמסוקים עושים.
אם יקבלו הגנרלים בלאקהוק שגם מטיס את עצמו, גם זול יותר לתחזוקה, גם מגיע יותר רחוק וגם נושא יותר מטען, יוכלו לשנות לגמרי גם את איך שמנוהלות הגזרות - וגם את הקריירה שלהם.
אתם מבינים, צבא ארצות הברית נוטה לקדם שני סוגים של קצינים בכירים: כאלה שמחזיקים שטח גדול ונתפסים כחזקים ומשפיעים - תפיסה שמקורה עוד בכיבושי המאה ה-19 ומלחמות העולם; וקצינים שמצליחים להתייעל ולחסוך בצורה משמעותית, בלי לאבד יכולות מבצעיות.
ועם הבלאקהוק הרובוטי, שני המפקדים יוכלו לקפוץ קדימה: מסוק אוטונומי כזה יאפשר להם או להצדיק הקמה של מוצבים חדשים ולהרחיב השפעה בטענה שעלויות הלוגיסטיקה יישארו נמוכות יחסית - או להוציא פחות טיסות אספקה ולפנות הרבה כסף לדברים אחרים.
אז הבנו למה הבלאקהוק החדש גורם לקצינים בפנטגון להסתובב עם חיוך של דייט שלישי; מה עם צה"ל? האם גם אנחנו צריכים מסוק שמטיס את עצמו, ובצורה כזאת? אצלנו התמונה יותר מסובכת.
מצד אחד, החיסכון בהכשרת צוותים, תחזוקה, ותוספת הטווח ויכולת הנשיאה - כולם יתרונות מבורכים. אבל מצד שני, אנחנו לא צבא מפלצתי בגודלו שפועל ממש מקוטב לקוטב - אצלנו האויב נמצא פה מעבר לפינה, בטווח ראייה. לכן רוב המוצבים שלנו יושבים בשטחנו, או ממש קרוב לגדר.
אם צריך להעביר אספקה למוצב, שולחים משאית; כבישי ישראל אמנם מסוכנים מאוד - אבל לא ברמה שמצריכה הליקופטר. ויש לנו טכנולוגיות מתאימות ושיטות טובות להגנה על שיירות אספקה, שפותחו בשנים של ניסיון בלבנון, איו"ש ועזה.
אצלנו יש בקושי טיסות מהסוג שצבא ארה"ב מנסה להוזיל ולפשט, כי הבלאקהוקים שלנו מתמקדים בלהעביר אנשים ולא ציוד. תמיד אל נקודות רגישות בנסיבות רגישות, ומתוך צורך דחוף או איום. למשל, אנחנו מדברים על חילוץ נפגעים משטחים בנויים צפופים ומתוך סבך צפוף, ובגזרות בהן על כל גג יכול לעמוד פידאי עם טיל כתף.
וכשאלו הם האיומים והנסיבות, אני לא בטוח שהייתי מרגיש בנוח שאת המשימה יעשה בשבילי מסוק רובוטי.
תחשבו על זה: הצוותים שלנו משלימים חילוצים ומשימות מורכבות גם בסיבוכים אסטרונומיים בזכות ביצוע מדויק של נהלים ותרגולות - דבר שהרובוקופטר יעשה נהדר - אבל גם בזכות אילתורים יצירתיים שעבדו; למדנו לחפש טעויות אנוש, אבל קל לפספס שיש גם הברקות אנוש, ולא פעם הן אלה שעשו את ההבדל בין הצלחה וכישלון, חיים ומוות.
רובוטים, איך שלא תסובבו את זה, לא יודעים לאלתר; טייס מנוסה ועירני יכול ברגע אחד לקלוט משהו לא שגרתי, עמוד עשן שלא אמור להיות באיזה מקום - ולזהות התהוות של מצב מסוכן.
14 צפייה בגלריה
היתרון האנושי מאוד מורגש. טייסת בלאקהוק אמריקאית מול המסוק שלה
(צילום: Sikorsky (Lockheed Martin))
לעומתו, הרובוט לא יתייחס לדברים שלא הוגדרו באופן מדויק כמשפיעים על המשימה, או כאפשריים בשטח. תיאורטית, אם מול היוהוק נמצא מכשול או מארב והם לא אמורים להימצא שם, בהכרח יטוס לתוכם.
וזה, כשהצוות שנמצא בתוכו לא ידע שמשהו קרה, אין אדם שמסתכל על מעשי הרובוט וקולט שמשהו רע מתבשל. היעדר המפעיל האנושי שולל מהמשימה אלמנט חיוני של מודעות סביבתית: מסוק הוא לא רק קופסה מעופפת שעושה משלוחים, זה זוג עיניים מיומנות שרואות את שדה הקרב בגובה ובזווית שאחרים לא; צוותי האפאצ'י שנשלחו לסייע לעוטף עזה בבוקר השבת השחורה וצוותי היסעור שהנחיתו חיילים העבירו גם תמונת מצב מטלטלת, שעזרה לצה"ל להתחיל להבין מה קורה בשטח.
ולכן, אני לא בטוח שמהפכת הרובוקופטר תתאים לצה"ל במתכונתה הנוכחית, ושאולי עדיף להצטייד במשהו שמשמר גם גמישות וגם מעורבות אנושית - למשל, בלאקהוק שנשלט מרחוק. קחו בחשבון שיש עוד הרבה עבודה על היוהוק, ושזה לא שמחר קופצים לסניף סיקורסקי בקניון וחוזרים עם עשרה הביתה. למעשה, גם צבא ארה"ב, על אף בועות האושר שמגהקים בכיריו, עוד לא הגיש הזמנה למסוק הזה.
אך בין אם נחליט להצטייד בו ובין אם נבחר במשהו אחר, אי אפשר שלא להעריך את היצירתיות של היצרנית; מערכת בקרת הטיסה האוטונומית של סיקורסקי נקראת מטריקס ולטענתה, אפשר להתקין אותה על כל מסוק מודרני עם בקרת טיסה דיגיטלית.
זו גישה שנופחת רוח נעורים בהליקופטרים ותיקים ונותנת להם חיים חדשים, הזדמנות להמשיך ולשרת בלי צורך בהקמת מערך טכני חדש ויקר. בשורה התחתונה, יתכן שמהפכת היוהוק קצת גדולה עלינו בשלב זה, אך לאחר שיוכיח המחשב את עצמו גם בנסיבות קיצוניות וכאוטיות ברמה של המזרח התיכון - אולי יוכל להצטרף פה למשפחה, ולהיות גם הוא אח לנשק. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
