הקברניט
מכת הברחות הנשק מסיני לארץ: למה לא מפילים את הרחפנים?
אנחנו יודעים לעצור את הטילים של איראן, הרקטות של חיזבאללה וכטב"מים מכל המזה"ת - אך רחפנים במצרים מצליחים לחדור לארץ במאות, עמוסים ברובים ואקדחים. מי שולח אותם, למה, ומה עושים בנידון?
שלום, כאן הקברניט; במשך שנתיים השתוללה מלחמת עזה בשמי ישראל, והוכיחה לכל העולם שצה"ל מסוגל לגלות וליירט באוויר גם טילים בליסטיים כבדים מאיראן, גם מטחי רקטות מלבנון, גם פצמ"רים מעזה ואפילו את הכטב"מים החמקמקים שמגיעים אלינו מתימן. איך יתכן שדווקא רחפנים פשוטים, שמטיסים מבריחי נשק מסיני לפושעים בארץ, עוברים לנו בין הרגליים? מה מונע מחיל האוויר מלתלוש אותם מהשמיים?
היקפי התופעה הרבה יותר גדולים משנהוג לחשוב: לפי נתוני חטיבת פארן שפרוסה לאורך גבול הדרום, בחצי הראשון של 2024 תועדו 104 הברחות נשק מעופפות בגזרה. זאת, בעוד ברבעון הראשון של 2025 לבדו עמד המספר על 627 ניסיונות הברחה ולמי ששכח, השנה עוד לא נגמרה.
זו קפיצה של יותר מ-500%, והמצב החמיר מאז: רבש"צ היישוב קדש ברנע העיד בכנסת שבראש השנה האחרון ראה כ-550 ניסיונות הברחה בשלושה ימים בלבד.
בדיקת שברי רחפנים שיורטו הראתה שחלק מהם הוביל רובים, מקלעים, תחמושת וציוד לחימה אחר - ושמדובר בדגמים אזרחיים לגמרי, כאלה שבאו ישר מהחנות. אין לדעת כמה אמל"ח נכנס ככה לארץ, וחמור מכך? אין לדעת בידי מי הוא נמצא.
למה צה"ל לא מיירטים את המעופפים האלה כפי שעצר ציוד צבאי מתקדם, מהיר ומסוכן בהרבה? כדי לענות על כך, נכיר את תופעת הברחות הנשק ברחפנים אזרחיים, ונבין מה עושה אותם לכל כך מאתגרים.
נתחיל כמו שאני אוהב, בקצת היסטוריה: השמיים הם גבול שאי אפשר לסגור הרמטית ומבריחים מנצלים זאת מאז 1920. חוק היובש האמריקאי שאסר ייצור ומכירת אלכוהול, גרר הברחות וויסקי ובירה מקנדה באמצעות מטוסים.
סוחרי סמים ממרכז אמריקה השתמשו במטוסים קלים מראשית שנות השבעים כדי לתדלק את ארה"ב חובבת הקוקאין; מי יודע איך היה נשמע ניל יאנג אם לקולומביאנים לא היו ססנות עם דופן כפולה.
היקפי ההברחות באוויר היו עצומים, ובשיאם הגיעו ל-80 טון סם בחודש. טייסי ההברחות לרוב כלל לא ידעו שהם כאלה; קרטל סמים שרצה להאיץ משלוחים פשוט הקים חברת קש לשילוח מוטס, ולא התקשה למצוא צוותים: טייסים ומכונאים אמריקאים השתחררו ממלחמת וייטנאם, ושמחו לעבוד על הקו בין מקסיקו לקליפורניה ולהתפרנס היטב.
גם אם גילו הטייסים שהם מעבירים סמים, סתמו את הפה; העבריינים יחסלו ויחליפו אותם בהינף אצבע, והרשויות לא יוכלו להגן עליהם.
אך הפושעים לא חששו מטייס שילשין, כי אם מעלויות התפעול; חברת שילוח מוטס צריכה היקף לא מבוטל של עסקאות לגיטימיות כדי שהקרטלים יצליחו להסתיר ביניהן הטסת קוק. ארגון פשע שרצה להשתמש בחברה קיימת כדי לחסוך שיחד בה עובדים, אבל פשע הוא עניין תחרותי - וקרטל יריב היה בקלות רוצח אותם בצורה שתעשה סיוטים גם לפרדי קרוגר.
במשך עשורים שלמים שיחקו המבריחים במשחק עולמי של חתול ועכבר נגד הרשויות; השיטות להברחת סמים, נשק וסחורות אסורות באוויר השתכללו ללא הרף. זאת, בעוד סוכנויות ממשלתיות ובינלאומיות שידרגו מודיעין ואכיפה. יודעים מי כמעט לא השתנה בסיפור הזה? הפלטפורמה: מטוס או מסוק שצריכים מנחת מסודר, תחזוקה, וכמובן אנשי מקצוע יקרים שמוסמכים להפעיל ולתקן אותם.
ב-2013 באה המהפכה האמיתית, עם השקת רחפן הפאנטום של חברת DJI; אף אחד לא ראה כלי כל כך פשוט, אמין וזול קודם לכן. טייסים? מכונאים? תמחקו; כל מי שיש לו עיניים ואצבעות יכול להטיס ולטפל ברחפן.ב-2015 תועד המקרה הראשון של הברחת סמים לארה"ב עם כלי רב להבי - אך לפי הערכות, הפושעים השתמשו בהם לפחות מתחילת 2014.
עשר שנים חלפו, וכיום הרבה יותר קל לעבריינים לשלוח סמים, נשק וסחורות גנובות מעבר לגבולות עם רחפנים בזכות הקפיצות הטכנולוגיות בתחום ביצועי המנועים, ייעול הייצור והירידה במחירי הרחפנים, בין היתר הודות להיווצרות שוק יד שנייה.
גם נוחות ההטסה קפצה קדימה; DJI מוכרת דגמים שיכולים לשאת מטען של שלושה וגם שלושים ק"ג, באותה ידידותיות ההפעלה ועם אפשרויות אוטומציה מגוונות. השמיים, שהיו גם ככה הגבול הכי פתוח למבריחים בכל העולם, נהיו אוטוסטרדה לרחפני פשע.
זה מה שעושים סוחרי הנשק בסיני: מעמיסים רחפן, שולחים אותו בטיסה אוטונומית לנקודת מפגש עם הלקוחות בשטח ישראל, ואלה פורקים ממנו את הסחורה ומיד שולחים אותו חזרה. יש להניח שבמקרים אחרים, הלקוח הוא שמביא את הרחפן, והסוחר המצרי הוא שמעמיס עליו רובים ותחמושת.
מיהם הסוחרים הללו? לא ברור, והמידע הזה אינו זמין פומבית - אך אני יכול לחשוב על כמה אפשרויות. הראשונה היא אנשי רשת המבריחים שצמחה ושגשגה בסיני במקביל לצמיחת חמאס כצבא טרור.
למחבלים היה כסף שהגיע אליהם באופן קבוע מקטר, והביקוש לנשק זינק – וכך הפכו המבריחים לעוסקים מבוקשים וניהלו את העברות הנשק מחצי האי אל הרצועה. בשנתיים האחרונות ניפץ צה"ל את צבא הטרור השכונתי, והמבריחים נשארו עם מחסנית לקוחות ריקה. מה עשו? הגבירו את מאמציהם והחלו לעבוד מול עבריינים בישראל.
אפשרות נוספת היא שמדובר בהברחות ממקור לאומני - מישהו שרוצה לערער את יציבות ישראל עם הכנסת הרבה נשק אליה, למשל איראן. למבריחים זה לא משנה; הם מעבירים רובים, מקבלים כסף, ולא מוטרדים ממה שאולי יקרה אח"כ; פושעים אינם מפורסמים באמות המוסר שלהם.
עוד מבריחים פוטנציאליים הם גורמי טרור סונים, שמנסים להעביר נשק לאיו"ש בסיוע פושעים ישראלים; ההברחות דרך ירדן מאוד מאתגרות בשנתיים האחרונות מאז רמת הדריכות של צה"ל הגיעה לשיא, ויתכן שמשלוחים מסיני פחות מרתיעים אותם.
אז למה שלא נפיל את הרחפנים האמורים? מה הבעייה ליירט אותם וגמרנו? ובכן, לחסל רחפן זה קל מאוד - לא צריך תותחי וולקן, תותחי לייזר או טילים: פשוט משתמשים בכוונת רובה חכמה, בעזרתה הצליחו החי"רניקים שלנו להשמיד רחפנים רבים בעזה ולבנון.
האתגר הוא למצוא את הרחפן מלכתחילה, להבין שיש פה בכלל מה להפיל. אתם מבינים גם טיל בליסטי מאיראן, גם רקטה לבנונית וגם פצמ"ר עזתי קלים לגילוי משום שהם עולים לגובה ומאוד בולטים ביחס לסביבה שלהם עבור סנסורים מכ"מיים.
כטב"מ נפץ שבא מתימן, לעומתם, יותר חמקמק משום שהוא טס נמוך, ושידורי מכ"מ מוחזרים גם ממנו וגם מהקרקע סביבו. קורה שהבקרה האווירית מגלה את הכטב"מ ואת כיוון התנועה שלו, אך מי שמוצא את מיקומו המדויק הם המטוס או המסוק שנשלחו ליירט אותו ומשתמשים למשל, בסנסור תרמי מתקדם.
רחפן משלוחים אזרחי הוא מטרה עוד יותר מסובכת - ראשית כי הוא טס אפילו יותר נמוך מהכטב"מ, והחזרי האותות סביבו הם חתיכת סלט. שנית, כי הוא טס הרבה יותר לאט, מה שגורם לו להיבלע עוד יותר ברעשי רקע ושלישית, חשוב לזכור את אלמנט הזמן והמרחב: האויב שולח רחפן מקרבת הגבול, הוא יגיע ליעדו ויחזור תוך דקות בודדות - כך שיש חלון מאוד צר בו אפשר להבין שיש מטרה בדרך ולעשות משהו בעניין. כטב"מ נפץ, לשם השוואה, טס סביב תשע שעות.
אז הבנו למה קשה לאתר את המעופפים הקטנים מסיני. מה לגבי לוחמה אלקטרונית? שימו לב: אני לא הולך לדבר על כלים ויכולות ספציפיות של צה"ל - מדובר באמצעים מאוד מסווגים ובצדק. אבל בעולם יש כל מיני קטגוריות של מערכות לשיבוש רחפנים. למשל, כאלה שחוסמות את התקשורת בין המפעיל והרחפן; חלק מפריעות לו לנווט ליעדו; ואחרות מחרפנות את האלקטרוניקה ותוקעות לו שבץ דיגיטלי.
מה הבעיה? רובן מצריכות קו ראיה כדי להיות אפקטיביות, בעוד רחפן משלוחים יכול לטוס בגובה מטרים בודדים ובתוואי הליכה של אדם, וכך להסתתר בוואדיות וקפלי קרקע, או פשוט מאחורי עקמומיות כדור הארץ בחלק מהמסלול שלו.
וגם אם המערכות המסווגות של צה"ל יודעות לעקוף את כל המגבלות, לא קל לבחור תזמון, מיקום וכיוון להפעלתן כשאף אחד לא יודע מתי ומאין יגיע הרחפן.
אז איך תיפתר בעיית הברחת הנשק ברחפנים דרך גבול מצרים? קודם כל, תכירו שבשטח כבר הוצבו אמצעים מתאימים, ושיעורי החדירות התחילו לרדת. אבל אני סבור שהפיתרון לא צריך להתמקד ברחפנים, אלא באצבעות - ולבוא בשכל ולא רק בכוח.
זה אומר למשל, לגייס לטובתנו את שותפינו המצרים שלמרות שלוש שנות דעיכה ביחסים עם ישראל, לא מרוויחים מלאפשר לפושעי סיני לשפוך אצלנו נשק. השריף דונלד מארה"ב עשוי לעזור בחיבור הזה, בטח ובטח כששלוש האומות עומדות להעמיק את יחסיהן הביטחוניים על רקע סיום מלחמת עזה.
אך האחריות אינה רק על השכנים בסיפור הזה: יש צורך ברור בריכוז מאמץ של משטרת ישראל לאיתור ומעצר סוחרי הנשק האלה, בסיוע כל גוף ביטחוני שיידרש - ובענישה מרתיעה ואפקטיבית.
ולקינוח, גם אתם יכולים לעזור: מי שנוסע לטייל בגבול מצרים, נושא עיניו ורואה רחפן חוצה את הגדר, צריך לדווח מיד למשטרה עם כמה שיותר פרטים: לאיזה כיוון טס המעופף החשוד, האם נשא חבילה, וכמובן - אם ראיתם מישהו אוסף אותו. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
