לא רק טילים מיירטים את הסכנה - גם חדשנות ישראלית
מאות טילים שוגרו מאיראן לעבר ישראל ביממות החולפות - ורובם יורטו בהצלחה על ידי מערכות ההגנה הישראליות. לא מדובר רק בהישג של חיל האוויר - אלא בניצחון של חדשנות ישראלית. כזו שלא מתרחשת רק בבונקרים צבאיים, אלא גם במעבדות מחקר, סטארטאפים ובחממות טכנולוגיה. בעיצומה של מערכה ביטחונית, תעשיית ההייטק הישראלית נדרשת להמשיך לספק לא רק תשתיות אזרחיות - אלא גם יתרון אסטרטגי.
בזמן שמדינות עוינות מנסות להקיף אותנו באיומים צבאיים, כלכליים וטכנולוגיים, מתברר שוב ושוב שהתשובה הישראלית הטובה ביותר היא חדשנות. לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזה של המידע, הסייבר, המודיעין, והיזמות. זהו מרחב שבו אנו עדיין מובילים - אבל גם מרחב שבו עלינו לבחור: קיפאון, או תנופה.
אירוע סמלי אך מטריד התרחש השבוע בפריז: במסגרת הסלון האווירי הבינלאומי, נחסם הדוכן של התעשיות הביטחוניות הישראליות בבדים שחורים על ידי מארגני היריד. התירוץ היה "ניטרליות פוליטית", אך המעשה שידר מסר שקט וברור - גם כאשר הטכנולוגיה מדברת בעד עצמה, ישראל צריכה להתמודד עם קירות, פיזיים ומדיניים. התשובה שלנו לא יכולה להיות רק מחאה - אלא פעולה, השקעה והתחדשות. מי שמתפעל ממערכות ההגנה הישראליות, צריך להבין שגם הן תוצר של אקוסיסטם מדעי, אזרחי וטכנולוגי - שדורש השקעה מתמשכת.
ומאחורי כל מערכת מתקדמת כזו, עומדים אנשים. רבים מהם נקראו למילואים (בפעם החמישית או השישית), עזבו את עמדות הפיתוח, הניהול או היזמות - וחזרו ישר לעורף הכלכלי שנסדק. לפי שירות התעסוקה על סמך פניות שהתקבלו, 41% מהחוזרים מהשירות בשנה האחרונה איבדו את מקומות עבודתם, ו-60% מהם חווים תחושת אי-ודאות תעסוקתית. במקביל, על פי הרשות לחדשנות - מספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו בישראל ירד דרמטית - מיותר מ-1,400 מיזמים בשנה, לפחות מ-600. הפער הזה - בין התרומה הקריטית לביטחון המדינה לבין חוסר הביטחון האזרחי - הוא בלתי נסבל.
ודווקא מתוך הקושי הזה צומחת יוזמה. בשבוע שעבר הודיעה קרן אנדריסן הורוביץ (a16z), המנהלת כ-45 מיליארד דולר, על הרחבת פעילותה בישראל, כולל מסלול ייחודי לבוגרי יחידות עילית בצה"ל. גם ב־18X Elite Impact, המיזם שאנו מובילים, אנו פועלים כדי לגשר בין השירות לבין הצמיחה: חיילי מילואים, לעיתים בלי רקע טכנולוגי פורמלי, מקבלים אצלנו ליווי אישי, כלים מעשיים וקהילה תומכת - בדרכם לעולם היזמות וההייטק. כל זאת, ללא עלות, ובמימון ציבורי ופרטי.
כדי שמאמץ זה לא יישאר בגדר יוזמה בודדת, המדינה נדרשת ליישם מדיניות תומכת ברורה. ראשית, ההכרה בהייטק כתשתית לאומית חיונית – מחייבת העדפה בתקופות משבר, תמיכה רגולטורית מותאמת, והמשכיות תפקודית. לצד זה, נדרשת הקצאת משאבים ייעודיים לתוכניות חזרה לתעסוקה למגויסים, תמריצים לחברות הממשיכות להעסיקם, ושירותי השמה מותאמים – מתוך הבנה שמדובר באנשים שבחזית הביטחון וגם בחזית החדשנות.
שנית, דרושה השקעה שיטתית בתשתיות ההון האנושי. תוכניות הכשרה מואצות - Bootcamps - יכולות להחזיר במהירות עובדים לשוק. תמיכה ממשלתית צריכה להתנות בעידוד לימודי ליבה, כדי להבטיח עתיד תעסוקתי רחב. גם כאן, ניתן לרתום את חוזרי המילואים ככוח הוראה ומנטורינג, כדי להעביר את הניסיון שהצטבר בשטח - לדור החדש של אנשי טכנולוגיה.
ולבסוף, מדיניות הצמיחה נדרשת להתרכז בהסרת חסמים: רגולציה יציבה, השקעה מחודשת ברשות החדשנות, ותמריצי מס לחברות שבוחרות להישאר ולצמוח בישראל גם בזמני אי-ודאות. בתוך כך, יש להוסיף תמריצים ישירים עבור חברות שמשלבות מגויסים חוזרים בפרויקטים או מעניקות להם מסלולי קידום ייעודיים. כך המדינה תוכל גם לחזק את התעשייה - וגם לגמול הלכה למעשה לאלה שהגנו עליה.
לפי נתוני בנק ישראל, עלות המלחמה הנוכחית כבר נמדדת בעשרות מיליארדי שקלים. הצמיחה מדשדשת, ההשקעות הזרות בירידה, והאופק הכלכלי מתערפל. דווקא עכשיו, חשוב לזכור: מה שיחזיר את ישראל למסלול הוא לא רק סיוע חירום - אלא היכולת שלנו לחשוב קדימה, ליזום, לבנות. אם המדינה תדע לאמץ את תעשיית ההייטק כשותפה אמיתית - לא רק כמנוע צמיחה, אלא כעמוד תווך - ואם תדע להשקיע גם באנשים שחוזרים מהחזית כדי להניע את החדשנות - נוכל לא רק להתאושש. נוכל לצאת מהמשבר הזה חזקים יותר, מחוברים יותר, ובטוחים יותר בעצמנו.
מייק זילברג הוא יזם הייטק, מייסד 18X Elite Impact ולוחם במילואים
